מהן תיאוריות קונספירציה?

תיאוריית קונספירציה, או קנונייה, היא אמונה (לרוב מטופשת וחסרת בסיס) לפיה ישנה כביכול קבוצה מאורגנת, סודית וחשאית של אנשים בעלי כוח רב, אשר זוממת מזימות זדוניות נגד הציבור (למשל לדלל אותו, להרעיל אותו, או לשלוט בו) וכי דברים הם לא באמת כפי שהם נראים.

גורמים אלה מטעים את הציבור, משקרים לו, ומנסים לגרום לו לראות את המציאות באופן שונה לחלוטין מכפי שהיא באמת, תוך ניסיון להסתיר את מזימותיהם. לרוב מעורבים במזימה גורמים בעלי כוח כמו ממשלות, מדענים ואמצעי תקשורת.

תאוריות קונספירציה מתיימרות לספק הסבר אחד פשוט עבור אינספור תהליכים מורכבים המתרחשים בעולמנו כמו מלחמות, מהפיכות, מגפות ואסונות.

"כולם משקרים לנו, הכל זו הונאה והסוואה"

זו נקודת המוצא של הקונספירטורים.

האמונה בקונספירציות יוצרת אצל האנשים שמאמינים בהן תחושה מזוייפת שהם כביכול מיוחדים, ומאוד חכמים, וכי הם יודעים כביכול איזה סוד גדול ונסתר שרוב הציבור אינו מודע אליו.

כאשר בפועל, האמונה בקונספירציות נובעת לרוב מבורות, טיפשות, וכנראה גם רמה דיי נמוכה של אינטיליגנציה.

למה להתעמק בתהליכים המורכבים שהובילו לכל מה שאנחנו רואים סביבנו, הכל זו תוצאה של קנוניה נסתרת, וכל מה שמספרים לנו זה שקר.

הסיבה היא שכמו שהאינטרנט מוצף בידע אמיתי, ידע מוכח המבוסס על ראיות ועל מחקרים מדעיים, כך הוא מוצף גם בשטויות, ומהווה פלטפורמה שמאפשרת לכל בור חסר השכלה להפיץ בקלות את דברי ההבל שלו ואת הקונספירציות ההזויות שבהן הוא מאמין.

ידע מדעי דורש קצת יותר הבנה בתחומים בסיסיים כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אסטרונומה ועוד, וקצת יותר מאמץ חשיבתי והתעמקות.

לחלק גדול מהציבור (בעיקר הדור הצעיר) אין את הידע הבסיסי הזה, ואין את הסבלנות לשבת ולקרוא מאמרים מדעיים המצריכים קצת יותר הבנה ומאמץ.

אז במקום זאת, אותם אנשים נמשכים לכיוונים של פתרונות קסם, ותשובות פשוטות בסגנון של: "כולם משקרים לנו", שכביכול מספקות הסבר לכל דבר.

אבל מה לעשות שהעולם שלנו קצת יותר מורכב ומסובך? ולא לכל נושא ועניין יש תשובות אינסטנס פשוטות?

לכן, כדאי שנקשיב קצת לאנשים שהקדישו את חייהם כדי ללמוד ולחקור את התחומים הנ"ל לעומק. כי אם יש מישהו שיכול לספק לנו תשובות שמירב הסיכויים שהן התשובות הנכונות שהכי קרובות למציאות, אלו האנשים האלה.

טוב להיות עם ראש פתוח, אך לא עד כדי כך שהמוח נופל החוצה.

טוב להיות סקפטי ולהטיל ספק בדברים, אבל לטעון שמאות אלפי מדענים מכל רחבי העולם משקרים לנו, לפסול על הסף את המסקנות שהם הגיעו אליהן (ואת כל הראיות שתומכות בכך) ולהעדיף במקום זאת טענות הזויות וחסרות בסיס של אנשים חסרי ידע והשכלה בפייסבוק או ביוטיוב - זה פשוט עיוורון, ויותר מכך זו טיפשות וחשיבה לא רציונאלית.

אם אתם לא סומכים על ראיות, ולא סומכים על מומחים שלמדו וחקרו את הנושאים כאלה במשך עשרות שנים, אז על מה אתם כן סומכים? על סיפורי מעשיות? על הדימיון הפרוע שלכם? על משאלת לב?

על פי מה אתם מחליטים מה נכון ומה לא?

הבעיה היא שאנחנו לא חיים בתוך בועה, ואמונות מטופשות של אנשים משפיעות על כולנו. כשאנשים מאמינים בשטויות, הרבה פעמים הם גם עושים שטויות:

זורקים אבנים על מכוניות שנוסעות בשבת, תוך סיכון חייהם של הנוסעים ברכב ואפשרות ממשית לפציעתם, כולל ילדים שנמצאים בפנים!

מרסקים מטוסים לתוך בניינים ורוצחים אלפי אזרחים חפים מפשע, בגלל אמונה הזוייה שזה מה שאלוהים רוצה ומעוניין שהם יעשו.

לא מתחסנים ולא שמים מסכה על הפנים בעיצומה של מגפת הקורונה (בניגוד גמור להוראות) ובכך מסכנים את עצמם ואת הסובבים אותם, גורמים למגפה להתפשט הרבה יותר מהר, ויוצרים עומס רב בבתי החולים, ותמותה.

וזאת בשל אמונה מטופשת שהמגפה היא שקר של מדענים.

גורמים בזדון לכך שחיסונים יקרים ומצילי חיים ייזרקו לפח, בגלל אמונה קונספירטיבית מטופשת שהחיסונים הם "רעל".

מאיימים על חייהם של רופאים בכירים שזוממים כביכול "להרעיל" אותנו, לפגוע בנו, לדלל אוכלוסיה ולהשתיל בגופנו שבבי מעקב.

מטרידים אסטרונאוטים ששהו בחלל ונחתו על הירח, ואף מגיעים לביתם ומאיימים עליהם, וזאת בשל אמונה מטופשת שהם כביכול שותפים להונאה של נאס"א וסוכנויות החלל, וכי הם בעצם מעולם לא היו בחלל.

מעכבים את העולם בקידום פיתרונות לבעיית התחממות כדור הארץ, מתוך אמונה הזוייה שמדובר כביכול בשקר מאורגן של כל מדעני האקלים בעולם.

משחיתים אנטנות סלולר דור 5 (5 ג'י) ואף תוקפים פיזית את הטכנאים שמגיעים להתקין אותן, בגלל אמונה מטופשת שהאנטנות משדרות כביכול קרינה מסוכנת, דבר שאין לו שום בסיס מדעי.

למעשה גם בבסיס הנאציזם, שהוביל לרציחתם בדם קר של 6 מיליון יהודים בשואה, עמדה תאוריית קונספירציה שלפיה קבוצה של יהודים עשירים בעלי הון שולטת כביכול בעולם, במערכת הבנקאית ובתקשורת, וזוממת מזימות זדוניות נגד העולם המערבי ונגד העם הגרמני בפרט.

ואלו רק כמה דוגמאות מייצגות, וממש לא היחידות.

היו קנוניות ומזימות סודיות במהלך ההיסטוריה, אנשים שהתארגנו בחשאיות כדי להפיל מנהיג פוליטי כזה או אחר (או אפילו להתנקש בו), אנשים שרקחו מזימות שנועדו לקדם אינטרסים שונים שהיו להם, השגת רווח כספי, כוח פוליטי ועוד.

אך הקנוניות האלה היו מקומיות, הן התרחשו במדינה מסויימת או באזור מסויים, ונמשכו תקופה מוגבלת בלבד של כמה חודשים או כמה שנים.

אלו היו קבוצות רבות, בעלות אינטרסים סותרים ומנוגדים, הם לא שלטו בכל מה שקורה בעולם ולא שמרו על פעילותם בסוד במשך מאות שנים...

פרויקט מנהטן למשל (שמוזכר לעיתים קרובות בתור דוגמא לסוד גדול שנשמר מהציבור) שבמהלכו פיתחה ארה"ב את פצצות האטום שלה, היה פרויקט מקומי שעסקו בו כמה אלפי מדענים וטכנאים (מתוכם רק כמה עשרות או כמה מאות היו בסוד העניינים) ונשמר בחשאיות שנים ספורות בלבד עד להטלת שתי פצצות האטום הראשונות על הירושימה ונגסקי ביפן.

