ישנן שיטות תיארוך רבות, ותהליכים (כמו תזוזת יבשות, היווצרות הרים, היווצרות של כוכבים ופלנטות) שידוע לנו שאורכים עשרות ומאות מיליוני שנים... כל הראיות מראות כי העולם שלנו עתיק בהרבה מ 6,000 שנה.

אם העולם בן כמה אלפי שנים בלבד, הדבר אומר שכל כך הרבה תחומי מדע ומחקר הם שגויים לחלוטין... דבר שאין בו כמובן שום היגיון.

בשלב זה, עד שהפרק יושלם, נתרכז בשיטת התיארוך המוכרת והידועה ביותר, שנקראת תיארוך רדיומטרי.

תיארוך רדיומטרי מבוסס על חומרים שהופכים מחומר 1 לחומר 2 בקצב מאוד קבוע, ומאוד יציב, שאינו מושפע משום דבר. לא מטמפרטורות קיצוניות - מאוד נמוכות או מאוד גבוהות, לא מקרינה חזקה, לא משדות אלקטרומגנטיים, לא מלחצים פיזיקליים מאוד חזקים, ולא משום דבר אחר.

לכן, ניתן להשתמש בהם בתור שעונים מאוד מדוייקים למדידת זמן (החומרים בהם משתמשים עבור תיארוך רדיומטרי הם יסודות רדיואקטיבים).

חומר המקור נקרא "חומר האב", והחומר שאליו הוא הופך או מתפרק בהדרגה מכונה "חומר הבת". כל פרק זמן מסויים מתפרקת מחצית מחומר האב, ותקופה זו מכונה "זמן מחצית החיים".

לכל חומר כזה (יותר נכון להגיד יסוד) יש זמן מחצית חיים שונה, ישנם חומרים שזמן מחצית החיים שלהם הוא חלקיקי שניות, ישנם כאלו שזמן מחצית החיים שלהם הוא מאות, אלפי או מיליוני שנים, וישנם כאלה שזמן מחצית החיים שלהם הוא מיליארדי שנים.

משום שאנחנו יודעים, ומבינים היטב כיצד חומרים אלה נוצרים, אנו יודעים שכאשר הם נוצרים הם מכילים אך ורק את חומר האב - כלומר ברגע שהם נוצרו הם כמו שעון מאופס, ומרגע זה והלאה הם מתחילים לספור את הזמן.

מאחר וקצב ההתפרקות (הדעיכה) המדוייק של כל אחד מהחומרים הנ"ל ידוע לנו, אז אם יודעים מה אחוז חומר האב בדגימה, ומה אחוז חומר הבת, ניתן לחשב בקלות מה גילו את החומר הזה, כלומר לפני כמה זמן הוא נוצר.

ניתן לדמות חומר רדיואקטיבי המשמש עבור תיארוך, לארגז מלא מטבעות, שאנו לוקחים ומנערים כל פרק זמן מסויים (שהוא "זמן מחצית החיים").

נתחיל עם ארגז שבו כל המטבעות מראים "עץ", המדמה חומר רדיואקטיבי שרק עכשיו נוצר, ובכל ניעור, מחצית מהמטבעות שהראו עץ יתהפכו (באופן אקראי, סטטיסטי) למצב פלי.

על מנת שתהיה תאימות למה שקורה בפועל בחומר כזה, אנו נניח כי מטבע שמצבו התחלף מעץ לפלי (מה שמייצג אטום שהתפרק והפך מיסוד א', ליסוד ב') מתקבע במצבו זה ולא ישתנה יותר בניעורים הבאים.

בשלב זה השעון מאופס, כל המטבעות מראים עץ.

כלומר אחוז חומר האב בארגז כרגע הוא 100%.

ניערנו את הארגז פעם ראשונה.

מחצית מהמטבעות שהראו קודם עץ השתנו למצב פלי, ועכשיו סך הכל 50% מהמטבעות בארגז מראים פלי.

כלומר אחוז חומר האב בארגז כרגע הוא 50%.

(המטבעות שמצבם השתנה מודגשים על רקע צהוב, על מנת שיהיה נוח יותר להבדיל בינם ובין המטבעות שעדיין מראים עץ)

ניערנו את הארגז פעם שנייה.

מחצית מהמטבעות שהראו קודם עץ השתנו למצב פלי, ועכשיו סך הכל 25% מהמטבעות בארגז מראים פלי.

כלומר אחוז חומר האב בארגז כרגע הוא 25%.

ניערנו את הארגז פעם שלישית.

מחצית מהמטבעות שהראו קודם עץ השתנו למצב פלי, ועכשיו סך הכל 12.5% מהמטבעות בארגז מראים פלי.

כלומר אחוז חומר האב בארגז כרגע הוא 12.5%.

ניערנו את הארגז פעם רביעית.

מחצית מהמטבעות שהראו קודם עץ השתנו למצב פלי, ועכשיו סך הכל 6.25% מהמטבעות בארגז מראים פלי.

כלומר אחוז חומר האב בארגז כרגע הוא 6.25%.

האחוזים שצויינו אינם תואמים ב 100% למספר המטבעות האמיתי שמופיע באיור, והדבר גם בלתי אפשרי עם כמות קטנה כל כך של מטבעות.

אם הארגז היה מדמה דגימה של חומר רדיואקטיבי אמיתי, היו לנו בארגז לא רק 225 מטבעות, אלא מאות מיליארדי מטבעות. ואז אחוז המטבעות שמראים פלי לאחר כל ניעור היה הרבה יותר קרוב לאחוזים שצויינו, שהם האחוזים הצפויים בתאוריה, באופן סטטיסטי (ומה שמתקבל גם במציאות - בבדיקות מעבדה).

הגרף מציג דעיכה (התפרקות) של חומר אב, לחומר בת.

הציר האופקי מראה את מחזורי מחצית החיים, כאשר בכל מחזור מחצית מחומר האב מתפרקת והופכת לחומר אחר המכונה חומר בת. הציר האנכי מראה לנו מהו אחוז חומר האב שנשאר בדגימה לאחר כל מחזור, וגם בין מחזור למחזור.

כאשר מדענים לוקחים דגימה מחומר המשמש עבור תיארוך, ומוצאים מה אחוז חומר האב וחומר הבת בדגימה, הם יכולים לקבוע על פי גרף מסוג כזה בת כמה הדגימה, כלומר לפני כמה זמן החומר הנ"ל נוצר.

חלק זה יושלם בקרוב.