צפנים נבואות וידע בתורה, המשך...

(דף 12 מתוך 12)



צופן פירושי רש"י

נמצאה הוכחה חד משמעית ובלתי ניתנת לעירעור רציונאלי !!

לכך שהצופן בתורה אמיתי !

את הטענות עצמן אפשר לראות כאן.

תחילה נראה שלושה דפי הקדמה מתוך הסרטון, ולאחר מכן נסביר.



הקדמה - צילום מסך 1

צופן רש''י, הקדמה - צילום מסך 1



הקדמה - צילום מסך 2

צופן רש''י, הקדמה - צילום מסך 2



הקדמה - צילום מסך 3

צופן רש''י, הקדמה - צילום מסך 3



רקע והסבר

לטענת יוצר הסרטון (אורן עברון) פרופ' אליהו ריפס בשיתוף עם מדענים נוספים הצליחו למצוא צופן חסין לחלוטין ובלתי ניתן לערעור או הפרכה, המבוסס על פירושים שכתב רש"י לפני קרוב ל 1000 שנה לפני זמננו.

יוצר ועורך הסרטון טוען, כי מילים וביטויים אשר מופיעים בפירושי רש"י, נמצאו מוצפנים בדילוגי אותיות בדיוק בפסוקים שאותם הוא פירש!

לטענתו, מדובר בצופן חזק ביותר (הרבה יותר מצופן הרבנים שראינו קודם) משום שהמילים והביטויים המוצפנים נכתבו ונקבעו כבר לפני כ 900 שנה על ידי רש"י, כך שאין כאן שום חופש משחק כפי שהיה עם שמות הרבנים.


קו הפרדה

(ואיך אפשר בלי קצת מוזיקה דרמטית ברקע שמוסיפה מתח, דרמה וציפייה...)



טענות לחוד, ומציאות לחוד

יופי של טענות.

אך כאשר בודקים את העניין לעומק, מסתבר שהצופן שכביכול אמור להיות הדוק וחסין מפני זיופים - בעצם גמיש כמו מסטיק וניתן למתוח אותו לכל כיוון שרק רוצים בכדי לקבל את "הצופן" המבוקש שיעשה רושם גדול על הצופים.

כל תרגילי האקרובטיקה, וקטיף הדובדבנים שראינו בצפנים הקודמים, מופיעים גם כאן. הנה רשימה קצרה של תרגילים שנעשה בהם שימוש, וזאת לפני שנצלול פנימה ונראה כמה מהדוגמאות שמוצגות בסרטון:


קו הפרדה

בסרטון מוצגים בצורה סלקטיבית פירושי רש"י שנמצאו עבורם צפנים (בפסוקים אותם הוא פירש), אך מה לגבי פירושי רש"י שאין עבורם צפנים בפסוקים הרלוונטים? אלה כמובן לא מוצגים...

בחירה סלקטיבית של מילים ספציפיות המופיעות בפירוש רש"י, תוך התעלמות ממילים אחרות שגם כן מופיעות שם אך אין עבורן צפנים.

פעם מחפשים את הצופן כך שהמילה כתובה בדיוק כפי שרש"י כתב אותה, ופעם מחפשים אותה באיות אחר, איך שמתחשק...

פעם מחפשים את המילה עצמה נטו (ללא תוספות) ופעם מחפשים אותה עם תוספות (למשל עם קידומת של האות ה', או ל' בהתחלה).

פעם הצופן נמצא בפסוק עצמו שאותו פירש רש"י, פעם בפסוק ליד, ופעם במרחק עשרות ומאות פסוקים משם... דיוק ממש מופלא!

פעם הצופן הוא בדילוג מינימלי, פעם בדילוג מינימלי שני, פעם בדילוג מינימלי שלישי, ופעם בדילוג מינימלי חמישי, מה שבא.

פעם הצופן הוא בדילוג מינימלי בכל התורה, ופעם בדילוג מינימלי רק בספר הספציפי שבו הפסוק מופיע (למשל בספר דברים).

קו הפרדה

ראו איך צופן שמתיימר להיות הדוק וחסין לחלוטין מזיופים, הופך להיות גמיש כמו מסטיק וניתן לשנות ולעוות אותו איך שרק רוצים...

זהו מקרה קלאסי של כשל הצלף הבודד

אדם יורה מרחוק המון פעמים על קיר, ואז מתקרב, מוצא מקבץ אקראי של כמה פגיעות שיצאו במקרה קרובות אחת לשנייה, מקיף אותן בעיגול ומכריז:

"תראו איזה צלף מעולה אני! ראו איזה מקבץ צמוד של פגיעות יצרתי כאן!"


קו הפרדה

נראה עכשיו כמה דוגמאות מייצגות מתוך הסרטון.