תיאוריות קונספירציה לעומת זאת מדברות על קנונייה כלל עולמית שנמשכת תקופה ארוכה מאוד של עשרות שנים, ולעיתים גם מאות שנים.

דבר כזה אינו יכול להתרחש במציאות, העולם בו אנו חיים מורכב ומסובך מדי, ומתרחשים בו יותר מדי אירועים בלתי צפויים כמו אסונות טבע, הפיכות, ומותם הבלתי צפוי של מנהיגים עקב מחלה, תאונה או התנקשות.

כמו כן בלתי אפשרי לשמור סוד כזה כל כך הרבה זמן, מכל כך הרבה אנשים.

זה פשוט לא מציאותי.

הגרף מתאר תופעה פסיכולוגית ידועה בשם "אפקט דאנינג קרוגר", הגורמת לאנשים בורים, בעלי ידיעות מועטות ביותר בתחום מסויים, להעריך את יכולותיהם ואת ידיעותיהם בתחום זה יתר על המידה.

הגרף מתאר 3 שלבי התפתחות:

1. אנשים בורים וחסרי השכלה, שראו אולי כמה הרצאות בודדות באינטרנט בנושא מסויים (זה במקרה הטוב...) או קראו כמה פוסטים של אנשים בורים כמותם בפייסבוק, ועכשיו יש להם ביטחון עצמי בשמיים, והם חושבים שהם מומחים גדולים בתחום שיכולים להתווכח ולהתנצח עם כאלה שעשו תואר בנושא ולמדו וחקרו אותו לעומק במשך עשרות שנים, ולסתור את טענותיהם.

רוב הקונספירטורים נמצאים בשלב עגום זה, ולמרבה הצער הם לא רוצים להתפתח, ולא מעוניינים (לרוב גם לא מסוגלים...) לעבור לשלבים הבאים.

2. אנשים בעלי ידע כללי, אשר התחילו ללמוד את הנושא בצורה רחבה, ומתחילים להבין עד כמה הם עדיין לא מבינים, וכמה עוד יש להם ללמוד ולחקור...

הביטחון העצמי שלהם יורד למינימום לנוכח ההבנה וההפנמה שלהם לגבי עומקו ומורכבותו של התחום אותו הם לומדים.

3. מומחים בתחום, אנשים בעלי תואר (למשל אנשי ביולוגיה) שלמדו וחקרו את הנושא המדובר לעומק ומבינים אותו לפרטי פרטיו.

הביטחון העצמי שלהם מתחיל לעלות - ובצדק, כי עכשיו התמונה כבר הרבה יותר ברורה ובהירה להם.

אך עדיין הם שומרים על מידה של צניעות, ועל ביטחון עצמי שאינו מופרז מדי, ולוקחים תמיד בחשבון את האפשרות שאולי הם טועים, וכי אולי יתגלו בעתיד ממצאים חדשים אשר יאלצו אותם לשנות את עמדותיהם, או לבצע תיקונים בתיאוריות המדעיות שלהם.

האפקט קרוי של שמם של דייוויד דאנינג, וג'סטין קרוגר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קורנל, שגילו ובדקו את התופעה בסדרה של ניסויים שהם ערכו על סטודנטים לתואר ראשון בקורסים לפסיכולוגיה.

אין ספק שכאן כבר באמת נשברו כל השיאים....

כמה טימטום, בורות וניתוק מהמציאות צריך כדי לטעון בעיצומה של המאה ה 21 שאנחנו חיים על עולם שטוח, שכל סוכנויות החלל בעולם משקרות לנו מאיזושהי סיבה עלומה לגבי צורת העולם, ושמעולם לא יצאנו לחלל...

עד לא מזמן היה מקובל להגיד לאדם שמדבר שטויות בלי שום קשר למציאות:

"תקשיב, זה כמו לטעון שהעולם שטוח"

בכדי להבהיר לו עד כמה הדברים שהוא טוען הם מגוחכים ואבסורדים.

אך למרבה האירוניה (או יותר נכון למרבה העצב) ישנם כיום אנשים רבים שבזה בדיוק הם מאמינים. בדוגמא הכי קיצונית כמעט שאפשר לתת עבור דבר אבסורדי, הזוי ומופרך לחלוטין שנסתר ע"י המציאות מכל הכיוונים!

אלברט אינשטיין אמר באחד הציטוטים המפורסמים שלו כי ישנם שני דברים בעולמנו שהם אינסופיים:

היקום.

הטימטום האנושי.

(לגבי היקום הוא הוסיף שהוא לא בטוח)

אין ספק שאם יש בעולמנו קבוצת אנשים אשר מייצגת בצורה הטובה ביותר את עוצמתו של הטימטום האנושי, אלו האנשים שלמרבה התדהמה, וכנגד כל הראיות מתעקשים שהעולם שלנו שטוח.

אי אפשר להיכנס לאף כתבה בנושא חלל, שיגור לוויינים וחלליות, נאס"א או הנחיתה על הירח, מבלי להיתקל בתגובות של האנשים ההזויים האלה. אנשים שלא מתביישים להתגאות בטיפשות ובבורות שלהם, ודורשים מכולם "שיפסיקו כבר לשקר להם" כי הם יודעים "את האמת".

(לגבי הציטוט של אינשטיין, ברור שבתור מדען שעסק כל חייו עם מתמטיקה ונוסחאות מתמטיות ופיזיקליות הוא ידע היטב שגם מספרים הם אינסופיים. אך בדבריו הוא התייחס כנראה באופן מטאפורי לדברים היותר מוחשיים בעולמנו)

חזרה לתקופת האבן

אנשים אלה, בטיפשותם ובורותם מנסים לבטל את כל הישגי המדע המודרני (הישגים שהושגו במאמץ כביר ע"י אלפי מדענים, ועשרות אלפי ניסויים ותצפיות) ולהחזיר אותנו אלפי שנים לאחור.

העולם שטוח... אף פעם לא יצאנו לחלל החיצון... אין כוח משיכה, אטומים הם המצאה של מדענים, וירוסים לא באמת קיימים, אי אפשר למדוד את מהירות האור, ואינספור הבלים נוספים.

כשאין חשיבה ביקורתית

כמה לא מפתיע, שרוב המאמינים בעולם שטוח מאמינים גם באלוהים, נשמות, תיקשורים, אסטרולוגיה, שבני אדם מעולם לא נחתו על הירח, שהחיסונים מסוכנים, שההתחממות הגלובאלית היא שקר של מדענים, שמגיפת הקורונה הייתה שקר, ושמטוסים מרססים עלינו רעלים וכימיכלים מסוכנים מלמעלה בכדי לדלל אוכלוסיה או כדי לשלוט בנו, תלוי את מי שואלים.

כמה לא מפתיע שאנשים שאינם מסוגלים להפעיל טיפת חשיבה ביקורתית בנושא אחד, לא מסוגלים להפעיל אותה גם בנושאים אחרים...

מה בהמשך

תחילה נראה את מודל העולם השטוח, כפי שזה מוצג ע"י המאמינים (אנשי העולם השטוח, או "שטוחיסטים" בקיצור) ולאחר מכן נראה כיצד כמה תצפיות פשוטות מפריכות לחלוטין את הרעיון האווילי הזה.

כמו כן, נתייחס ונענה על טיעונים מטופשים של שטוחיסטים.

ולא חסרים כאלה.

זוהי מפת העולם השטוח, כפי שזו מוצגת ע"י רוב השטוחיסטים. פלטה שטוחה ועגולה שקוטרה כ 40 אלף קילומטרים (כמו פיצה ענקית), קוטר אשר תואם להיקף האמיתי של כדור הארץ.

(למעשה הקוטר לא יכול להיות גדול יותר, משום שאז זמני הטיסה, הנסיעה והשיט בין מדינות, ערים ויבשות כבר יהיו לחלוטין בלתי הגיוניים)

בעולם השטוח הקוטב הצפוני נמצא במרכז הדיסקה (כאשר בעולם האמיתי הכדורי, אתם יודעים - במציאות, הקוטב הצפוני נמצא "למעלה", בצפון הכדור, היכן שעובר ציר הסיבוב של כדור הארץ).

ואילו הקוטב הדרומי (שבעולם האמיתי נמצא "בתחתית" הכדור, היכן שעובר ציר הסיבוב של כדה"א) הוא חומת קרח ענקית שכביכול מקיפה את העולם השטוח מכל צדדיו, ומהווה מעין קו גבול בלתי עביר שאף אחד לא יכול לעבור אותו.

