סיפורי ניסים מהווים חלק נכבד מאוד מעולמו של המאמין הממוצע, ומספקים מבחינתו חיזוק נוסף ל"הוכחת" קיומו של אלוהים. סיפורים אלה נפוצים מאוד בקרב מאמינים, וקהילות דתיות וחרדיות.
בפרק זה נדון באותם סיפורים, וכן בסיפורים ואמונות שטותיות באופן כללי.
ניגש ישר ללב ליבו של העניין:
המשותף לכל סיפורי הניסים הוא רמת אמינות אפס.
בכל פעם שבודקים את פרטי הסיפור לעומק - מתברר כי מדובר בשקר גס, אירוע טבעי לחלוטין שפורש בצורה שגויה, הונאה עצמית, או אירוע כלשהו שהתרחש, אך סולף ונופח בערך פי 1000 יותר ממה שבאמת התרחש במציאות.
ההגדרה הקלאסית לנס היא אירוע על טבעי המיוחס לאלוהים או אחד משליחיו.
המקסימום שהמאמינים מצליחים להראות ברוב רובם של סיפורי הניסים שלהם הוא כי מדובר באירוע חריג (לדעתם האישית) בעל סבירות נמוכה.
הם אינם מצליחים להראות כי מדובר באירוע על-טבעי, ובטח ובטח שהם לא מצליחים להראות בשום דרך או צורה כי מי שאחראי לאירוע המדובר הוא אלוהים, או כל ישות תבונית בלתי נראית אחרת.
במקרים בהם אנשים מתארים אירועים שהם באמת על טבעיים - כמו למשל התגלות של מלאכים, שדים, רוחות, אלוהים, אנשים שמרחפים באוויר, יציאה של הנשמה מחוץ לגוף וכדומה - תמיד, אבל תמיד מתברר כי מדובר ב:
על-טבעי הוא כל דבר שנכון להיום סותר את חוקי הטבע והפיזיקה הידועים לנו, ואת האופן שבו על פי מיטב הבנתנו העולם פועל.
כוח המשיכה, שדות אלקטרומגנטיים, קרינת רנטגן ועוד, כל אלו נראים על פניו כדברים מאוד מסתוריים שמשפיעים איכשהו על עצמים פיזיים בעולם. אך משום שהוכח שהם אמיתיים - וקיימים במציאות, הם נחשבים טבעיים לגמרי.
רוחות רפאים, נשמות, טלפתיה, טלקינזיס (הזזת חפצים בכוח המחשבה), ראייה מרחוק, תיקשורים... כל אלה כן נחשבים לתופעות על-טבעיות, משום שהם סותרים לחלוטין את כל הידע שיש לנו לגבי המוח, והאופן בו העולם פועל.
אם בעתיד, משהו מהדברים הנ"ל יוכח כאמיתי ונכון (גם אם לא נבין עד הסוף כיצד בדיוק הוא פועל) אז ורק אז הוא יצא מהקטגוריה של "על-טבעי", ומרגע זה והלאה נתחיל להתייחס אליו כאל תופעה טבעית לחלוטין שהיא חלק מעולמנו.
יש עם זה בעיה, ובעיה ענקית.
אותם "ילדים חורגים" טוענים שהאבא חתם איתם על הסכם חדש (הקוראן, הברית החדשה...) שלפיו הם הילדים האמיתיים שלו. לטענתם הוא אמר להם שהוא שונא את הילדים האחרים וציווה להרוג ולחסל אותם, הוא אמר שהם יגיעו לגיהנום כי הם לא נשמעים להסכם החדש ולברית המחודשת שלו.
הם משתמשים "במתנות" שהאבא נותן להם (כלומר בניסים) כדי להוכיח שהם צודקים וכי האבא מאשר את טענותיהם. הם מרביצים לילדים האחרים, מתעללים בהם ומנסים לרצוח אותם, ומציגים את המתנות שהאבא נותן להם בתור הוכחה לכך שזה באמת מה שהוא רוצה שיקרה.