צופן המלאכים

צופן רש''י, המלאכים

רש"י כתב: "המלאכים", אך הצופן בדילוגי אותיות שמוצג בסרטון הוא "מלאכים" (בלי האות ה' בהתחלה). מדוע אלה שחיפשו את הצופן, לא חיפשו את המילה בדיוק כפי שרש"י כתב אותה? במלואה?

בצופן שמוצג מיד לאחר מכן, מוצגת מילה שכתב רש"י ("החזיר") כאשר היא כן כוללת האות ה' בהתחלה! כל רגע משנים את הכללים לפי מה שנוח?

בדיקה מהירה בעזרת תוכנת חיפוש צפנים מראה כי המילה "המלאכים" לא מופיעה כלל בדילוגי אותיות באזור זה (בפסוקים אותם פירש רש"י) אז מה עושים? כמו תמיד, מבצעים תרגילי אקרובטיקה עד ש"הצופן" יימצא היכן שרוצים.


המילה "מלאכים" מופיעה בדילוג של 6 אותיות לאחור, שהוא הדילוג המינימלי השני בכל התורה... "

לא נכון!

בדיקה באמצעות תוכנה לחיפוש צפנים בתורה מראה, כי המילה "מלאכים" מופיעה בתורה גם בדילוגים הבאים:


9 פעמים בתורה בדילוג 1

שהוא דילוג לגיטימי לחלוטין המופיע בצפנים רבים של מחזירים בתשובה! כולל בצופן מגדלי התאומים המפורסם של פרופ' אליהו ריפס, וגם בצפנים שמוצגים בסרטון זה ממש, למשל הביטוי "רחל מתה" בצופן חלומו של יוסף.

פעם אחת בדילוג 5.

פעם אחת בדילוג 6- (הצופן שמוצג בסרטון).

(ולאחר מכן דילוגים רבים נוספים, גדולים יותר)

כלומר מדובר בדילוג המינימלי השלישי, שזה לא ממש מרשים...

הצופן לא נמצא בפסוק שאותו פירש רש"י, ואפילו לא בקטע שבו הפסוק נמצא (תיאור של יום הבריאה הראשון) אלא רק מספר פסוקים לאחר מכן, בקטע שמדבר על יום הבריאה השני!

עוד דוגמא לחופש המשחק הגדול שיש פה, ולגמישות של מחפשי הצפנים.

הרי אם הם היו מוצאים בפסוק שאותו פירש רש"י (או בקטע שמתאר את יום הבריאה הראשון) את אחד מהביטויים או המילים הבאים:


מלאכים

המלאכים

מלאכים ב' (כלומר ביום ב')

מלאכים שני

מלאכים יום שני

מלאכים ביום הבא

עוד אין מלאכים

לא ברא מלאכים

אין מלאכים

גם אז הם היו מנפנפים בזה בתור מציאה גדולה, וממצא מדהים!

ולמה דווקא מלאכים?

הנה מספר ביטויים ומילות מפתח נוספים המופיעים בפירוש רש"י לפסוק זה:


הקב"ה יחיד בעולם

הקב"ה יחיד בעולמו,

בבראשית רבה

בראשית רבה

יום ראשון

כל אלה אינם מוצפנים בפסוק שפירש רש"י, וגם לא בפסוקים ליד!

אז מה עושים?

פשוט מתעלמים מהם ולא מזכירים אותם.



צופן החזיר

צופן רש''י, החזיר

צופן רש''י, החזיר

שוב, הצופן לא נמצא בפסוק שאותו פירש רש"י אלא רק בפסוק אחר שנמצא ליד!

זו לא ההופעה המינימלית, המילה "החזיר" מופיעה גם פעמיים בתורה בדילוג של 1, שהוא דילוג לגיטימי לגמרי שמופיע בצפנים רבים של מחזירים בתשובה!

רש"י כתב את המילה "חזיר" בפירושו בשלוש צורות שונות:


לחזיר

חזיר

החזיר

מדוע הצופן מוצג דווקא עבור המילה "החזיר"? הרי דקה קודם לכן הצגתם צופן עבור המילה "מלאכים" (ללא האות ה' בהתחלה) וזאת למרות שבפירוש רש"י המילה מופיעה כ "המלאכים"!

חיפוש של המילים "לחזיר" ו "חזיר" מראה כי הן מופיעות פעמים רבות מאוד בדילוגי אותיות בתורה, אך הן אינן מופיעות בדילוג מינימלי (גם לא השני, וגם לא השלישי) בקטע שאותו פירש רש"י.

אז באופן סלקטיבי הגאונים בחרו רק את האיות שנתן להם את מה שהם רצו.

ולמה דווקא צופן עבור המילה חזיר?