בעולם השטוח (כלומר לפי המודל המדומיין שלהם) השמש והירח נעים כביכול במעגלים (זה מול זה) עם כיוון השעון מעל קו המשווה, כאשר השמש נעה בגובה של 3,000 מיל (4,828 קילומטרים) מעל הקרקע.

השמש היא מעין זרקור חד כיווני, שמאיר רק את האזור שמעליו היא עוברת.

זהו מבט-על (מלמעלה) על העולם השטוח.

כפי שניתן לראות, השמש נעה במסלול מעגלי עם כיוון השעון מעל קו המשווה, ומרגע הזריחה ועד שהיא נמצאת בדיוק מעל ראשו של הצופה (בשעת צהריים) היא מבצעת מסלול של רבע מעגל.

(קו המשווה הוא קו דמיוני המקיף את כדור הארץ בדיוק באמצע הדרך בין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי, באופן כזה שהוא מחלק את כדור הארץ לשני חצאים שווים: חצי הכדור הצפוני וחצי הכדור הדרומי)

כלומר מהרגע שהשמש זורחת מעל האופק, ועד שהיא נמצאת מעל ראשו של הצופה, היא נעה בזווית של 45 מעלות ימינה.

אם הצופה מביט קדימה (כלפי מעלה באיור, לכיוון מזרח) הוא רואה את השמש זורחת בזווית של 45 מעלות מצידו השמאלי, וככל שמתקרבת שעת הצהריים כך היא נעה יותר ויותר ימינה עד שהיא ממוקמת בדיוק מולו.

איור פשוט יותר, עבור מי שהאיור הקודם היה לו עמוס ומבלבל מדי.

כאשר הצופה מביט בשמש מרגע הזריחה ועד שעת הצהריים, הוא רואה אותה נעה כל הזמן ימינה, תוך כדי עלייה בגובה.

מה זה אומר בפועל? ומה בעצם הוא יראה?

את זה נראה עכשיו.

כפי שראינו קודם, מרגע הזריחה ועד שעת הצהריים, השמש מבצעת מסלול של רבע מעגל עם כיוון השעון מעל הארץ השטוחה.

כלומר כפי שניתן לראות באיור הנוכחי, מנקודת מבטו של צופה שנמצא על קו המשווה, השמש תזרח בזווית של 45 מעלות למעלה וימינה...

ומה במציאות?

במציאות צופה שעומד על קו המשווה רואה את השמש עולה אנכית כלפי מעלה, וביום השיוויון (יש שניים כאלו בכל שנה, נפרט מאוחר יותר) היא עוברת בצהריים בדיוק מעל ראשו, ואז שוקעת שוב בצורה אנכית מאחוריו...

בעולם שטוח דבר זה הוא בלתי אפשרי, בעולם שטוח השמש תנוע תמיד לכיוון ימין, היא לעולם לא תזרח או תשקע בצורה אנכית, ובטח ובטח שהיא לא תנוע לכיוון שמאל!

ניתן לראות ברשת סרטונים רבים של זריחת ושקיעת השמש במדינות הדרום, למשל באוסטרליה, או בניו-זילנד, ובכולם רואים בבירור כיצד השמש נעה לכיוון שמאל. ככל שהמדינה קרובה יותר לקוטב הדרומי, כך זווית התנועה שלה שמאלה חזקה יותר.

באוסטרליה היא נעה שמאלה, בניו-זילנד (שקרובה יותר לקוטב הדרומי) היא נעה בזווית עוד יותר חדה שמאלה, ובאזור הקוטב הדרומי היא נעה שמאלה בזווית כמעט שטוחה לגמרי אשר מקבילה לקו האופק!

ניו זילנד נמצאת בקו רוחב 45 מעלות דרום, כלומר בדיוק באמצע הדרך בין קו המשווה (קו רוחב 0 מעלות) לבין הקוטב הדרומי (90 מעלות דרום).

התמונות הן צילומי מסך מתוך סרטון אשר מראה את זריחת השמש בניו-זילנד, ראו כיצד השמש נעה בזווית של 45 מעלות שמאלה, בניגוד גמור לכיוון בו היא הייתה אמורה לנוע בעולם שטוח!

(כאמור לכיוון ימין...)

צילומי מסך מתוך סרטון אשר מראה את תנועת השמש בקוטב הדרומי (קו רוחב 90 מעלות דרום) ראו כיצד היא נעה במסלול אופקי שמאלה, הפוך לחלוטין מהכיוון בו היא אמורה לנוע בעולם שטוח!

האיור מציג את המסלול שהשמש עוברת בשמיים (בכל אחת מעונות השנה - קיץ, חורף, סתיו, אביב) עבור צופה שנמצא בחצי הצפוני של כדור הארץ. הצופה בדוגמא זו נמצא בקו רוחב 40 מעלות צפון, שזה כמעט אמצע הדרך בין קו המשווה (קו רוחב 0) ובין הקוטב הצפוני (קו רוחב 90 מעלות צפון).

כפי שאפשר לראות, כאשר הצופה מביט מזרחה וצופה בזריחת השמש, הוא רואה אותה נעה לכיוון ימין. גם כאשר הוא מסתובב לכיוון השני, לכיוון מערב, וצופה בשמש שוקעת, שוב הוא רואה אותה נעה ימינה (ולמטה).

דבר נוסף שאפשר לראות זה שהמסלול שהשמש עוברת בשמיים בתקופה החורף קצר משמעותית מהמסלול שהיא עוברת בתקופת הקיץ. זו הסיבה לכך שהימים בחורף קצרים יותר (פחות שעות אור, פחות שעות בהן השמש נמצאת מעל האופק) לעומת ימי הקיץ הארוכים.

(האיור מבוסס על סימולצייה אינטרנטית אשר מציגה את מסלולי השמש)

כאן רואים את מסלולי השמש בשמיים בכל אחת מעונות השנה (קיץ, חורף, סתיו, אביב) עבור צופה שנמצא בקו המשווה (קו רוחב 0).

כפי שאפשר לראות, השמש עולה אנכית כלפי מעלה (בכיוון מזרח) וגם שוקעת אנכית (בכיוון מערב) דבר זה הוא בלתי אפשרי בעולם שטוח בו השמש מסתובבת מעלינו במעגלים.

באיור מוצגים מסלולי השמש בשמיים (בכל אחת מעונות השנה - קיץ, חורף, סתיו, אביב) עבור צופה אשר נמצא בחצי הדרומי של כדור הארץ. הצופה בדוגמא זו נמצא בקו רוחב 40 מעלות דרום, שזה כמעט אמצע הדרך בין קו המשווה (קו רוחב 0) ובין הקוטב הדרומי (קו רוחב 90 מעלות דרום).

כפי שאפשר לראות, כאשר הצופה מביט מזרחה וצופה בזריחת השמש, הוא רואה אותה נעה לכיוון שמאל. גם כאשר הוא מסתובב לכיוון השני, לכיוון מערב, וצופה בשמש שוקעת, שוב הוא רואה אותה נעה שמאלה (ולמטה).

דבר זה הוא בלי אפשרי בעולם שטוח בו השמש נעה מעלינו במעגלים עם כיוון השעון (כאשר מביטים בו מלמעלה - במבט על) לא ייתכן שהשמש תנוע שמאלה בזריחה ובשקיעה, כיוון שהוא הפוך לחלוטין מהכיוון בו היא כביכול נעה.

אל תאמינו לאחרים, בדקו בעצמכם!

יש הרבה סרטונים כאלו ביוטיוב וברשת, ובכולם השמש נעה (במדינות הדרום) מצד ימין לצד שמאל. לא ייתכן שכל כך הרבה אנשים החליטו לשקר ולהעלות סרטונים מזוייפים של השמש נעה שמאלה.

בנוסף לכך, יש בסרטונים מספיק אינדיקציות לכך שהם מורצים קדימה ולא אחורה. למשל רואים בהם אנשים ובעלי חיים שהולכים קדימה, רואים ציפורים עפות קדימה, ורואים עשן של ארובות עולה כלפי מעלה.

אז לא, הסרטונים אינם מורצים לאחור.

במקום להתכחש למציאות, ולצעוק כל הזמן שכולם משקרים לכם:

לכו תראו במו עיניכם!

