כפי שנאמר בדף הפתיחה, אין שום כוונה לפגוע ברגשותיו של אף אחד, אך כדאי בכל זאת לשים את הדברים על השולחן.
עשרות מחקרים ומחקרי על (כאלו שמשקללים יחד מחקרים רבים) מראים שוב ושוב כי ישנו קשר ברור ומובהק בין רמת אינטיליגנציה נמוכה, בורות וחוסר השכלה, ובין אמונה באלוהים, נשמות, אסטרולוגיה ושאר קישקושים רוחניים.
המחקרים מראים באופן סטטיסטי מובהק כי ככל שרמת האיי-קיו של אדם נמוכה יותר, וככל שהוא פחות משכיל, כך מתחזקת אצלו האמונה באלוהים.
שימו לב כי מדובר על מגמה ולא על קביעה מוחלטת.
בוודאי שישנם מאמינים ואנשים דתיים מאוד חכמים, ולהיפך, ישנם אתאיסטים שהם טיפשים כמו נעל ובעלי רמה שכלית מאוד נמוכה. אך באופן מובהק ישנם הרבה יותר אנשים משכילים ואינטיליגנטיים שאינם מאמינים באלוהים, מאשר אנשים משכילים ואינטיליגנטיים שכן מאמינים בו.
במסגרת האתר לא נוכל לפתור את בעיית האינטיליגנציה, ולכן נצא מנקודת הנחה שכל מי שקורא כאן הוא אדם אינטיליגנט בעל יכולות שכליות גבוהות, וננסה להרחיב קצת אופקים, ולטפל ולו במקצת בבעיית הבורות והבערות.
למרבה ההפתעה, רבים מאוד מהמאמינים, שדווקא עבורם עברית אמורה להיות שפת קודש, כותבים ומדברים עברית מאוד עילגת ומשובשת...
אנשים לא יודעים את הכללים הכי בסיסיים של השפה העברית - לא יודעים להבדיל בין זכר ובין נקבה, בין יחיד ובין רבים, בין עבר ובין עתיד... פשוט מביך.
הנה 10 כללי זהב, שיעזרו לכם לדבר (ולכתוב) עברית קצת יותר תקינה:
1. אקרא או יקרא?
כל פעולה שאתה (או את) תבצעו בעתיד, מתחילה תמיד באות א':
2. שני או שתי?
עבור זכר נאמר תמיד: "שני" ("שני גמלים", "שני אפרסקים").
עבור נקבה נאמר תמיד: "שתי" ("שתי דירות", "שתי בננות").
דגשים נוספים לישראלי העילג:
אמור: שני דברים, ולא "שתי דברים".
אמור: שני עולמות, ולא "שתי עולמות".
אמור: שני אנשים, ולא "שתי אנשים".
ברור?
3. שלוש או שלושה?
טיפ: איך נזכור אם להוסיף את האות ה' לזכר או לנקבה?
ה' = אלוהים = זכר, כלומר את האות ה' נוסיף רק לספירה של עצמים מסוג זכר.
4. הם או הן?
לבנים נאמר: הם, אתם, אותם, אתכם, להם, בשבילם, עבורם, בשבילכם, עבורכם (סיומת מם סופית : 'ם').
לבנות נאמר: הן, אתן, אותן, אתכן, להן, בשבילן, עבורן, בשבילכן, עבורכן (סיומת נון סופית: 'ן').
5. אם או עם?
אם = תנאי, למשל: אם תתנהג יפה תקבל גלידה, אם יהיה יום יפה נצא לטיול.
עם = יחד, למשל: אבטיח עם גרעינים, תיק עם ספרים.
6. כדי או כדאי?
כדי = בשביל ש... למשל: כדי להכין עוגה צריכים מתכון וחומרים.
כדאי = עדיף, למשל: כדאי שנצא עכשיו לפני שיתחיל לרדת גשם.
7. עלול או עשוי?
עלול = תמיד בהקשר שלילי: לאור המתיחות באזור עלולה לפרוץ מלחמה.