הנה מספר ביטויים ומילות מפתח נוספים המופיעים בפירוש רש"י לפסוק זה:


יכרסמנה מיער

פושט טלפיו

טהור

גוזלים וחומסים

צד נשים

מענה נשים

כל אלה אינם מוצפנים בפסוק שפירש רש"י, וגם לא בפסוקים ליד!



צופן החלום של יוסף

צופן רש''י, חלומו של יוסף

שוב תרגילי האקרובטיקה המוכרים -

רש"י כתב: "אמך כבר מתה".

אבל הצופן שנמצא בדילוגי אותיות הוא: "רחל מתה", שזה ביטוי אחר לגמרי.

אם לא נצמדים למילים המדוייקות שכתב רש"י, אז ישנן אינסוף מניפולציות שניתן לעשות. אפשר היה לחפש למשל גם את הביטויים הבאים:


אם מתה

האם מתה

אמא נפטרה

רחל נפטרה

רחל עזבה

אמא מתה

אמך מתה

אימך מתה

רחל לא חיה

אמו לא בחיים

רחל איננה

ועוד ועוד...

אך כמו תמיד, מחפשי הצפנים והמחזירים בתשובה יציגו באופן סלקטיבי רק את הצפנים המוצלחים, גם אם הם צריכים להגמיש את הכללים ולהתאים אותם באופן מיוחד וסלקטיבי עבור כל צופן וצופן.

ולמה דווקא צופן עבור "אמך כבר מתה"?

הנה מספר ביטויים ומילות מפתח נוספים המופיעים בפירוש רש"י לפסוק זה:


מטיל שנאה

מטיל שנאה עליו

לבלהה

בלא דברים בטלים

אין דברים בטלים

כל אלה אינם מוצפנים בפסוק שפירש רש"י, וגם לא בפסוקים ליד!



צופן רחבעם

צופן רש''י, רחבעם

צופן רש''י, רחבעם

"רחבעם", דילוג של 33- אותיות שהוא הדילוג המינימלי בכל ספר בראשית...

בצפנים הקודמים התפארתם שהדילוג הוא מינימלי או כמעט מינימלי, בכל התורה!

מדוע כאן הקריטריונים פתאום השתנו, מדוע כאן פתאום אתם מדברים על דילוג מינימלי רק בספר בראשית ולא בתורה כולה?

בדיקה מהירה בעזרת תוכנת דילוגי אותיות מראה כי המילה "רחבעם" מופיעה בתורה בדילוגים הרבה יותר קטנים, למשל היא מופיעה בדילוגים של 5, 23, 25, 28 ו 29 קדימה ואחורה.

עוד דוגמא לתרגילי האקרובטיקה של מחפשי צפנים ומחזירים בתשובה, עבור כל צופן הם יקבעו באופן סלקטיבי כללים מיוחדים שיתאימו ספציפית רק עבור הצופן הנ"ל, ויהפכו אותו ל"מיוחד".

ולמה דווקא צופן עבור המילה "רחבעם"?

הנה מספר ביטויים ומילות מפתח נוספים המופיעים בפירוש רש"י לפסוק זה:


פורענות

לפורענות

קלקלו השבטים

קלקלו

ענו את דינה

ענו דינה

דינה עונתה

נחלקה מלכות

נחלקה מלכות דוד

נחלקה מלכות בית דוד

כל אלה אינם מוצפנים בפסוק שפירש רש"י, וגם לא בפסוקים ליד!


קו הפרדה

בדיקה מקרית העלתה כי פירוש רש"י שמוצג כאן הינו חלקי בלבד, וכי הוא פירש גם את הביטוי "מעמק חברון" שגם כן מופיע בפסוק הנ"ל.

"מעמק חברון", רש"י פירש:

"והלא חברון בהר שנאמר (במדבר יג) ויעלו בנגב ויבא עד חברון אלא (ב"ר) מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים (לעיל טו) כי גר יהיה זרעך"

הנה רשימה של מילות מפתח שמופיעות בפירוש רש"י לפסוק זה:


בנגב

צדיק

הקבור

קבור

לאברהם

הבתרים

בתרים

זרעך

זרעו

את המילה "חברון" אין טעם לחפש, משום שהיא מופיעה בפסוק המקורי.

בדיקה באמצעות תוכנה למציאת צפנים בדילוגים מראה כי לא קיימים צפנים עבור המילים הנ"ל, לא בפסוק שאותו רש"י פירש, ולא בפסוקים הסמוכים!

המילה "אברהם" (ללא האות ה' בהתחלה) נמצאה פעמיים, אך בדילוג גדול מאוד של 79 ו 87, וזאת כאשר מילה זו מופיעה בספר בראשית בדילוגים הרבה יותר קטנים של 1, 4, 7, 9, 13, 16, 20, 28, 36 ועוד.