תוכלו להזמין חבילת נופש באוסטרליה או בניו-זילנד במחיר שאינו בשמיים, או יותר טוב מכך - תוכלו להזמין הפלגת נופש של שבוע או יותר לאזור הקוטב הדרומי (כולל חניות וירידה לחוף) שם תוכלו לראות בצורה הברורה ביותר כיצד השמש נעה בזווית חדה שמאלה!

או שאולי... גם לעצמכם אינכם מאמינים?

זהו, אין צורך להמשיך

בעולם שטוח בו השמש נעה מעלינו במעגלים עם כיוון השעון, אין שום מצב בעולם בו היא תנוע שמאלה - בניגוד גמור לכיוון תנועתה!

לא יעזרו לכם כל הקישקושים על פרספקטיבה, אשליות ושאר הבלים.

תצפית זו לבדה מרסקת לאבק את קישקושי העולם השטוח, ואין שום צורך להמשיך. אך סתם בשביל הכיף בואו נראה עוד 2-3 הפרכות...

לא להיבהל!

זה פשוט -

שימו לב לזוויות השונות כל כך בגודלן (מודגשות באיור בצהוב ותכלת).

בעולם שטוח שבו השמש נראית "שוקעת" רק בגלל שהיא כביכול מתרחקת מאיתנו (מה שנקרא "פרספקטיבה", מילה שהשטוחונים מאוד אוהבים לדקלם) היא תעבור בכל פרק זמן נתון זווית שונה לגמרי בשמיים!

למשל, בין 12:00 ל 13:00 בצהריים, היא תעבור בשמיים זווית גדולה כמעט פי 2.3 מאשר הזווית שהיא תעבור בין 14:00 ל 15:00, ופי 3.6 יותר מאשר הזווית שהיא תעבור בין 15:00 ל 16:00...!!

ומה במציאות?

במציאות השמש עוברת בדיוק 15 מעלות בשמיים בכל שעה ושעה, החל משעת הזריחה, ועד לשעת השקיעה (5 מעלות בכל 20 דקות).

דבר נוסף שרואים באיור, זה שבעולם שטוח, השמש תהיה ממוקמת בשעת השקיעה גבוה בשמיים... בזווית של כמעט 19 מעלות מעל לקו האופק.

היא לעולם לא תשקע.

הבהרה ותיקון

למעשה האיור אינו מדוייק לחלוטין, משום שהוא מניח (למען הפשטות) כי השמש מתרחקת מהצופה בקו ישר... אולם כפי שראינו קודם, השמש לא מתרחקת מהצופה בקו ישר, אלא נעה במסלול מעגלי מעל העולם השטוח.

אז בואו נראה כיצד נראים האיור המתוקן, והערכים המעודכנים...

כאמור האיור הקודם הניח שהשמש מתרחקת מהצופה בקו ישר... כשלמעשה (כפי שראינו באיור של מבט העל) היא נעה בתנועה מעגלית.

אז הנה איור מעודכן ומתוקן, עם זוויות מדוייקות יותר שלוקחות בחשבון את תנועתה המעגלית של השמש.

החישוב:

לא ניכנס כאן יותר מדי לעניין החישובים כדי לא להכביד, אך מדובר על חישוב טריגונומטרי פשוט ברמה של כיתה ח'-ט':

את מיקומה של השמש מוצאים בקלות בעזרת פונקציות סינוס וקוסינוס (ראו באיור של מבט העל, הרדיוס ידוע - כ 10,000 ק"מ, וגם הזווית שבה השמש נמצאת ידועה שהרי היא מבצעת הקפה של 360 מעלות בכל 24 שעות).

לאחר שמצאנו את מיקומה של השמש, מוצאים את מרחקה האופקי מהצופה באמצעות משפט פיתגורס.

לאחר שמצאנו את מרחקה האופקי (במבט על) מהצופה, מוצאים בקלות את הזווית שבה הוא רואה אותה ביחס לאופק, באמצעות פונקציית טנגנס.

ומה קיבלנו הפעם?

השמש עוברת בין 12:00 ל 13:00 בצהריים זווית הגדולה כמעט פי 2.64 מהזווית שהיא עוברת בין 14:00 ל 15:00, ופי 4.38 יותר גדולה מאשר הזווית שהיא עוברת בין 15:00 ל 16:00...!!

הפתעה הפתעה

הזווית הנמדדת (במציאות!) שהשמש עוברת בשמיים בכל שעה ושעה (כ 15 מעלות בדיוק) סותרת לחלוטין את מודל העולם השטוח, אך תואמת באורח פלא ב 100% למודל של עולם כדורי הסובב סביב עצמו... איזה קטע הא?

שום תרוצים על "אשליות" או על פרספקטיבה לא יעזרו לכם.

כאשר מודדים את הזווית המדוייקת של השמש מרגע הזריחה ועד רגע השקיעה, רואים שהיא נעה בקצב אחיד וקבוע לחלוטין, ועוברת בדיוק את אותו מספר מעלות בשמיים בכל פרק זמן שנמדד.

דבר זה הוא בלתי אפשרי בעולם בו השמש נעה בגובה קבוע מעל הקרקע, ורק הולכת ומתרחקת מאיתנו לקראת השקיעה.

בעולם שטוח השמש לעולם לא תשקע!

כפי שמודגם באיור, אדם שעומד על קו המשווה בעולם שטוח (וישנן מדינות וערים רבות בעולם הנמצאות על קו המשווה) יראה את השמש בזמן השקיעה בזווית של כמעט 19 מעלות מעל קו האופק, כלומר גבוה מעליו.

אפילו אם הוא היה יכול לראות את השמש כאשר היא נמצאת בצד הנגדי (כלומר כאשר אצלו שעת חצות - אמצע הלילה) חישוב פשוט מראה שעדיין הוא היה רואה אותה בזווית גבוהה של כ 13.57 מעלות מעל האופק.

(מאחר וגובה השמש ומרחקה האופקי מהצופה ידועים לנו, ניתן לחשב בקלות את הזווית באמצעות הפונקציה הטריגונומטרית טנגנס)

שום בילבולי מוח על פרספקטיבה, או על עיקום מוזר של קרני אור לא יכולים להסביר זאת.

שבירה אטמוספירית

כמו כן, אור מתעקם קצת באטמוספירה ("שבירה אטמוספירית") בעיקר מעל משטחי מים קרים כמו אגמים גדולים ואוקיאנוסים, אך הוא מתעקם כלפי מטה, מה שגורם לאובייקטים רחוקים להיראות גבוהים יותר מהמיקום האמיתי שלהם...

אז אם כבר מכניסים לכאן את העניין של שבירת קרני האור, השמש הייתה אמורה דווקא להתרחק מהאופק (כלפי מעלה) ולא להתקרב אליו...

לא הצלחתם למצוא תירוץ יותר מגוחך ומטופש מזה?

ישנם מיליארדי מאמינים בכל העולם, מכל הדתות, שבטוחים ומבינים שהעולם עגול (כדורי, אם רוצים לדייק) והדבר הזה לא פוגע בשום צורה באמונתם.

יותר מזה, אצלנו ביהדות רבנים ומחזירים בתשובה עושים כל מאמץ אפשרי בהרצאות, בסמינרים ובאתרי האינטרנט שלהם להוכיח לנו שכבר בעת העתיקה חכמי היהדות ידעו שהעולם כדורי.

הם מציגים ציטוטים ופסוקים מהתורה, מהתלמוד ומהגמרא שלטענתם משתמע מהם שהעולם כדור, בניסיון להוכיח שהתורה והתורה שבעל-פה הגיעו כביכול מאלוהים כל יכול משום שרק הוא יכל לדעת את הדברים האלו.

למה אף אחד לא עידכן אותם?

למה אף אחד לא סיפר להם שעולם כדורי אמור לפגוע באמונה שלהם?

למה רק עולם שטוח הוא מיוחד?

כל הבסיס מאחורי הטענה הזו הוא פשוט הזוי, למה רק עולם "שטוח" יכול להיות מיוחד? עצם זה שהעולם עליו אנחנו חיים, עד כמה שידוע לנו הוא כוכב הלכת היחיד ביקום ובגלקסיה שפורח ומכיל חיים, זה לבדו לא מספיק מיוחד?

הוא חייב להיות שטוח כדי שיהיה בו ייחוד?

כמו עכברי מעבדה

זה האלוהים שבו אתם רוצים להאמין?