עשוי = בהקשר נטרלי או חיובי: אם נתאמץ הדבר עשוי להצליח לנו.
8. אלה או אלא?
אלה = אלו (או "הנה"), למשל: אלה הדברים הכי מעניינים בעולם.
אלא = תנאי, למשל: מחר נצא לטיול, אלא אם יהיה גשום.
9. אמרת או אמרתה?
למרות שבהגייה (כלומר בדיבור) המילה נשמעת שונה, בכתיבה היא נכתבת תמיד בצורה זהה גם לזכר וגם לנקבה!
גם לזכר וגם לנקבה נכתוב תמיד:
אמרת, כתבת, הצלחת, סיפרת, אכלת, בישלת.
(ולא: אמרתה, כתבתה, הצלחתה, סיפרתה, אכלתה, בישלתה)
10. האות ה', בהתחלה או בסוף?
בסוף !!
בצמדי מילים בעלות שייכות/סיווג (למשל "סלט פירות", איזה סוג של סלט? סלט פירות!) נוסיף תמיד את האות ה' למילה השנייה!
למשל:
תקין: סלט הפירות מוכן, כולם מוזמנים להגיע לשולחן לאכול.
שגוי: הסלט פירות מוכן, כולם מוזמנים להגיע לשולחן לאכול.
תקין: ראינו את מטוסי הקרב ממריאים מהבסיס.
שגוי: ראינו את המטוסי קרב ממריאים מהבסיס.
תקין: מחר נחגוג את יום ההולדת שלך.
שגוי: מחר נחגוג את היום הולדת שלך.
תקין: מכונת הכביסה שוב התקלקלה.
שגוי: המכונת כביסה שוב התקלקלה.
תקין: אנחנו גרים ליד בית הספר.
שגוי: אנחנו גרים ליד הבית ספר.
תקין: לאן נעלמו נעלי הבית שלי?
שגוי: לאן נעלמו הנעלי בית שלי?
11. היה או היו ?
עבור מילה מסוג רבים נאמר תמיד היו, למשל:
היו הרבה תותים על העוגה... ולא "היה הרבה תותים על העוגה".
היו לנו הרבה טיסות לחו"ל... ולא "היה לנו הרבה טיסות לחו"ל".
היו הרבה אנשים בהופעה... ולא "היה הרבה אנשים בהופעה".
12. היה או הייתה ?
עבור מילה מסוג נקבה נאמר תמיד הייתה, למשל:
הייתה לי מכונית גדולה... ולא "היה לי מכונית גדולה".
הייתה מסיבה מצויינת... ולא "היה מסיבה מצויינת".
הייתה ארוחה טובה... ולא "היה ארוחה טובה".
הייתה תחרות קשה... ולא "היה תחרות קשה".
יחד ננצח את העילגות !!
טיפ
איך נדע אם המילה היא זכר או נקבה?
פשוט מאוד, ננסה להוסיף לה את המילה גדול/ה ונראה מה יותר מתאים:
למשל על דלת נאמר "דלת גדולה" ולכן זו נקבה (כלומר נאמר: "שתי דלתות", ולא "שני דלתות").
על שולחן נאמר "שולחן גדול" ולכן זה זכר (כלומר נאמר: "שני שולחנות", ולא "שתי שולחנות").
הקפידו על סימני פיסוק. כשאתם כותבים הודעה או תגובה באינטרנט, הקריאו אותה לעצמכם בראש. בכל מקום בו אתם עושים הפסקה רגעית בקריאה - שם צריך להיות פסיק, בכל מקום בו אתם עושים הפסקה מעט יותר ארוכה כדי לקחת נשימה, שם צריכה להיות נקודה. אל תחנקו את הקוראים שלכם עם תגובות ארוכות ללא סימני פיסוק, רחמו עליהם.
פסקאות - חלקו הודעות ארוכות לפסקאות. אל תתנו לקוראים שלכם ללכת לאיבוד בתוך מגילות טקסט אינסופיות, תנו מדי פעם שתי לחיצות על מקש אנטר והוסיפו שורת רווח, כדי שהעיניים יוכלו לנשום קצת לרווחה.