קו הפרדה

קטיף דובדבנים קלאסי...

שיטה שמחזירים בתשובה פשוט מומחים בה.



צופן אסתר

צופן רש''י, אסתר

למה "לאסתר"?

כי זה נתן לכם את הדילוג (השני) המינימלי ?

למה לא פשוט "אסתר"?

במקרה זה ישנם בתורה דילוגים רבים וקטנים יותר מזה שמופיע כאן...

ולמה חיפשתם דווקא צופן עבור המילה שלל?

כי זו מילה קצרה שיש סיכוי גבוה למצוא אותה בדילוג מינימלי? מילה זו מופיעה עשרות פעמים בספר בראשית, גם בדילוג 1 וגם בדילוג 2.

הנה מספר ביטויים ומילות מפתח נוספים המופיעים בפירוש רש"י לפסוק זה:


תשקע השמש

נבוכדנצר

מרדכי (שהרי לפי פירוש רש"י גם לו חולק השלל).

בית המן

בבל (המילה מופיעה כאן, אך לא בדילוג מינימלי ואפילו לא קרוב לזה...)

לבבל

כל אלה אינם מוצפנים בפסוק שפירש רש"י, וגם לא בפסוקים ליד!



צופן המים

צופן רש''י, עלו המים

אותה מטריצה בהגדלה

צופן רש''י, עלו המים

הצופן הוא עבור הביטוי "עלו המים", בעוד שבפירוש רש"י כתוב:

"המים עולות"

(לשון הווה בפירוש רש"י, הפך פתאום ללשון עבר בצופן...)

ואם כבר עיוותם את המילה, לפחות שמרו על סדר המילים!

"המים עלו" (ולא "עלו המים").

ראו כמה חופש משחק יש פה...

הנה מספר ביטויים ומילות מפתח נוספים המופיעים בפירוש רש"י לפסוק זה:


זרעו של יעקב

מזרע יעקב

זרע יעקב

אף אחד מהם לא נמצא מוצפן בפסוק שעליו נכתב הפירוש, וגם לא בפסוקים הסמוכים. האם ביטויים אלה פחות חשובים?


קו הפרדה

לקראתו

המילה "לקראתו" (האנכית) שמודגשת בתמונה, היא הדילוג המינימלי ה 5 של מילה זו בספר שמות, ודילוג מינימלי 54 בתורה כולה!

אין סוף לכמה שאפשר להגמיש ולכופף את החוקים הא?

כמו כן המילה רחוקה מאות פסוקים מהפסוק שאליו רש"י התייחס (שימו לב לדילוג הענק - 2591 בין אות לאות) זה הדיוק המופלא שעליו דיברתם? ישנן כ 12,955 אותיות בין תחילת המילה (האות ל') לסופה!

אפילו המילה "לקראתך" שמוצגת אופקית במטריצה (ואינה תואמת למילה שמופיעה בפירוש רש"י) רחוקה כ 2591 אותיות מהפסוק שאליו רש"י התייחס!

ממש "ליד", הא?



צופן הרומיים

צופן רש''י, רומיים

למה דווקא המילה "רומיים"?

הנה מספר ביטויים ומילות מפתח נוספים המופיעים בפירוש רש"י לפסוק זה:


משומו

גוזר

סנחריב

יבלבל

אמות

בורניות (אולי הכוונה לאוניות)

מילים אלו אינן מוצפנות בפסוק שפירש רש"י, וגם לא בפסוקים ליד!

אבל כרגיל, בשיטת קטיף הדובדבנים המוכרת והידועה, המחזירים בתשובה ומחפשי הצפנים יציגו לקהל הפתאים שלהם רק את הצפנים המוצלחים, ויתעלמו באלגנטיות ממילים וצפנים אחרים שלא נמצאו...



צופן ירושלים

צופן רש''י, ירושלים

רש"י כתב בפירושו "בירושלים", אך הצופן שמוצג בסרטון הוא עבור המילה:

"ירושלם"

שוב עיוות של מילים שכתב רש"י כדי שהן יתאימו לצופן שמחפשי הצפנים רוצים להראות, שוב הצגה סלקטיבית של הצפנים...

גם כאן מוצג צופן בדילוג השני המינימלי של מילה זו בספר דברים... אבל למה לא להתייחס לתורה כולה כפי שעשיתם בצפנים אחרים?

המילה "ירושלם" מופיעה בתורה גם בדילוגים הרבה יותר קטנים של 3, 28, 30, 31, 42, 48, 43, ועוד ועוד...

הבנתם? הכל הולך!