אלוהים שכולא אותנו כמו עכברי מעבדה בתוך כלוב זכוכית ענק שאי אפשר לצאת ממנו? אלוהים שלא מאפשר לנו לצאת החוצה לחקור את הכוכבים, הפלנטות וגרמי השמיים שאנו רואים בשמי הלילה דרך הטלסקופים שלנו?

זה באמת האלוהים שאתם רוצים לסגוד לו?

זה אל שאותו אתם רוצים להעריץ?

כן, היו ועדיין יש קנוניות בעולם, קבוצות מקומיות של אנשים בעלי כוח שזוממות לפגוע במנהיג פוליטי כזה או אחר, שמנסות להשיג לעצמן רווח כלכלי או פוליטי, לפגוע בקבוצה מסויימת של אנשים וכדומה.

אך לא ברמה כזו כפי שטוענים הקונספירטורים, אנשי העולם השטוח.

ישנם מאות אלפי בני אדם שמועסקים בתעשיית החלל, החל מהמדענים, המהנדסים, הטכנאים והאנשים הטכנולוגיים שמפתחים ובונים את החלליות והלוויינים, ואת כל הציוד הטכנולוגי המשוכלל שיש עליהם, ועד לאנשי הבקרה ששולטים בחלליות ובלוויינים ומפקחים עליהם.

ולא מדובר על מדינה אחת, ישנן נכון לעכשיו מעל 10 מדינות בעולם שמשגרות לוויינים לחלל, רבות מהן לא רק מתחרות זו בזו, אלא גם נחשבות אוייבות:

ארה"ב, רוסיה, סין, ישראל, הודו, צפון קוריאה, איראן ועוד...

בנוסף ישנן מעל 80 מדינות בעולם אשר פעילות בתחומים קשורי חלל.

מדינות אשר צורכות צילומים ואינפורמציה שמגיעה מלוויינים, שירותי תקשורת מבוססי לוויין, מדינות שמפעילות לוויינים (למשל קונות או חוכרות לוויינים ששוגרו ע"י מדינה אחרת) ומדינות שבונות מערכות וציוד אשר מותקנים בלוויינים וחלליות, או כאלו שמתכננות ניסויים מדעיים שנשלחים לחלל ולתחנת החלל.

חוסר היגיון מוחלט

לא ייתכן שכל המדינות האלו, שבכל אספקט אחר מתחרות ונלחמות זו בזו, יחליטו פתאום לשתף ביניהן פעולה במטרה לשקר לכל אזרחי העולם כולל האזרחים שלהן עצמן לגבי צורתו של כדור הארץ.

לא ייתכן שעשרות סוכנויות חלל בכל רחבי העולם שמעסיקות מאות אלפי עובדים ישקרו לכולנו, ויצליחו איכשהו לשמור זאת בסוד במשך עשרות שנים.

לא ייתכן שעשרות מדינות משקיעות עשרות טריליוני דולרים בתחומים הקשורים לחקר החלל, ובונות ציוד וטכנולוגיה משוכללת עבור חלליות ולוויינים, והכל בתור "הצגה" כדי לשקר לכולנו לגבי צורתו של העולם.

לא ייתכן שכל כך הרבה אנשים יודעים סוד כל כך גדול (שהעולם שטוח - בניגוד גמור לכל מה שלימדו אותנו וסיפרו לנו!) שכל תעשיית החלל היא שקר, ושכל שיגורי החלליות והלוויינים זו הונאה ענקית בסדר גודל עולמי, והם מצליחים איכשהו לשמור סוד גדול כזה במשך יותר מ 60 שנה...

רק בסרט הדמיוני שהשטוחיסטים חיים בו דבר כזה יכול להתרחש במציאות.

זה לא מציאותי בשום צורה, צאו מהסרט שלכם.

מצחיק שהשטוחיסטים הבורים וחסרי הבינה מנסים להשתמש בקונספירציה מטופשת אחת, בכדי להצדיק בעזרתה קונספירציה הזוייה אחרת.

מגיפת הקורונה לא הייתה שקר, וגם לזה עוד נגיע. אך המגיפה הקשה באמת היא מגיפת הבורות והטיפשות שפשטה בארצנו (ובכלל בעולם) והמוני אנשים שלא סומכים על המדע, ובטוחים שכל העולם ואישתו משקרים להם.

גם התסריט הזה לא הגיוני ולא מציאותי בשום צורה!

נכון להיום, ישנם יותר מ 8,000 חלליות ולוויינים פעילים בחלל, כל אחד מהם מכיל עשרות ולפעמים מאות מצלמות וחיישנים מסוגים שונים, כל אחד מאותם לוויינים משתמש בפרוטוקלי תקשורת אחרים, בקצב שידור שונה, ומשדר מנקודה ספציפית בשמיים שבה הלוויין נמצא.

חלקם נמצאים בנקודה קבועה מעל הקרקע, וחלקם מקיפים את כדור הארץ ועוברים מעל תחנות הבקרה רק בשעות מאוד ספציפיות במהלך היום והלילה.

כדי לפברק את כל זה יש צורך במערך עצום של לפחות כמה מאות אלפי בני אדם משכילים, בעלי ידע טכנולוגי ויכולות תיכנות גבוהות, שיצליחו לייצר טונות על גבי טונות של נתונים מזוייפים, צילומים ושידורי וידאו מפוברקים שמשודרים כל הזמן, ובזמן אמת מהלוויינים והחלליות "המזוייפים" לעבר האנטנות והמכ"מים של כל חדרי הבקרה בעולם.

כל שידור לפי פרוטוקול תקשורת ספציפי שתואם לציוד התקשורת של מכשירי החללית הספציפית שאיתה מתקשרים, בקצב הנכון, ובדיוק מאותה נקודה בשמים שאליה מכוונות האנטנות של עמדת הבקרה!

צריך גם להתאים את הנתונים, הצילומים והשידורים באופן קבוע לאותות הבקרה והפקודות שאנשי הפיקוח והבקרה שולחים לחלליות וללוויינים. אם למשל הם שלחו פקודה להפעיל מנועים לתיקון מסלול, לשנות פילטר במצלמה, להעביר את אחד החיישנים למוד אחר או להפנות את המצלמות לעבר אזור אחר, כל הנתונים שישודרו לחדר הבקרה לאחר מכן חייבים להשתנות בהתאם.

לוויינים בשירות צבאות, חזאים וחקלאים

הנתונים שהלוויינים משדרים משמשים עבור דברים מאוד מעשיים:

צבאות מודרניים רבים כמו צה"ל וצבא ארה"ב עושים שימוש קבוע בצילומי לוויינים ובנתונים שמגיעים מלוויינים בכדי לתכנן ולבצע תקיפות ופעולות צבאיות, ובכדי לעקוב אחרי מדינות אוייב.

אם כל צילומי הלוויין והנתונים שמגיעים ממנו "מזוייפים", איך בדיוק הם יכולים להסתמך עליהם עבור תיכנון פעולות ותקיפות בשטח אוייב?

חקלאים משתמשים בלוויינים כדי לנתר את מצב השדות שלהם, היכן חסרה השקייה, היכן יש פגיעה בגידולים עקב מזיקים, מחלות וכדומה.

אם הכל מזוייף, אז איך בדיוק זה עובד?

חזאי מזג אוויר בכל העולם מתבססים על תמונות לוויין ונתוני חישה של לוויינים כדי לחזות את מזג האוויר, אם הכל מזוייף אז איך בדיוק זה מסתדר?

איך אפשר "לפברק" את כל זה?

הכל מזוייף, אבל אף אחד ממאות אלפי אנשי הבקרה, המהנדסים, הטכנאים, האסטרונומים, אנשי הצבא והמדענים שמפענחים ומשתמשים בנתונים שמגיעים מהלוויינים, לא שמו לב שכל הנתונים מפוברקים?

אתם באמת לא קולטים את רמת הטירוף של הקונספירציה שלכם?

כדור הארץ הוא אמנם גרגר אבק ביקום, אך יחסית אלינו הוא ענק!

מהגובה הנמוך שממנו אנחנו צופים בו, הקימור כל כך קטן שאין שום אפשרות מעשית להבחין בו. אפילו מגובה טיסה של מטוס נוסעים (גובה של 10 ק"מ מעל הקרקע) הקימור עדיין קטן מאוד וכמעט בלתי אפשרי להבחין בו.

