סיפורים ניסים ומעשיות, המשך...
(דף 2 מתוך 7)
יציאת מצרים ומעמד הר סיני, אחד מעמודי הטווח ומהיסודות החזקים ביותר של היהדות. אך ישנה רק בעיה אחת קטנה...
מדובר בסיפור מומצא שמעולם לא התרחש במציאות.
איך יודעים?
המשיכו לקרוא ותגלו, כל התשובות בהמשך.
סיפור יציאת מצרים כולל בתוכו תיאורים רבים של מעשי ניסים ונפלאות, שאנחנו יודעים שכמותם מתרחשים רק בסיפורי אגדות ולא במציאות.
מדובר באירוע החשוב ביותר בתולדות העם היהודי, אך לא ידוע:
קצת מוזר לא?
גם בשנה לפניה חגגנו את החג, וכך גם בשנים הקודמות. גם הסבים שלנו חגגו את חג הפסח, וגם הסבים שלהם וכך לאורך דורות.
אב לא ישקר לבנו!
לא ייתכן שבמשך כל כך הרבה דורות אבות שיקרו לילדיהם וסיפרו להם סיפור דמיוני מומצא שלא התרחש במציאות!
נעזוב את זה שהרבה אבות והורים כן משקרים לילדיהם...
הם מספרים להם למשל שחסידות מביאות תינוקות לעולם. או שאם הם ישימו את השן שנפלה להם מתחת לכרית, אז בלילה תגיע פיית השיניים, תיקח את השן ותשים במקומה קצת כסף.
הטענה אינה שהם שיקרו ביודעין, אלא, שהם באמת ובתמים האמינו לסיפור, ולכן העבירו אותו במסורת לילדיהם בדיוק כפי שעשו גם הוריהם שלהם.
כאשר אב מספר לבנו סיפור שאיננו נכון, אך הוא עצמו משוכנע שהוא כן, אז אין כאן שקר מכוון או הטעיה בזדון, אלא יש כאן טעות שנעשית בתמימות. האב טועה, ולכן מטעה גם את בנו ואת ילדיו.
זהו לא שקר, אלא הטעייה בתום לב.
מיליוני אנשים מעידים שהם נכחו באירוע וראו את ההתגלות של אלוהים, את מעשי הניסים והנפלאות ואת מסירת התורה למשה בהר!
לא ייתכן שכל כך הרבה עדים משקרים!!
אם עשרים עדים יגידו לשופט שהם ראו את פלוני אלמוני גונב אופניים, האם השופט יגיד להם שהם כולם משקרים?? ברור שלא!
אז למה לא מאמינים למיליונים שמספרים שהם חזו בהתגלות?
טיעון נחמד, אך למעשה אין לנו אפילו עדות אישית אחת לסיפור...
כל מה שיש לנו זה סיפור שכתוב בו שהיה מעמד הר סיני, וכי נכחו באירוע מיליוני אנשים. באותה מידה יכלו לכתוב כי נחתה במקום חללית עם חייזרים, ושהם יצאו ממנה עם דגלי ישראל והתחילו לרקוד הורה והבא נגילה.
עדות אישית אמיתית היא מצב בו אדם מעיד על עצמו:
אני ראיתי.
אני שמעתי.
אני חוויתי.
בתיאור יציאת מצרים ומעמד הר סיני אין לנו אפילו עדות אישית אחת של מישהו שנכח באירוע ומספר על החווייה בגוף ראשון (אני ראיתי, אני חוויתי...) כל מה שיש לנו זה תיאור ספרותי שאומר לנו שזה כביכול מה שקרה...
כלומר יש לנו סיפור אחד שכולם מדקלמים אותו כמו תוכים מתוך ספר.
כאשר מתרחש אירוע אמיתי בסדר גודל משמעותי, אנו מצפים לשמוע לאחר מכן עדויות רבות לגביו, עדויות שאינן זהות זו לזו ושיש שוני ביניהן.
אם למשל התקיים מופע רוק בפארק הירקון, נשמע לאחר מכן עדויות רבות לגבי האירוע, כל אחת מנקודת מבטו האישית של אדם כלשהו שהיה שם.