כל זמן שתרגיל האקרובטיקה ייתן להם את הצופן המבוקש, הכל כשר!

ומה לגבי מילים וביטויים נוספים המופיעים בפירוש רש"י לפסוק הנ"ל?


בית הבחירה.

בית.

בחירה.

אף אחד מהם לא מוצפן בפסוק שפירש רש"י, וגם לא בפסוקים הסמוכים. לא בדילוג מינימלי, ולא בדילוג השני המינימלי וגם לא בשלישי המינימלי!



צופן עמים הר יקראו 1 - ברגלים

שם התמונה

שימו לב -

עכשיו זה כבר הדילוג המינימלי השלישי...

אין סוף לגמישות של חוקי חיפוש הצפנים... אם לא מוצאים את המילה בדילוג מינימלי, אז מחפשים אותה בדילוג מינימלי שני, שלישי, רביעי, וגם חמישי...

המילה המוצפנת "ברגלים" כלל אינה מופיעה בפסוק שאליו התייחס רש"י!

(הפסוק מתחיל במילה "עמים" המודגשת בצהוב בתמונה)

כמו כן היא מתפרשת על פני 11 פסוקים!

(מפסוק ח', עד פסוק י"ח)

זה הדיוק המדהים שכל כך התפארתם בו?



צופן עמים הר יקראו 2 - יאספו

שם התמונה

המילה "יאספו" מופיעה כאן בדילוג ראשון בספר דברים... שוב מחפשי הצפנים עושים לעצמם הנחות ומגמישים את החוקים כך שהם יתאימו ספציפית עבור הצופן שאותו הם כרגע מחפשים.

במטריצות אחרות המוצגות בסרטון התפארתם בכך שהמילה מופיעה בדילוג ראשון או שני בתורה כולה... אבל מה עושים כשזה לא מסתדר? מסתפקים בדילוג מינימלי רק בספר הספציפי שבו מופיע הפסוק...

בדיקה מהירה מראה ש 204 (הדילוג שבו המילה מופיעה כאן) הוא רק הדילוג ה 6 כאשר מחפשים את המילה בתורה כולה...

כמו כן המילה "יאספו" (מופיעה אנכית בתמונה) מתחילה כ 14 פסוקים לפני הפסוק שאליו רש"י התייחס! איפה הדיוק הגדול פה?

התפרעתם לכל הכיוונים!


הפרק ממנו נלקחה המטריצה

שם התמונה

זה הפרק שממנו נלקחה המטריצה שראינו.

הפסוק שאותו פירש רש"י מודגש בצהוב, והמילה "יאספו" (כאמור בדילוג 204) מודגשת באדום. ראו כמה גדול המרחק בין הפסוק שאותו רש"י פירש, ובין הצופן שלטענת יוצר הסרטון נמצא "בדיוק" היכן שרש"י קבע שהוא יימצא!

סליחה, אבל זו פשוט עבודה בעיניים.

אין תיאור יותר טוב.



צופן עמים הר יקראו 3 - אסיפה

שם התמונה

הפסוק שאותו רש"י פירוש כלל אינו מופיע במטריצה!

אז מה היא קשורה לכאן?



צופן עמים הר יקראו 4 - שבטי העם

שם התמונה

הצופן "העם שבטי" מתפרש על פני 5 פסוקים לפני הפסוק שאליו התייחס רש"י, ו 5 פסוקים אחריו, זה הדיוק המופלא שכל כך התפארתם בו? ומדוע "העם שבטי" ולא "שבטי העם"? אלוהים מתקשה בעברית?

כמו כן הביטוי המקובל הוא "שבטי ישראל", ולא "שבטי העם".

המילה "שבטי" (היחידה שתואמת לכתוב בפירוש רש"י לפסוק זה) מופיעה כאן בדילוג 77 שהוא הדילוג ה 7 בספר דברים! התחלתם ממש להתפשר על גודל הדילוגים שלכם הא? לוקחים מה שבא...

בנוסף לכך, המילה "העם" כלל לא מופיעה בפירוש שאותו נתן רש"י לפסוק הנ"ל, ולכן אין לה שום רלוונטיות כאן!

בשיטת המטריצות בה מקפלים את הטקסט של התורה לשורות בכל אורך שרק רוצים, אפשר ליצור גם מטריצה שבה הפרק הראשון בתורה (בראשית א') יופיע בצמוד לפרק האחרון (באותה מטריצה) ואז לטעון כי מילים שמופיעות שם בדילוגים ממש קרובות אחת לשנייה!

איזה יופי של שיטה :-)



הנה עוד צפנים שאפשר למצוא "ליד" הפסוק שאותו פירש רש"י:


שם התמונה

המילה "הבלים" (תכלס...) חוצה את הפסוק שאותו פירש רש"י!