איזה אבא נורמלי יעשה דבר שכזה?
איזה אבא נורמלי יאפשר לילדים החורגים שלו להתעלל בילדיו האמיתיים - הביולוגים, ולרצוח אותם, ועוד יפזר הוכחות שמראות שזהו רצונו?
קורלציה (קשר בין שני אירועים) לא מוכיחה אוטומטית סיבה ותוצאה.
זה ששני אירועים מתרחשים בזה אחר זה, לא אומר אוטומטית שהאירוע הראשון הוא זה שגרם לאירוע השני להתרחש.
קריאת התרנגול
זה שהתרנגול קורא לפני עלות השחר, וזמן קצר לאחר מכן השמש זורחת, לא אומר שקריאת התרנגול היא זו שגרמה לשמש לזרוח.
במקרה זה נראה שיש היפוך של סיבה ותוצאה. זמן קצר לפני שהשמש עולה מעל האופק החושך מתחיל להתפזר וכבר מתחילים לראות קצת אור (עקב פיזור קרני האור באטמוספירה, עוד לפני שרואים בכלל את השמש), זה מה שגורם לתרנגול להתעורר ולהתחיל לקרוא בקול גדול.
ניסוי הפרכה
במקרה המדובר אין לנו באמת דרך מעשית לבדוק האם קריאת התרנגול היא זו שגורמת לשמש לזרוח, שהרי לא ניתן להשתיק את כל התרנגולים בעולם ולראות אם השמש תזרח ביום שלמחרת.
אך משום שיש לנו הסבר הרבה יותר פשוט והגיוני לזריחת השמש - סיבוב כדור הארץ סביב צירו, אז אין לנו שום סיבה להניח שהשערת קריאת התרנגול (מה שמכונה במדע "היפותזה") היא הנכונה.
כן, במדע יש גם חשיבות לקצת היגיון בריא מעבר למדידות, תצפיות וניסויים. תמיד נעדיף את ההסבר הפשוט ביותר על פני הסברים מסובכים שדורשים התערבות על-טבעית, או כאלה שסותרים את כל הידע הקודם שצברנו.
עיקרון זה מכונה "תערו של אוקאם", על שמו של נזיר אנגלי בשם וויליאם אוקאם אשר ניסח את הכלל הזה.
המילה "תער" באה להמחיש את העיקרון שלפיו חותכים ומסלקים הצידה את ההסברים המסורבלים והמסובכים (למשל כאלה שמצריכים התערבות על טבעית) ונשארים רק עם ההסברים הפשוטים, שלרוב הם גם הנכונים.
הסבר
כפי שנאמר קודם, קורלציה (כלומר קשר) בין שני אירועים, לא מוכיחה סיבתיות, ואינה בהכרח אומרת שאירוע אחד הוא הסיבה לאירוע השני.
זה שתופעות שליליות כמו פשיעה או בעיות בריאותיות מופיעות לאחר אכילת לחם, לא בהכרח אומר שלחם הוא הגורם לכך. הרי גם 98% מהאזרחים הנורמטיבים שאינם מבצעים פשעים נוהגים לאכול לחם, וגם רוב האנשים הבריאים שאינם סובלים מבעיות בריאותיות אוכלים לחם.
רוב הפושעים והאנשים החולים גם נושמים אוויר, האם צריך להסיק מכך שאוויר גורם לפשיעה ובעיות בריאותיות?
(בהנחה כמובן שהאוויר אינו מזוהם, שזה נושא לדיון אחר)
אולי אנשי השבט הפרימיטיבי אינם סובלים ממחלות אלו פשוט בגלל שתוחלת החיים שלהם קצרה (כלומר הם מתים בגיל מוקדם יחסית) ולכן הם כמעט ואינם סובלים ממחלות אשר נוטות להופיע בעיקר בגילאים מבוגרים?