אחד יספר שהיה מופע מהמם, אחר יספר שהזמר זייף ולא נצמד לגרסה המוכרת של השיר, מישהי אחרת תספר שאנשים סביבה כל הזמן שרו ורקדו ושהיא בקושי הצליחה לשמוע את הלהקה, אחר יספר שהסתירו לו ושעוצמת הרמקולים הייתה מוגזמת, ומישהי אחרת תגיד שהיה לה ממש קר ושזה הפריע לה ליהנות.
בסיפור יציאת מצרים לעומת זאת אין לנו עדויות שונות של אנשים שנכחו באירוע ומספרים לנו באיזה צד של ההר הם עמדו, וכיצד הם הרגישו. למעשה אין לנו אפילו עדות אחת בודדת... כל מה שיש לנו זה סיפור בגוף שלישי.
האם ייתכן שמישהו קם יום אחד וסיפר לעם סיפור מומצא שלא התרחש במציאות, והעם הסכים לקבל זאת והתחיל לחגוג חג שהוא לא הכיר קודם? ועוד העביר לילדיו את הסיפור הבדוי הזה?
כפי שבכל שנה אנו חוגגים את יום העצמאות לרגל מאורע אמיתי - הקמתה של מדינת ישראל, כך אנו חוגגים בכל שנה את חג הפסח לציון אירוע אמיתי שהתרחש, ואותו אנו מזכירים לעצמנו ולילדינו כל שנה!
1. לא רק שתרחיש שבו אדם כריזמטי בעל כוח רב והשפעה יכול לגרום לעם שלם לקבל סיפור מומצא שלא התרחש במציאות - הוא תרחיש אפשרי, התנ"ך בעצמו מספר לנו שזה בדיוק מה שקרה!
2. התנ"ך בעצמו מספר לנו לפחות פעמיים על תקופות שבהן עם ישראל שכח את סיפור יציאת מצרים ומעמד הר סיני, ואת הניסים הגדולים שאלוהים עשה לעם ישראל, ועבר לעבוד אלילים ועבודה זרה.
3. סיפור יציאת מצרים ומעמד הר סיני יכל להתפתח בהדרגה, באופן טבעי לגמרי בדיוק כפי שאלפי סיפורים אחרים נוצרו והתפתחו בעולם.
מיד נראה דוגמה לכל אחד משלושת התרחישים הנ"ל.
ספר שופטים פרק ב' מספר לנו כי היה נתק בשרשרת המסירה!
"ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את יהוה, וגם את המעשה אשר עשה לישראל... ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים... וילכו אחרי אלוהים אחרים... וישתחוו להם...... ויעבדו לבעל ולעשתרות"
כלומר התנ"ך בעצמו מודה כי לא היה רצף של מסירה מיציאת מצרים ומעמד הר סיני עד ימינו, וכי הייתה תקופה בה בני ישראל לא ידעו על מעשי הניסים של אלוהים, עבדו אלילים, ובטח ובטח שלא חגגו את חג הפסח...
רש"י מתעלם מהפסוק ולא מפרש אותו בכלל, כמה נוח.
מצודת דוד
מצודת דוד, אחד המפרשים הנחשבים ביותר אחרי רש"י מפרש כך:
לא ידעו - בידיעה מושכלת.
וגם את המעשה - לא ידעו גם את המעשה, כי נשכח מהם.
כלומר אפילו מצודת דוד טוען כי הם שכחו את מה שקרה!
מי אמר שמדובר על דור שהגיע מיד לאחר מכן?
"ויקם דור אחר אחריהם"
זה יכול להיות גם דור עשירי אחריהם, או דור עשרים אחריהם. ובכל מקרה זה מה שהטקסט המקראי טוען שקרה -
אנשים שכחו את אלוהים ואת מעשיו!
אז על מה הויכוח?
מעבר לכך, האם מישהו מעלה על דעתו שבשעה שבני ישראל עבדו עבודה זרה וסגדו לאלילים כפי שמתואר בפרק, הם גם המשיכו במקביל לחגוג את חג הפסח ולספר לילדיהם את סיפור יציאת מצרים?
איזה יופי שאפשר תמיד להמציא תירוצים שאין שום קשר בינם ובין מה שכתוב בטקסט המקראי... כתוב שחור, אבל המפרשים יגידו שהכוונה ללבן.