("... יששכר באהליך. עמים הר יקראו...")


שם התמונה

הביטוי "קישקוש לעם" (אפשר גם "קישקוש עם", או "קישקוש על" אם תרצו) נמצא גם הוא מוצפן ממש בצמוד לפסוק שאותו פירש רש"י!

כאשר משחקים עם רוחב המטריצה (כפי שעושים מוצאי הצפנים) ניתן ליצור מאות אלפי מטריצות שבכולן יופיע פסוק ספציפי שאותו פירש רש"י.



צופן עמים הר יקראו 5 - חישוב הסיכוי הכולל

שם התמונה

זה הסיכום הכולל שמוצג בסרטון עבור הפסוק "עמים הר יקראו".

לטענתם, הסיכוי למציאת כל המילים הנ"ל (שבטי, יקראו, אסיפה, ברגלים...) בסמוך לפסוק שפירש רש"י הוא סיכוי אפסי של בערך 1 למיליארד...

כותב שורות אלו אינו מומחה לענייני סטטיסטיקה, אך משהו בחישוב נראה שגוי לחלוטין... נראה שהחישוב בודק מה הסיכוי שכל המילים יופיעו יחד באותה מטריצה... כאשר למעשה, כפי שראינו קודם הן מופיעות בכלל במספר מטריצות שונות ונפרדות זו מזו.


קו הפרדה

זה כמו לקחת 5 אנשים שזכו בפרס הראשון בלוטו במהלך 5 שבועות עוקבים, ומשום שהסיכוי של כל אחד מהם לזכות הוא 1 ל 16 מיליון, לחשב מתוך זה שהסיכוי שכל החמישה הספציפיים האלו יזכו בפרס הראשון במהלך 5 שבועות רצופים הוא אחד ל.... (מספר עצום כלשהו) ואז לטעון ש"מישהו" מלמעלה סידר שהם יזכו מפני שהדבר לא הגיוני מבחינה סטטיסטית...

(שימו לב לשורת הסיכום בתחתית התמונה... "מישהו")

אין שום משמעות לחישוב כזה, משום שמדובר באירועים בלתי תלויים, אם לא הם אז 5 אנשים אחרים היו זוכים.

אין שום היגיון בביצוע של חישוב כזה בדיעבד, אחרי שאנחנו כבר יודעים שמשה גרויס מכפר סבא ועוד 4 אנשים ספציפיים נוספים זכו בפרס, ואז לחשב מה הסיכוי שהאנשים הספציפיים האלו יזכו...

חישוב כזה חייב להתבצע לפני ביצוע ההגרלה, ואם הם באמת יזכו (האנשים הספציפיים האלה) אז זה באמת יהיה מדהים...


קו הפרדה

החישוב שמוצג בסרטון מתייחס למילים שנמצאו כאילו הן תלויות זו בזו ונמצאות כולן יחד באותה מטריצה, כאשר למעשה הן נמצאו במטריצות שונות ונפרדות ולכן מדובר באירועים בלתי תלויים - כלומר לא ניתן להכפיל את הסיכויים שלהן יחד ולקבל מספר ענק שיש לו איזושהי משמעות הגיונית.


קו הפרדה

ניתן לבצע חישוב דומה גם עבור הצפנים שראינו בדפים הקודמים (בספרים "מלחמה ושלום" ו"מובי דיק"...) וסביר שגם שם נגלה כי הסיכוי לקבלת המילים הספציפיות שמופיעות שם הוא סיכוי של 1 לכמה מיליארדים...


קו הפרדה

המחשה באמצעות חפיסת קלפים

חישבו על חפיסת קלפים סטנדרטית (תקנית) המכילה 52 קלפים. אם נערבב אותה באופן אקראי, ואז נפרוש את הקלפים על השולחן, נקבל רצף כלשהו של קלפים שהסיכוי לקבל ספציפית אותו הוא סיכוי של 1 ל

80,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000

(8 ואחריו 67 אפסים...)

כלומר סיכוי קטן באופן לגמרי מגוחך !

האם זה אומר ש"אלוהים" או מישהו מלמעלה כיוון שנקבל את הרצף הזה?

התשובה היא כמובן לא!

לא משנה איזה רצף אקראי של קלפים יצא לנו בכל עירבוב, אותו סיכוי שראינו קודם תקף ונכון גם לגבי הרצף הנ"ל!

וזה בדיוק הטריק של מחפשי הצפנים (בין אם הם עושים זאת במודע, או בתום לב) בכל מטריצה ניתן למצוא ככל הנראה מאות מיליארדי "צפנים" מכל סוג שרק רוצים... נתונים פיזיקלים, נתונים ביולוגיים, נתונים על בעלי חיים, חלל גלקסיות וכוכבים, ספרים, אירועים הסטוריים, תאריכים, מנהיגים...