ייתכן גם כי הדבר נובע פשוט מאורח חיים בריא יותר.
הם אינם אוכלים מזון מתועש המלא במלח, סוכרים, שומנים, חומרים משמרים ועוד תוספות לא בריאות, ובנוסף לכך החיים בטבע, במקום מבודד, מאלצים אותם להיות הרבה יותר פעילים מבחינה גופנית. למשל בעת ציד, ליקוט מזון או עבודת אדמה, מה שתורם עוד יותר לבריאות שלהם, בלי קשר לאכילת לחם.
אז איך בודקים?
איך אפשר לדעת אם אכילת לחם גורמת לבעיות ולתופעות שליליות?
הדרך היחידה לבדוק דברים מסוג זה בצורה אמינה ואובייקטיבית, היא שימוש בשיטה המדעית - כלומר בדרך של מחקר מדעי מבוקר. למשל להשוות בין שתי קבוצות גדולות של אנשים שנבחרו באקראי (הם צריכים להיות באותה קבוצת גיל, אותו אזור מגורים וכו') כאשר בקבוצה אחת יהיו אוכלי לחם (לחם, חלות, לחמניות וכו') ובקבוצה השנייה יהיו אנשים שאינם אוכלים לחם.
ואז לבדוק (באופן מובהק סטטיסטית) האם יש למשל יותר בעיות בריאותיות בקרב אוכלי הלחם, ביחס לקבוצת הביקורת של האנשים שנמנעים מאכילת לחם.
גם אם יתגלה כי בקרב אוכלי הלחם יש יותר בעיות בריאותיות, עדיין אין למהר להסיק מסקנות חפוזות, ולקבוע כי לחם הוא הגורם לכך. יש לוודא שמבודדים היטב משתנים אחרים שאולי גם כן יכולים להשפיע על התוצאה.
ייתכן למשל כי אכילת לחם מתלווה לאכילת מאכלים לא בריאים, והם אלו שגורמים לבעיות הבריאותיות, לא הלחם. יכול להיות למשל שאנשים רבים אוכלים את הלחם שלהם יחד עם ריבות, חמאה, ממרחי שוקולד ומאכלים נוספים שאינם נחשבים הכי בריאים בעולם, והם אלו שגורמים לבעיות הבריאותיות.
הנושא לא כזה פשוט, ויש אנשים שזו המומחיות שלהם. הם יודעים כיצד לבדוק דברים מסוג זה בצורה סטטיסטית נכונה, עם רמת בקרה נאותה, תוך בידוד של כל המשתנים הרלוונטיים והתחשבות בהשפעה של כל אחד מהם על התוצאה.
טענות יוצאות מגדר הרגיל דורשות הוכחות יוצאות מגדר הרגיל.
(כך קבע - ובצדק, האסטרונום הדגול קרל סייגן)
לא כל הטענות נולדו שוות.
אם חבר יספר לנו שאתמול בבוקר הוא אכל חביתה עם סלט, שתה מיץ תפוזים ואז יצא לעבודה, אנחנו נאמין לו בלי לדרוש ממנו הוכחות מיוחדות. הסיבה לכך היא שמדובר באירוע רגיל לחלוטין.
אנחנו יודעים שאנשים רבים נוהגים לקום בבוקר, לאכול ארוחת בוקר ואז לצאת לעבודה, אין בזה שום דבר מיוחד או יוצא דופן.
אך אם לעומת זאת אותו חבר יספר לנו שאתמול בערב ביקר אצלו חייזר, והם ישבו ושוחחו בסלון על המצב הפוליטי בארץ, אז כבר לא נסתפק בסיפור שהוא סיפר לנו, ונדרוש ממנו ראיות מאוד חזקות שיאששו את הטענה המוזרה שלו.