בטקסט המקראי אין שום איזכור לקבוצת אנשים שהמשיכה לשמור על המסורת ולספר את יציאת מצרים ומעמד הר סיני, או לחגוג את חג הפסח. התנ"ך אומר לנו שחור על גבי לבן כי עם ישראל שכח ממעשי הניסים שאלוהים עשה לעם ישראל, האם אתם טוענים שהתנ"ך משקר?
עם הטיעון הזה, שלפיו הייתה כביכול קבוצה קטנה שהמשיכה לשמור על רצף המסירה ולחגוג את חג הפסח אתם יורים לעצמכם ברגל!
שהרי כל הזמן אתם טוענים כי לא ייתכן שמישהו יספר לעם סיפור שהעם לא הכיר, והעם יקבל זאת כאמת... אבל לפי הטיעון הזה, זה בדיוק מה שקרה!
אתם טוענים שהייתה קבוצה קטנה של אנשים שהמשיכה לספר את הסיפור, ואיכשהו בהמשך הצליחה לשכנע את כל העם שהסיפור נכון!
כלומר לפי הטיעון הנ"ל כן ניתן לשכנע עם שלם להתחיל לחגוג חג לזכר אירוע שהעם לא זכר ולא הכיר, בעצמכם אתם מודים שהדבר אפשרי!
ספר מלכים ב' (פרקים כ"ב-כ"ג) מתאר רפורמה עקובה מדם שאותה ביצע המלך יאשיהו, שבמהלכה הוא הכריח את עם ישראל לקבל את ספר התורה, לקיים את המצוות הכתובות בו ולהתחיל לחגוג את חג הפסח.
גרסה נוספת של הסיפור מופיעה בספר דברי הימים ב', פרק ל"ד.
גיבורי הסיפור:
חלקיהו הכהן מספר לשפן הסופר כי מצא ספר תורה בבית המקדש.
שפן הסופר אץ רץ אל המלך יאשיהו ומבשר לו על כך.
יאשיהו נסער מאוד מהידיעה, קורע את בגדיו ומצווה על עם ישראל לקבל את הספר ולהתחיל לקיים את הכתוב בו. במקביל הוא מנתץ, שורף והורס את כל הבמות ואת בתי המזבחות שבהם עם ישראל עבד עבודה זרה וסגד לאלילים.
כלומר פעם נוספת התנ"ך מודה כי עם ישראל שכח מהתורה ועבר לעבוד אלילים ועבודה זרה. מיותר לציין שבתקופה המדוברת עם ישראל בוודאי שלא חגג את חג הפסח או סיפר לילדיו את סיפור יציאת מצרים...
בסיפור כתוב שהספר שנמצא הוא ספר התורה, והחומש היחיד שבו מופיע המינוח "ספר התורה" הוא ספר דברים (שהוא אחד מתוך חמישה חומשי תורה) והוא מתייחס לחוקים שכתובים בו עצמו, כלומר לריכוז הפולחן וחג הפסח בבית המקדש בירושלים!
יאשיהו היה נסער כי הוא ראה שכתוב בספר שצריכים לחגוג את חג הפסח בבית המקדש בירושליים, ולא כל אחד בביתו הפרטי!
זה מה שהפתיע אותו.
כן כן... תירוץ ידוע ומוכר, הספר שנמצא הוא ספר דברים... אוקיי.
הבעיה שהתירוץ הזה לא מסתדר בשום צורה עם הטקסט המקראי...
למשל, הפרקים המתארים את רפורמת יאשיהו מספרים בפרטי פרטים על כל האלילים שעם ישראל עבד באותה תקופה:
"הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל-יֹשְׁבָיו אֵת כָּל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים... וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת-כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת-שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהוָה אֵת כָּל-הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׂרְפֵם..."
"וְהִשְׁבִּית אֶת-הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה... וְאֶת-הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם... וַיִּתֹּץ אֶת-בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה... וַיַּשְׁבֵּת אֶת-הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ..."
"וְאֶת-הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר-הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב... וַיִּשְׂרֹף אֶת-הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה..."
"הֵחֵל לְטַהֵר אֶת-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם מִן-הַבָּמוֹת וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת. וַיְנַתְּצוּ לְפָנָיו אֵת מִזְבְּחוֹת הַבְּעָלִים וְהַחַמָּנִים אֲשֶׁר-לְמַעְלָה מֵעֲלֵיהֶם גִּדֵּעַ וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת..."