אולי יהיו חדי עין שכן יצליחו לראות את הקימור בזמן טיסה, אבל אז כהרגלכם בקודש בטח תמציאו לכך תירוצים. תטענו שהחלונות של המטוס מעוותים את הנוף וגורמים לו להיראות כדורי, או משהו אחר בסגנון.

הביטו באיור

לקחנו עיגול קטן, והגדלנו אותו (זום קטן, וזום גדול).

כמה מכם מצליחים להבחין בקימור בהגדלה הקטנה?

וכמה מכם מצליחים להבחין בקימור בהגדלה הגדולה?

אם בעיגול כל כך קטן שנכנס למסך הסמרטפון או המחשב שלכם אתם בקושי מצליחים (אם בכלל) להבחין בקימור, אתם באמת מצפים להבחין בו על כדור ענק שקוטרו 12,000 קילומטרים, כאשר אתם צמודים לפני השטח שלו?

זה כמו חיידק שעומד על כדורסל שיטען כי הכדור "שטוח", כי לכל כיוון שאליו הוא מסתכל הוא רואה נוף ישר ושטוח.

חייבים לעלות גבוה

בכדי להבחין בקימור של כדור הארץ בצורה ברורה, חייבים לעלות לגובה של לפחות כמה מאות קילומטרים מעל הקרקע. מה לעשות שטוחיסטים, זו לא תוכנית כבקשתך והמציאות לא חייבת לכם שום דבר.

יש כמובן אנשים רבים ולוויינים ששוגרו לגובה של מאות קילומטרים מעל הקרקע וצילמו את צורתו הכדורית של העולם, אבל מבחינתכם כל הצילומים מהחלל הם "שקר", ונגד התכחשות למציאות אין יותר מדי מה לעשות.

הרי גם אם ישגרו אתכם אישית לחלל ותראו במו עיניכם שהעולם כדור, אתם תמציאו לכך תירוצים. תגידו ששיקרו לכם, שהחלונות של החללית מעוותים את הנוף, תגידו שהקרינו לכם תמונת מחשב מזוייפת על החלון...

כשאדם מתעקש להתכחש למציאות, שום הוכחה ושום ראייה שיציגו לו לא תשכנע אותו. הוא יישאר בבורותו, וימשיך להיות עיוור למציאות.

מים בהחלט כן מתקמרים (רואים זאת מצויין מהחלל) אך בכוס מים, בבריכה ואפילו במבט לאופק הקימור זעיר מדי מכדי שיהיה אפשר להבחין בו בעין!

אם הייתם מצליחים לראות את הקימור בכוס מים, בבריכה, או אפילו במבט לאופק (שנמצא בממוצע במרחק של 5 ק"מ מכם) זה היה אומר שכדור הארץ ממש פיצפון, מקסימום בגודל של עיר גדולה או מדינה בינונית.

לא, חוק כלים שלובים לא טוען שמים "אינם מתקמרים" !!

החוק אומר כי במקום שבו יש כוח משיכה (כמו למשל על כדור הארץ) מים ישאפו לשמור על גובה אחיד אם יש להם אפשרות לזרום ממקום אחד למקום אחר, וליצור איזון גבהים בין אזורים שונים.

חוק כלים שלובים לא טוען כי מים ישאפו להישאר בקו ישר, אלא כי הם ישאפו להישאר בגובה שווה ואחיד ביחס למרכז המסה שמושכת אותם.

(נתעלם משינויי גובה זניחים של גלי הים, או של גאות ושפל)

הערך עצמו מדבר על כדור הארץ

יותר מזה, בערך שמסביר על חוק כלים שלובים בויקיפדיה, מוזכר כמה פעמים כדור הארץ, ומצויין במפורש שהחוק מדבר על כך שמים ישאפו לשמור על גובה אחיד ביחס למרכז כדור הארץ.

אם עולם כדורי באמת היה סותר את חוק כלים שלובים, נראה לכם שהיו מזכירים אותו בערך שמדבר על חוק כלים שלובים? והיו סותרים את עצמם?

לא

דוגמת פסי הרכבת לא יכולה להסביר את שקיעת השמש, משום שכפי שראינו קודם, חישוב טריגונומטרי פשוט מראה כי בשעת השקיעה השמש אמורה להיות ממוקמת בערך 19 מעלות מעל האופק, שזה המון.

לא

פסי הרכבת אמנם נראים לנו צמודים במרחק, אך לעולם פס אחד לא יחצה את הפס השני. הפס השמאלי לעולם לא יעבור לצד ימין, ו"ישקע" מתחת לפס הימני, והימני לעולם לא ישקע מתחת לשמאלי.

כלומר גם אם השמש הייתה מתרחקת מאיתנו לאינסוף ועדיין היינו מצליחים לראות אותה, היא הייתה נוגעת באופק, אך לעולם לא הייתה שוקעת מתחתיו.

ולא

הראו לנו פעם אחת, שאתם עושים זום על השמש בעזרת טלסקופ או משקפת, וגורמים לה לעלות שוב מעל האופק לאחר שחלק נכבד ממנה כבר נמצא מתחתיו.

לשם השוואה, כאשר מסתכלים מרחוק על שני בניינים קרובים, נראה כאילו הם צמודים ודבוקים זה לזה. אך אם ניקח משקפת או טלסקופ חזק ונבצע עליהם זום, מיד נראה את הרווח ביניהם.

הראו לנו בבקשה הדגמה דומה עם השמש לאחר שחלק ממנה נמצא כבר מתחת לאופק... הראו לנו שוב את הרווח בינה ובין הקרקע.

לטענתכם השמש נעה בגובה של כמעט 5,000 קילומטרים מעל האדמה (פי 500 יותר גבוה מטיסה של מטוס נוסעים!!) אם הדבר באמת היה נכון, אפילו באמצעות משקפת פשוטה היינו אמורים לראות את הרווח הענק בינה ובין הקרקע!

עצם העובדה שגם לאחר הגדלה חזקה השמש עדיין נשארת מתחת לאופק, מוכיח שהיא באמת נמצאת מתחתיו, וכי לא מדובר בשום סוג של אשלייה אופטית או כל קישקוש מקושקש אחד שהמצאתם.

זהירות!

לעולם אין להביט ישירות על השמש ללא שימוש במסנני שמש מיוחדים המגנים על העיניים (כמו אלו המשמשים לצפייה בליקוי חמה) מבט ישיר על השמש עלול לגרום לעיוורון ופגיעה קשה ובלתי הפיכה בראייה.

עבור טלסקופים ומשקפות יש להשתמש במסננים מיוחדים שנועדו במיוחד עבור אמצעי תצפית אלו, ובשום אופן אין להשתמש במסנני שמש רגילים.

מדוע גופים רחוקים נראים לנו קרובים יותר זה לזה?

הסבר

כפי שמודגם באיור, אובייקטים רחוקים נראים לנו קרובים יותר זה לזה, משום שככל שהם רחוקים יותר מאיתנו, כך הזווית שנוצרת בינם ובין העין שלנו (או בינם ובין עדשת המצלמה) נהיית יותר ויותר קטנה, יותר ויותר צרה.

המרחק בין שני האובייקטים נשאר זהה, אך כפי שאפשר לראות באיור, כאשר הם מתרחקים הצופה רואה אותם בזווית צרה יותר ביחס אליו, כלומר מנקודת מבטו המרחק ביניהם הולך וקטן.

באופן דומה, גם מבנים כמו בניין או הר ייראו לנו יותר ויותר קטנים ככל שנתרחק מהם, משום שהזווית שנוצרת בין העין שלנו ובין חלקו העליון והתחתון של המבנה תלך ותקטן, מה שיגרום לעצם להיראות בעינינו יותר ויותר קטן.

זו הסיבה לכך שפסי רכבת נראים לנו כאילו הם נפגשים במרחק.

נ.ב -

העיגול המטושטש בצד ימין למטה, זהו אפקט אופטי שמתקבל כמעט בכל מצלמה כאשר מכוונים אותה לעבר עצם מאוד בוהק ומסנוור.

האפקט נוצר עקב שבירת קרני האור בתוך עדשות המצלמה. נסו לצלם מנורה חזקה בבית מזוויות שונות, ותראו שמתקבל אפקט דומה מאוד לזה.

לא, לא הוכחתם שהעולם שטוח...