מחפשי הצפנים מוצאים בעזרת תוכנות סריקה מהירות כמה מהצפנים האלו (מתוך מאות מילירדים שקיימים בכל מטריצה) ומציגים זאת בתור מציאה גדולה!



הצפנים כפיקסלים בתמונה

הצפנים כפיקסלים בתמונה

(סבלנות, עוד רגע נתייחס לתמונה)

לאורך הסרטון נטען ונרמז שוב ושוב כי הסיכוי לקבל את הצופן שמוצג הוא כל כך נמוך, שלא ייתכן שהוא מופיע שם סתם כך במקרה אם אין מישהו בעל תבונה שהצפין אותו שם באופן מכוון...

אז איפה הקאץ'?

הקאץ' הוא שהסיכוי לקבל את הצופן הספציפי שמוצג בסרטון הוא אכן קטן מאוד, אך משום שישנם מאות מיליארדי צפנים שניתן למצוא בכל פרק בתורה, בכל פרק של ספר אגדות, ובעצם בכל מטריצה של אותיות אקראיות, התוצאה היא שהסיכוי למצוא צופן מרשים כלשהו, הוא גבוה מאוד!

זכייה בלוטו

הסיכוי של אדם ספציפי (למשל משה דגן מהרצליה) לזכות בפרס הראשון או השני בלוטו הוא סיכוי קלוש ביותר, אך משום שבכל שבוע ישנם המון אנשים שממלאים טפסים, התוצאה היא שכמעט כל שבוע מישהו זוכה!

כל אחד מהצפנים שמוצגים בסרטון הוא כמו כרטיס לוטו שנשלח, והסיכוי שלו "לזכות" קלוש ביותר. אך משום שבכל קטע טקסט ניתן למצוא המון צפנים (אירועים הסטוריים, תאריכים, נתונים פיזיקליים...) אז מי שיחפש מספיק טוב, למשל בעזרת תוכנת מחשב מהירה, יצליח למצוא לפחות כמה מהם.

הצפנים כפיקסלים בתמונה

הביטו בתמונה למעלה, כל פיקסל שחור מייצג "צופן" מרשים כלשהו.

עכשיו נגיד ובחרנו את אחד הפיקסלים באופן אקראי (הפיקסל שמסומן ומודגש בחלק המוגדל) והוא יצא שחור - כלומר צופן מוצלח, ונגיד שאנחנו מחזירים בתשובה ממולחים, נוכל להציג זאת בתור נס!

נוכל לטעון ובצדק - שהסיכוי של הפיקסל השחור להיות ממוקם דווקא שם הוא סיכוי של 1 ל 630,000, זאת מאחר ורוחב התמונה הוא 900 פיקסלים וגובהה 700 פיקסלים, כלומר היא מכילה 630,000 פיקסלים.

אך כמובן שזו הטעייה... משום שיכולנו לפגוע באופן דומה בהמון פיקסלים שחורים אחרים שגם כן מופיעים בתמונה ("צפנים מוצלחים") ולטעון עבור כל אחד מהם שהסיכוי לקבל אותו הוא אחד ל 630,000...

במילים אחרות:

הסיכוי שנפגע בפיקסל שחור ספציפי הוא סיכוי קלוש ביותר, אך הסיכוי שנצליח לפגוע בפיקסל שחור כלשהו ("צופן מוצלח") הוא גבוה מאוד!

אם נשתמש בתוכנה שמגרילה פיקסלים במיקום אקראי (המקבילה לתוכנות מציאת הצפנים) וניתן לה להגריל עבורנו 20 פיקסלים במיקומים אקראיים בתמונה, ישנו סיכוי גבוה שאחד מהם יפול בדיוק על פיקסל שחור, כלומר צופן מוצלח!

כך פועלים גם מחפשי הצפנים, הם נעזרים בתוכנות מהירות שסורקות את הטקסט ומחפשות בו צפנים בדילוגים מכל הסוגים (קדימה, אחורה, דילוג כזה, ודילוג אחר) וכאשר התוכנה מוצאת צופן אחד מתוך מאות מיליארדים שכנראה נמצאים שם, הם מנפנפים עם הממצא כאילו הם מצאו גביע קדוש!



פירושי רש"י שאין עבורם צפנים

ורגע, מה לגבי פירושי רש"י שאין עבורם צפנים?

כפי שראינו, לאורך כל הסרטון נעשה שימוש ב "קטיף דובדבנים", כלומר בחירה סלקטיבית של מילים וביטויים באיות כזה שייתן "דילוג מינימלי" ראשון, או שני, בכל התורה, או רק בספר עצמו... איך שמתחשק.