האם מישהו מעלה על דעתו שבזמן שעם ישראל עסק בעבודת אלילים ובעבודה זרה, הוא גם יחגוג את חג הפסח ויספר לילדיו על יציאת מצרים ועל קבלת התורה והמצוות בהר סיני??
בואו נראה כיצד מופיע שמו של הספר בפרשה עצמה (רפורמת יאשיהו) בספר מלכים ב', ובספר דברי הימים ב':
מלכים ב', פרק כ"ב:
"וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל-שָׁפָן הַסֹּפֵר, סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה"
מלכים ב', פרק כ"ב:
"וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת-דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה, וַיִּקְרַע אֶת-בְּגָדָיו"
מלכים ב', פרק כ"ג:
"וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו כָּל-זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית-יְהוָה וְכָל-אִישׁ יְהוּדָה וְכָל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל-הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל, וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית יְהוָה"
מלכים ב', פרק כ"ג:
"וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-כָּל-הָעָם לֵאמֹר, עֲשׂוּ פֶסַח לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה"
דברי הימים ב', פרק ל"ד:
"וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית-יְהוָה וְכָל-אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל-הָעָם מִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן, וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה"
כלומר הספר שמצא חלקיהו הכהן מכונה בשני שמות:
התרצנים טוענים כי המונח "ספר התורה" מתייחס רק לספר דברים ולא לתורה כולה... אך האם התירוץ הזה מחזיק מים?
לא ולא !
למשל, בספר דברים פרק ל"א כתוב:
"וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר. לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה-שָׁם בְּךָ לְעֵד"
והרי ידוע כי הספר שהיה מונח לצד ארון הברית (לפי היהדות) הוא ספר התורה המלא, שהכיל את כל חומשי התורה!
בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים!
אז מה אתם טוענים, שרק ספר דברים היה מונח שם?
האם אינכם מכירים את התורה שלכם עצמכם?
דוגמה נוספת, מתוך ספר שמות פרק כ"ד:
"וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"
וכיצד רש"י ידידנו מפרש את הפסוק?
ספר הברית - מבראשית ועד מתן תורה, ומצות שנצטוו במרה.
כלומר לפי רש"י המונח "ספר הברית" מתאר את התורה כולה החל מבראשית!
אז ראינו שגם המונח "ספר התורה" וגם המונח "ספר הברית" מתייחסים לתורה כולה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים) ולא רק לספר דברים!
בנוסף, נשאלת גם השאלה, אם הכוונה היא רק לספר דברים, אז מדוע אלהים כל יכול לא מסוגל לכתוב זאת בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים? במיוחד כשמדובר בעניין כל כך קריטי וחשוב?
אם כוונת המשורר היא שנמצא רק ספר דברים, אז מה הבעיה לכתוב:
"וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל-שָׁפָן הַסֹּפֵר, סֵפֶר דברים מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה"
למה לכתוב את הסיפור בצורה כל כך מבולבלת?
ממתי מילה משנה כל כך את משמעותה רק בגלל שהוספנו לה את הא הידיעה?
זה כמו לטעון שאם כתוב:
"דינה הניחה את ארגטל הפרחים על שולחן"
הכוונה שהיא הניחה אותו על שולחן עץ אצלה בבית.
אך אם כתוב:
"דינה הניחה את ארגטל הפרחים על ה-שולחן"
אז הכוונה שהיא הניחה את האגרטל על עץ ביער.
נו באמת, מה זה השטויות האלה ?!
למה שהכותב יעשה דבר שכזה?
נתחיל בזה שהדברים רשומים שחור על גבי לבן, ומי שצריך להסביר אותם הוא מי שכתב אותם ולא אנחנו, זו לא בעיה שלנו.
אפשרויות אחת היא שזה בדיוק מה שבאמת קרה...
ייתכן שכך התחלנו לחגוג את חג הפסח, ייתכן שכך נוצר הסיפור על יציאת מצרים ועל הניסים, ולכן לא הייתה לסופר ברירה אלא לכתוב את האירועים כפי שהם באמת התרחשו. אם כולם באותה תקופה הכירו את השתלשלות העניינים וידעו שזה מה שקרה, אז הוא לא יכל לבלף אותם.