הדבר היחיד שהוכחתם במקרה הטוב זה שאין לכם שמץ של מושג בצילום, ובמקרה הפחות טוב שאתם מנסים ביודעין להטעות אנשים ולערבב אותם...

לרוב מופיע סביב השמש (גם במבט בעין, וגם דרך טלסקופ או מצלמה) כתם גדול של סינוור המכונה "בוהק שמש" - או זוהר, אשר גורם לה להיראות גדולה יותר פי כמה עשרות ואף יותר מכך, מגודלה האמיתי.

בתמונות שראינו, צמצם המצלמה (זמן החשיפה) כוון למוד אוטומטי.

שלב 1

כאשר המצלמה הסתכלה על השמש מרחוק והיא תפסה חלק קטן מהפריים, הצמצם נפתח כמעט למקסימום והרבה אור הגיע לחיישן המצלמה.

בעקבות כך האזור סביב השמש סונוור מאוד, נוצר סביבה בוהק חזק שגורם לה להיראות הרבה יותר גדולה מאשר גודלה האמיתי, וגרם לה להיראות כאילו היא כבר שקעה חלקית מתחת לאופק... למרות שהיא עדיין הרבה מעליו.

שלב2

כאשר השטוחיסטים התחילו לעשות זום והשמש תפסה חלק נכבד יותר מהפריים, צמצם המצלמה התחיל להיסגר אוטומטית (רואים זאת היטב בתמונה לפי זה שכל הנוף סביב השמש - ובעיקר הים, מתחיל פתאום מאוד להחשיך).

כאשר הצמצם סגור, פחות אור מגיע לחיישן של המצלמה, הבוהק סביב השמש נעלם, וסוף סוף רואים אותה בגודלה האמיתי. מה שמאפשר לראות עכשיו את הרווח בינה ובין האופק, שקודם היה מסונוור ונראה כאילו הוא חלק מהשמש.

כדי לראות את השמש בגודלה האמיתי יש לבצע את אחת מהפעולות הבאות:

להשתמש במסנן שמש ייעודי המיועד לטלסקופים.

להעביר את צמצם המצלמה למוד ידני, ולסגור אותו למינימום.

בשום פנים ואופן אין לצפות ישירות בשמש דרך טלסקופ או משקפת ללא התקנת מסנן מיוחד המיועד לכך!

ניתן להשיג מסנן (פילטר) המיועד לטלסקופים ומשקפות בכל חנות לציוד אסטרונומי, צפייה בשמש דרך טלסקופ או משקפת ללא פילטר מיוחד שנועד לכך עלול לגרום נזק קשה ובלתי הפיך לעין ולראייה עד כדי עיוורון!

מסנן שמש רגיל אשר מיועד לצפייה בליקוי חמה, אינו מתאים לצפייה בשמש דרך טלסקופים או משקפות, אל תסכנו את ראייתכם.

מסנן שמש עבור טלסקופים חוסם בערך 99.999% מקרינת השמש.

איך יודעים שצילמנו כמו שצריך?

האינדיקציה (סימן) לכך שצילמנו את השמש כמו שצריך, היא שניתן לראות את השוליים שלה בצורה יפה - ברורים וחדים, ולא כתם מטושטש ומעורפל כפי שמופיע בצילומים החובבנים של השטוחיסטים.

גודלה האמיתי של השמש

גודלה האמיתי של השמש בשמיים הוא כחצי מעלה (0.5 מעלה).

אם נחלק את קשת השמיים מעלינו ל 180 מעלות (מהאופק בצד ימין שלנו, לאופק בצד שמאל) ואז נחלק כל מעלה לחצי, זה גודלה האמיתי של השמש.

ניתן לראות אותה בגודל האמיתי לאחר שמנקים את הבוהק המסנוור סביבה בעזרת מסנן שמש, או ע"י נעילת זמן החשיפה של המצלמה למינימום, או לרמה כזו שבה ניתן לראות בבירור את השוליים העגולים והחדים שלה.

בואו נראה כיצד מצלמים את השמש כמו שצריך...

כך צריך לצלם את השמש.

ניתן לראות לאורך כל הדרך כי היא נשארת חדה וברורה, ושקועה מתחת לאופק באותה מידה בדיוק, לא משנה כמה חזק מגדילים אותה בזום.

הדגמה יפה בעזרת מנורת שולחן אפשר לראות כאן.

וגם כאן.

אם השמש באמת הייתה שוקעת בגלל שהיא מתרחקת מאיתנו, היא הייתה אמורה להיראות לנו הרבה יותר קטנה בשעת השקיעה, משום שאז היא נמצאת במרחק הכי גדול מאיתנו...

אך איזו הפתעה, לרוב השמש נראיית דווקא גדולה יותר כאשר היא שוקעת... איך בדיוק זה מסתדר לכם?

למען האמת, השמש נראית גדולה יותר בשקיעה בגלל שילוב של בוהק שמש (סינוור) פלוס אשלייה אופטית (הנגרמת מכך שהשמש קרובה לאופק) הגורמת למוח שלנו לפרש בטעות כאילו היא גדולה יותר מגודלה האמיתי.

מבט על השמש דרך מסנן מיוחד שמבטל את בוהק השמש (ניתן לרכוש מסנן כזה בחנויות לציוד אסטרונומי) מראה כי היא נשארת בדיוק באותו הגודל לכל אורך היום, החל משעת הזריחה, ועד השקיעה.

תצפית זו מפריכה לחלוטין את הטיעון שהשמש כביכול "מתרחקת" מאיתנו.

תירוץ נחמד, אבל זה לא עובד ככה.

האטמוספירה גורמת אמנם לשבירה מסויימת (כלומר עיקום) של קרני האור, אך ככל הידוע לנו היא לא גורמת לשום אפקט של עדשה מגדלת.

אם זה באמת היה המצב, היינו אמורים לראות גם בניינים, הרים ומטוסים שנשארים באותו הגודל כאשר הם מתרחקים מאיתנו (או אנחנו מהם).

מה אתם טוענים, שהאטמוספירה מגדילה בצורה סלקטיבית רק את השמש? ומתעלמת מכל שאר הגופים באופק?

כמו כן, אם האטמוספירה באמת הייתה מתפקדת כמו עדשה מגדילה, אז היא הייתה אמורה להגדיל גם את הרווח שבין השמש לאופק, כאילו עשינו שם זום חזק עם טלסקופ, ולכן לא היינו אמורים לראות אותה נוגעת באופק בכלל.

כאמור ניתן לרכוש מסנני שמש מיוחדים בחנויות לציוד אסטרונומי, מסננים אלו משמשים לרוב לצפייה בטוחה בליקוי שמש (אין להשתמש במסכת רתכים!).

מסנני השמש בתמונה אינם מתאימים לצפייה בשמש דרך טלסקופ!

או משקפת!

קוטרה של השמש כאשר צופים בה דרך מסנן שמש (המבטל את בוהק השמש) הוא כחצי מעלה. כלומר אם נחלק את המסלול שהשמש עוברת בשמיים מרגע הזריחה ועד רגע השקיעה ל 180 מעלות (כחצי מעגל) ונסתכל על מעלה אחת מתוך זה, אז קוטרה של השמש יהיה חצי מגודל זה, כלומר 0.5 מעלה.

רמז נוסף לגודלה האמיתי של השמש ניתן לראות בסרטונים שבהם היא מוסתרת לכמה רגעים ע"י עמוד צר.

ראו למשל בצילומים הנ"ל, כמה גדולה היא נראית רגע לפני שהיא מגיעה לרגלית של חצובת המצלמה (ורגע לאחר שהיא חולפת אותה) וכיצד הרגלית הצרה מצליחה להסתיר אותה כמעט לחלוטין כאשר השמש נמצאת מאחוריה.

גם כאן אפשר לראות כיצד השמש שנראית כל כך גדולה ובוהקת, מוסתרת פתאום למשך מספר רגעים ע"י עמוד שנראה הרבה יותר צר ממנה, מה שכאמור מרמז על גודלה האמיתי ללא הבוהק המסנוור סביבה.

זה כאמור גודלה האמיתי (חצי מעלה) וזה הגודל בו היא נראית דרך מסנן שמש.

שוב, הוכחתם רק שאינכם מבינים דברים בסיסיים בצילום.