אך מסתבר שגם פירושי רש"י עצמם נבחרו באופן סלקטיבי:

בדיקה מהירה של פירושי רש"י עבור פסוקים בספר בראשית א' (אחד הפרקים הכי חשובים בתורה, הפרק שפותח את התורה ומתאר את בריאת העולם, היקום ובני האדם) מראה כי לרוב הפירושים שלו אין צפנים תואמים בפסוקים הנ"ל!

הנה מספר דוגמאות שנבחרו באקראי מתוך הפרק:



בראשית א', פסוק י'

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב

פירוש רש"י:

קרא ימים -

והלא ים אחד הוא, אלא אינו דומה טעם דג העולה [מן הים] בעכו לטעם דג העולה [מן הים] באספמיא.


קו הפרדה

הנה מספר ביטויים ומילות מפתח המופיעים בפירוש רש"י לפסוק זה:


ים אחד

טעם דג

דג העולה

דג עולה

באספמיא

אספמיא

כל אלה אינם מוצפנים בפסוק שפירש רש"י, וגם לא בפסוקים ליד!



בראשית א', פסוק י"ד

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים.

פירוש רש"י:

ולמועדים -

על שם העתיד, שעתידים ישראל להצטוות על המועדות והם נמנים למולד הלבנה.


קו הפרדה

הפסוק נמצא בקטע שמתאר את הבריאה ביום הרביעי.

המילה היחידה שנמצאה בקטע הנ"ל (יום הבריאה הרביעי) היא המילה "מולד", אבל היא מופיעה בדילוג 15 שרחוק מלהיות הדילוג המינימלי הראשון, השני או השלישי, ומולד של מה? מה עם המילה הכי חשובה "הלבנה"?

הנה מספר ביטויים ומילות מפתח המופיעים בפירוש רש"י לפסוק זה:


העתיד

עתיד

מולד הלבנה

הלבנה

ירח (לא מופיע בפירוש רש"י, אך זו מילה נרדפת ל"לבנה").

אף אחד מהמילים והביטויים הנ"ל לא נמצאו, לא בפסוק שאותו פירש רש"י, ולא בכל הקטע שמתאר את יום הבריאה הרביעי!



בראשית א', פסוק ט"ז

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים

פירוש רש"י:

המאורות הגדולים וגו' -

שווים נבראו, ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד.


קו הפרדה

הנה מספר ביטויים ומילות מפתח המופיעים בפירוש רש"י לפסוק זה:


נתמעטה הלבנה

הלבנה נתמעטה

נתמעטה

קטרגה

קיטרגה

שני מלכים

כתר אחד

אף אחד מהם לא נמצא מוצפן בפסוק שפירש רש"י, וגם לא בקטע שמתאר את בריאת היום הרביעי שם נמצא הפסוק.



בראשית א', פסוק כ"ו

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ.

פירוש רש"י:

בצלמנו -

בדפוס שלנו.

כדמותנו -

להבין ולהשכיל.


קו הפרדה

הנה מספר ביטויים ומילות מפתח המופיעים בפירוש רש"י לפסוק זה:


בדפוס שלנו

דפוסנו

דפוס

להבין ולהשכיל

להבין

להשכיל

כל אלה אינם מוצפנים בפסוק שפירש רש"י, וגם לא בפסוקים ליד!



סיכום ומסקנות

בתחילת הסרטון העורך יצא בתרועות ובחצוצרות על כך שהצפנים שמוצגים בסרטון "חסינים לחלוטין" משום שלטענתו הם נמצאו בדיוק היכן שרש"י קבע שהם יימצאו כבר לפני כ 900 שנה... כלומר בפסוק הספציפי שאותו הוא פירש.

אך בפועל ראינו שהצפנים רחוקים מאוד מהפסוק שאליו רשי" התייחס, וכי ישנה גמישות ענקית בבחירת המילים אותן מחפשים.

כלומר מדובר על אותה הגברת בשינוי אדרת, אותם צפנים שראינו עד היום, רק שהפעם מנסים להצמיד אותם לפירושי רש"י ולטעון שהם "קרובים".

ראינו דבר דומה עם רשימת העצים והצמחים שכביכול מוצפנת "בדיוק" בפרק שמדבר על העצים והצמחים בגן עדן, וראינו זאת באינספור דוגמאות אחרות שבהן המחזירים בתשובה סיפרו לנו כי הצופן מופיע "בדיוק" בפרק או בקטע שמדבר על הנושא שאליו מתייחסים הצפנים...

מדהים שאנשים ממשיכים לקנות את הקישקושים האלה.



בפרק זה 12 דפים
דף נוכחי: 12
לדף הבא