נסו להשתמש בכללים אלו בפעם הבאה שאתם מדברים עם אנשים, או משתתפים בדיונים באינטרנט. זה רק יגרום לכם להיראות משכילים יותר, ולשיחה להישמע אינטיליגנטית יותר.
מי מאיתנו לא אוהב אשליות אופטיות? הן גורמות לנו להביט בתמונה ולראות בה דברים שאינם באמת קיימים, או דברים שאינם נכונים.
אך למרות שהן מאוד משעשעות אותנו, אשליות אופטיות בעצם מעידות על פגם מאוד מהותי במוחנו, פגם שגורם לנו לעיתים לראות את המציאות בצורה שגוייה ומעוותת ולא כפי שהיא באמת.
נראה תחילה מספר דוגמאות.
הביטו בלוח, איזו משבצת לדעתכם בהירה יותר? משבצת A או משבצת B ?
למעשה... שתי המשבצות בדיוק באותו הצבע!
לא מאמינים?
סמנו חתיכה ממשבצת B בעזרת תוכנת עריכת תמונות (כמו צייר של חלונות) ואז גררו אותה למשבצת A... תיראו כי היא מתמזגת שם בצורה מושלמת.
או הדפיסו את הציור, גיזרו את המשבצות ונסו להחליף ביניהן.
לימדו מכך כלל חשוב - לא תמיד ניתן לסמוך על מראה העיניים.
בואו נראה זאת במספר דוגמאות נוספות.
הביטו היטב... איזו משתי המסילות גדולה יותר? העליונה? או התחתונה?
ובכן, התשובה היא... שתיהן בדיוק באותו הגודל! מתקשים להאמין? הדפיסו את הציור, גיזרו ובדקו זאת בעצמכם, או מדדו בזהירות בעזרת סרגל פלסטיק.
התבוננו בתמונה, האם היא זזה? האם אתם מבחינים בתנועה כלשהי?
למעשה התמונה סטטית לחלוטין ושום דבר בה לא זז. מי שרוצה לוודא זאת יכול לשים את סמן העכבר על כל נקודה בתמונה ולראות שהיא נשארת קבועה במקומה.
(נ.ב - סביר שלא תוכלו להבחין באפקט דרך מסך קטן של סמרטפון, לכן מומלץ לצפות בתמונות על גבי מסך גדול של מחשב ביתי, לפטופ או טאבלט. שם האפקט יהיה הרבה יותר חזק וברור)
ומה עם התמונה הזו? האם משהו בה זז?
האם גלגלי השיניים מסתובבים להם?
ועוד אחת, איזו מכונית גדולה יותר? הראשונה או האחרונה?
ניחשתם נכון... שלושתן בדיוק באותו הגודל! מוזמנים למדוד ולראות.
1.. התרכזו בנקודה הכחולה במרכז.
2. התחילו להתקרב ולהתרחק עם הראש מהמסך.
האם אתם מבחינים בתופעה מעניינת?
בדומה לאשליות האופטיות, גם האמונה באלוהים היא אשלייה. אשלייה מאוד חזקה, אשר גורמת למאמין להיות מאוד משוכנע בקיומו של דבר שאינו באמת קיים במציאות, אלא רק בדמיונו ובמשאלות ליבו.
אך הבשורה הטובה היא, שכפי שניתן לבחון אשליות אופטיות בצורה שיכלית ואובייקטיבית ולהבין שאלו רק אשליות (למשל על ידי שימוש בסרגל שיוכיח לנו כי חלקים בתמונה שנראים לנו שונים בגודלם הם בדיוק באותו הגודל) כך ניתן לבחון גם את האמונה באלוהים בצורה שיכלית ואובייקטיבית (ע"י בחינה של כל הראיות, והפעלת היגיון ושכל ישר) ולהבין שגם זו בעצם רק אשליה.
אדם נבון מסתכל על כל התמונה, ולא רק על דברים שמוצאים חן בעיניו ותואמים לאמונותיו ולהשקפת עולמו.
(חלק זה יושלם בקרוב...)