במקרה כזה אפילו תמונה או סרטון שלו יושב ומדבר עם חייזר בסלון לא יספיקו, שהרי אנחנו יודעים שתמונות אפשר לזייף בקלות, וחייזר שיושב על ספה בסלון יכול להיות גם איש עם תחפושת, או אפקט וידאו נחמד שנעשה בעזרת בינה מלאכותית או באמצעות תוכנת אפקטים כלשהי.
אפשרות הרבה יותר סבירה במקרה הזה היא שהחבר פשוט משקר לנו, או שאולי הוא לקח סמים והיו לו הזיות, או שהוא קיבל מכה חזקה בראש...
כגודל הטענות, כך גודל הראיות הנדרשות בכדי שנקבל את הטענות הללו.
באופן טבעי, כאשר אירוע כלשהו מתרחש הרבה מאוד פעמים תמיד יהיו חריגים ויוצאי דופן, קוראים לזה סטטיסטיקה.
המחזירים בתשובה מאוד אוהבים לקחת את המקרים יוצאי הדופן האלו, ולהציג אותם בתור "נס" שכביכול מוכיח את קיומו של אלוהים ו"השגחה פרטית".
למשל, הם ינפנפו עם סיפורים על אנשים שקיבלו ברכה מהרב ופתאום נרפאו "בדרך נס" ממחלה קשה כמו סרטן, סיפורים על נשים עקרות שבמשך שנים לא הצליחו להיכנס להריון, ואחרי ביקור אצל הרב וקבלת ברכה וקמע פתאום כן הצליחו וילדו ילד בריא.
סיפורים על ספרי תורה שבדרך נס הצליחו לשרוד למרות שכל הבית נשרף, או על אנשים שבדרך נס שרדו תאונה קשה, פיגוע טרור או אירוע מלחמתי.
כל המקרים הנ"ל לא מעניינים ולא רלוונטיים אם אין לנו תיעוד מסודר של כל המקרים, על מנת שנוכל לבחון בצורה אובייקטיבית אם הייתה כאן איזושהי חריגה סטטיסטית שמצריכה הסבר מיוחד ויוצא דופן כמו אלוהים.
למשל -
מה עם כל הנשים שקיבלו ברכה מהרב ונשארו עקרות?
מה עם כל האנשים שקיבלו ברכה מהרב ולא נרפאו ממחלתם?
מה עם כל הבתים ובתי הכנסת שנשרפו, כולל ספרי התורה שהיו בהם? ומה עם מקרים דומים שבהם כל הבית נשרף ורק הספר הארי פוטר שרד? או ספר הברית החדשה ניצל ולא נפגע?
אם לא בוחנים את כל המקרים ללא יוצא מהכלל, ומראים שישנה חריגה סטטיסטית מובהקת (למשל ש 95% מהחולים במחלה ממארת שקיבלו ברכה מהרב נרפאו תוך שבוע) אז אין כאן שום דבר מעניין, והמקרה נכנס לסטטיסטיקה הרגילה ולמה שהיינו מצפים שיקרה גם ללא עזרה מלמעלה או השגחה של ישות כל יכולה.
אנחנו יודעים שבאופן טבעי ישנו אחוז מסויים של אנשים בעולם שנרפאים באופן ספונטני ממחלות קשות כמו סרטן, וכי ישנן נשים שמצליחות "כנגד כל הסיכויים" להיכנס להריון אחרי שנים רבות של עקרות, וכל זאת בלי קשר לרב או ליהדות, והרבה פעמים אחרי קבלת ברכה מהכומר, או בשם מוחמד...
לכן, על מנת להוכיח שיש כאן קשר לאלוהים, או לקמע שהרב נתן, חובה לבחון בצורה מדוקדקת ומבוקרת את כל המקרים ללא יוצא מהכלל, ולראות אם מספר האירועים החריגים שהתרחשו (למשל אנשים שנרפאו אחרי קבלת ברכה מהרב) חורג בצורה מובהקת מהסטטיסטיקה הרגילה.