מי העז להתנגד למלך שבכוח הזרוע והחרב הכריח את כולם לקבל את הספר כאמת ולהתחיל לקיים את המצוות שכתובות בו?
לאורך ההיסטוריה בני אדם המציאות אלפי סיפורים ומעשיות על אלים ואלילים, על הדרך שבה נברא העולם, על שדים ומלאכים ועל מה לא...
מדוע קשה כל כך למאמינים לקבל שסיפור כמו סיפור יציאת מצרים יכל להתפתח באופן טבעי בדומה לאופן שבו התפתחו אלפי סיפורים אחרים? מדוע הם מתעקשים שכל הסיפורים האחרים הם דמיוניים, ורק הסיפור שלהם אמיתי?
סיפורי המיתולוגיה היוונית מתארים בפרטי פרטים כיצד נברא העולם, ואת האינטרקציה בין האלים לבני האדם.
הנוצרים חוגגים כל שנה את חג הפסחא לציון התאריך שבו ישו הנביא ובנו של אלוהים קם כביכול מהמתים וחזר לחיים. לפי הלוגיקה של המאמינים היהודים הסיפור הזה חייב להיות אמיתי כי לא ייתכן שסתם ככה פתאום הנוצרים החליטו לחגוג חג לזכר אירוע שלא התרחש...
הם מספרים גם על ניסים גדולים שישו עשה לעיני אלפי אנשים, נס ככרות הלחם והדגים, נס ההליכה על המים...
גם המוסלמים מספרים על ניסים ונפלאות שביצע כביכול הנביא מוחמד, למשל נס חציית הירח לשניים, הסוס המכונף שלו, וניסים רבים נוספים.
האם סיפור חייב להיות נכון רק משום שהוא עבר מדור לדור במשך אלפי שנים?
אם כך, אז עלינו לקבל כאמת גם את כל שאר הסיפורים שקיימים בעולם ועברו מדור לדור במשך מאות ואלפי שנים. את סיפור הבריאה של היוונים הקדמונים, את סיפורי המיתולוגיה שלהם, את סיפורי הניסים של הנוצרים ושל המוסלמים!
גם הם עברו במשך דורות רבים מאוד מאב לבן.
מי מאיתנו לא שיחק בילדותו את המשחק המכונה "טלפון שבור", שבו הודעה שעוברת מצד אחד משתנה מקצה לקצה עד שהיא מגיעה לצד השני...
בשנת 2002 בעת מבצע "חומת מגן" נקלעה פלוגת מילואים של צה"ל למארב שהציבו לה מחבלים במחנה הפליטים ג'נין. במקום התפתח קרב קשה שבו הומטרה על החיילים אש צולבת מכל הכיוונים, וכ 13 חיילי מילואים נהרגו.
במשך קרוב ל 24 שעות הוטל איפול תקשורתי על האירוע.
תוך זמן קצר הציף את המדינה גל שמועות. אנשים סיפרו על עשרות חיילים הרוגים, כולל אנשי שייטת 13 שהשתתפו במבצע החילוץ, אנשים טענו כי המסוק של הרמטכ"ל הופל וכי הוא וסגנו נהרגו...
ראו אילו סיפורים הזויים ומופרכים יכולים להתפתח תוך 24 שעות, עכשיו נסו רק לדמיין אילו סיפורים יכולים להתפתח במשך אלפי שנים.
הנה תרחיש אפשרי לאופן שבו סיפור יציאת מצרים יכל להתפתח:
אז הנה יש לנו אופצייה טבעית נוספת לדרך שבה סיפור כזה יכל להתפתח. והיא אינה דורשת שום אלים, ושום ניסים או הסברים על טבעיים.
על פי המדע עם ישראל התפתח מעמים כנענים שישבו בארץ ישראל, אשר עם הזמן במהלך הדורות הם התגבשו יחד לעם שנקרא היום עם ישראל.
ייתכן כי העבדים הבודדים שברחו ממצרים לארץ ישראל כלל לא היו עבריים, אך השבטים שישבו בארץ ישראל התלהבו מהסיפור שלהם ואימצו אותו, וגם את העבדים עצמם כחלק מהם וכחלק מהתרבות העברית.
גם אם בריחת העבדים התרחשה בתקופה שבה המצרים שלטו בארץ ישראל, היה למצרים קשה מאוד לתפוס אותם בעיקר אם היה מדובר בקבוצה קטנה של כמה עבדים בודדים שנטמעו בקרב השבטים העבריים. באותה תקופה לא היו תעודות זהות ולא הייתה דרך קלה לזהות אנשים, בעיקר כאשר האוכלוסיה המקומית מגנה עליהם ומזדהה איתם ועם הסיפור שלהם.
הסירוב לקבל את סיפור יציאת מצרים כאמת מבוסס על ראיות, ועל סתירות רבות המפורטות בחלק זה של האתר.
בניגוד לסיפור יציאת מצרים, לשואה שפע עצום של ראיות, החל מאינספור מסמכים שנתפסו בגרמניה הנאצית ובהן פקודות חתומות לרצח יהודים, ועוד עשרות אלפי עדויות גם של הניצולים וגם של הנאצים שנתפסו.
יש לנו מחנות השמדה שנשתמרו עד היום, יש טונות של צילומים וסרטוני וידאו שמתעדים את הזוועות שהתרחשו שם... אתם באמת משווים זאת לסיפור שאין בדל של ראייה לגבי התרחשותו במציאות?
כלל חשוב במדע הוא כי טענות יוצאות מגדר הרגיל מחייבות ראיות (או הוכחות) יוצאות מגדר הרגיל.
בניגוד לסיפור יציאת מצרים אשר מתאר אירועים על טבעיים שאנחנו יודעים שאינם מתרחשים במציאות, אירועים דומים למה שקרה בשואה התרחשו אינספור פעמים במהלך ההיסטוריה האנושית גם אם לרוב לא בסדר גודל כזה.
משחר ההיסטוריה עמים ביצעו מעשי טבח בעמים ובשבטים אחרים, דברים כאלה קורים, אין כאן שום צורך באלים או בהסברים על טבעיים. השואה התרחשה בגלל רשעות ושינאה, אנחנו יודעים שדברים מסוג זה קיימים במציאות.
"אתם (עם ישראל) ראיתם במו עיניכם את הניסים שאלוהים עשה לנו ביציאת מצרים, ראיתם את המראות ושמעתם את הקולות בהר סיני, ושמעתם את קול אלוהים מדבר אליכם מתוך האש וכורת איתכם ברית!"
אם היה מדובר בסיפור דמיוני אז עם ישראל לא היה מוכן לקבל זאת!
אנשים היו אומרים מה פתאום, איזה שטויות? אנחנו בכלל לא היינו שם ולא ראינו שום ניסים ונפלאות, על מה אתה מדבר??
כלומר עצם זה שהעם היה מוכן לקבל את הסיפור, מוכיח שהוא אמיתי. שהרי אם הוא לא היה אמיתי, העם היה מסרב לקבל אותו והיה אומר שזו סתם המצאה ושהם לא באמת היו שם!
שהרי הדברים שכתובים בספר מדברים עליהם עצמם!
כתוב בתורה אתם ראיתם, אתם שמעתם!
הטיעון נובע מתוך הנחה שגוייה לחלוטין שלפיה התורה ניתנה לעם ישראל ביום אחד בהיר כמקשה אחת, כספר חתום ונעול שהטקסט בו אינו משתנה יותר.
אך למעשה כפי שחקר המקרא מראה לנו, התורה השתנתה והתגבשה בהדרגה במשך מאות רבות של שנים. טקסטים התערבבו יחד, השתנו, והיו מפוזרים כעשרות מגילות נפרדות ולא כספר אחד.
רק בשלב מאוד מאוחר כל המגילות אוחדו יחד לספר אחד שאינו משתנה יותר, ספר שלו אנו קוראים "ספר התורה".
סביר מאוד שהפסוקים הנ"ל ("אתם ראיתם, אתם שמעתם") לא הופיעו בגרסאות הראשונות של התורה, אלא הם התווספו לטקסט בדיעבד, דורות רבים לאחר שהסיפור התגלגל והשתנה מקצה לקצה.
בשלב כלשהו אחד הכותבים החליט להוסיף לטקסט, שלא רק שעם ישראל נכח במעמד הר סיני, אלא גם נאמר לו לאחר מכן: "אתם ראיתם, אתם שמעתם, איתכם אלוהים כרת את הברית".
כל זה נכתב בדיעבד, דורות רבים מאוד לאחר "האירוע" המדובר.