נתחיל בזה שלרוב השמש נראית דווקא גדולה יותר בזמן השקיעה, חיפוש מהיר בגוגל עבור: "מדוע השמש נראית גדולה יותר בשקיעה", נותן הרבה, אבל הרבה יותר תוצאות מאשר: "מדוע השמש נראית קטנה יותר בשקיעה".

מדוע אתם נתפסים דווקא לתצפית יוצאת הדופן?

איפה היושרה שלכם?

חובה לציין בשלב זה כי השמש אינה באמת גדולה יותר בשקיעה, וכי מדובר באשליה אופטית ידועה ומוכרת שמתרחשת גם עם הירח. גם הוא נראה משמעותית גדול יותר כאשר הוא קרוב לאופק.

ועכשיו להסבר

הסרטונים שבהם השמש נראית קטנה יותר בשקיעה, צולמו בימים בהם היו מעל הים אובך, לחות או עננים נמוכים, אשר סיננו את בוהק השמש וגרמו לה להיראות קטנה יותר, כלומר קרוב יותר לגודלה האמיתי.

בנוסף לכך, ככל שהשמש שוקעת, כך קרני השמש עוברות דרך ארוכה יותר באטמוספירה לפני שהן מגיעות אלינו (משום שהן מגיעות בזווית הרבה יותר שטוחה מאשר בצהרי היום) מה שמוסיף סינון נוסף לבוהק השמש.

כפי שהוסבר כבר קודם, בכדי לראות את השמש בגודלה האמיתי, חובה לצמצם את הבוהק (הסינוור) סביבה ע"י שימוש במסנן מיוחד, או ע"י העברת זמן החשיפה של המצלמה למוד ידני, והקטנתו לרמה כזו שבה נראה את השמש עגולה ויפה, עם שוליים חדים וברורים.

בואו נראה כיצד השמש נראית באמת כאשר מצלמים אותה כמו שצריך.

ראו את ההבדל בין צילום של השמש בשקיעה עם פילטר, וללא פילטר.

הפילטר מנקה את בוהק השמש ומאפשר לראות אותה בגודלה האמיתי. גודל זה אינו משתנה, ולא משנה באיזו שעה מצלמים אותה.

דוגמא נוספת (צילום מסך הלפטופ של הצלם, לכן נראה טיפה מעוות).

התמונה השמאלית צולמה בשעה 12:03 בצהריים, לפי המודל השטוחיסטי השמש אמורה להיות אז הכי קרובה אלינו.

התמונה השנייה צולמה כ 4 שעות ועשרים דקות לאחר מכן, כאשר לפי המודל השטוחיסטי השמש אמורה להיות הרבה יותר רחוקה מאיתנו.

כפי שאפשר לראות בתמונה, מדידה מדוייקת של השמש מראה כי היא נשארת בדיוק באותו הגודל. מה שמפריך את טענת השטוחיסטים שלפיה השמש הולכת ומתרחקת מאיתנו כביכול בשקיעה.

תמונה זו צולמה בטכניקה שנקראת חשיפות מרובות, שבה הצמצם נפתח שוב ושוב למשך זמן קצר כל פרק זמן מסויים שאותו קובע הצלם, וכל התמונות נאספות יחד על גבי פריים אחד בודד.

כך ניתן לראות רצף של מיקומי השמש וגודלה על גבי תמונה אחת.

גם כאן, השמש נשארת בדיוק באותו הגודל.

למרות שלטענת השטוחיסטים היא הולכת ומתרחקת מאיתנו....

דוגמא לאיך לצלם את השמש כמו שצריך אפשר לראות כאן.

הסבר:

בסרטון פופולרי של שטוחיסטים מוצג ניסוי, המוכיח כביכול כי "האטמוספירה" כן יכולה לגרום לשמש לשקוע מתחת לאופק בעולם שטוח. מי שמבצע ומציג את הניסוי הוא שטוחיסט ידוע בשם רוב סקיבה.

בניסוי, סקיבה משתמש בגיליון הגדלה שקוף (דף הגדלה) מסוג "עדשת פרנל" שאותו ניתן לרכוש בחנויות לכלי כתיבה ופועל בעצם כמו עדשה מגדלת רגילה, מצלמה של טלפון סלולרי אשר מדמה צופה (הטלפון נשען על בקבוק מים, ייתכן שבהטייה קטנה כלפי מטה) וכן חתיכת קרטון שעליה מצויירת שמש.

סקיבה מושך את השמש לאחור (על מנת לדמות את התרחקותה מהצופה לקראת השקיעה) ומראה כיצד במצלמה היא נראית שוקעת מתחת לאופק.

אפשרויות משחק רבות

ישנן קומבינציות רבות אותן מר סקיבה יכל לנסות בכדי לגרום "לשמש" לשקוע מתחת לאופק:

הוא יכל לשחק עם המרחקים בין מצלמת הטלפון ובין נייר ההגדלה, למשל למקם את המצלמה לפני נקודת המוקד, בדיוק בנקודת המוקד, או הרחק מנקודת המוקד.

הוא יכל לשחק עם הגובה של "השמש" שמצויירת על חתיכת הקרטון ועם טווח התזוזה והמרחקים שלה מגליון ההגדלה.

הוא יכל למקם את גיליון ההגדלה כך שהחלק המחוספס שלו יופנה כלפי המצלמה, או כלפי השמש.

הוא יכל לגזור את גיליון ההגדלה לחצי, ולהשתמש רק בחלק העליון שלו, או רק בחלק התחתון.

בקיצור, יש מרחב משחק גדול בין האלמנטים השונים בניסוי, ומר סקיבה מצא קומבינציה מסויימת שנתנה לו את התוצאות שהוא ביקש להציג.

השאלה היא - מי אמר שכך באמת פועלת האטמוספירה במציאות??

אם מר סקיבה היה משתמש לדוגמא בנייר צלופן סגול שצובע את הנוף מאחוריו בסגול, האם זה בהכרח אומר שגם האטמוספירה פועלת כך?

יש באטמוספירה הרבה מים

בתחילת הניסוי סקיבה מסביר כי יש באוויר הרבה לחות (כלומר מים) ולכן ייתכן שהם גורמים לאטמוספירה לפעול כמו עדשה.

בבקשה שיחליף את נייר ההגדלה שלו באקווריום מלא אדים או לחות, ויראה לנו כי הם גורמים לשמש "לשקוע" מתחת לאופק. נכון, יש כמות מסויימת של לחות באוויר, אבל ככל הידוע לנו היא לא גורמת לשום אפקט מהסוג שמוצג בניסוי.

קו האופק בניסוי

קו האופק בניסוי הוא ככל הנראה קו המגע בין גליון ההגדלה השקוף ובין השולחן (גם לפי תבניות הצל והאור שקיימות רק שם) קו האופק בוודאות לא יכול להיות קצה השולחן, משום שאז הקרטון המייצג את "השמש" היה מסתיר אותו.

מצב זה לא מייצג את המציאות, משום שבמציאות קו האופק (הנקודה בה עקמומיות כדור הארץ כבר לא מאפשרת לצופה לראות את מה שנמצא בהמשך בגלל הסתרה, ובגלל הקרקע ששוקעת למטה) נמצא בערך כ 5 קילומטרים מהצופה (תלוי בגובה שלו) ואילו בניסוי, האופק צמוד לצופה.

לפי כפתור ההקלטה האדום בצד שמאל של מסך הסמרטפון, ולפי כפתורי הווליום בצד ימין למעלה, נראה כי מדובר במכשיר אייפון. כלומר עדשת המצלמה נמצאת בצד ימין למטה צמוד לשולחן, ולכן מאוד הגיוני שהיא רואה את החלק התחתון של גיליון ההגדלה (אשר נוגע בשולחן) בתור "קו האופק".

(בדיקה קצרה באמצעות מכשיר אייפון בבית אישרה זאת)

האטמוספירה פועלת "כמו עדשה":

רוב סקיבה מציג בתחילת הסרטון קטע וידאו קצר שבו שני אנשים המוצגים כמדענים (לא ברור מי הם, ואם הם באמת מדענים) מבצעים ניסוי קצר בו הם מראים כיצד עדשה הממוקמת בקצה השולחן ומייצגת את האטמוספירה, מאפשרת לראות תמונה של בנייני שיקגו אשר מודבקת על הקיר מאחור, בגובה נמוך יותר מגובה השולחן.

בסרטון הם אומרים כי האטמוספירה פועלת "כמו עדשה" המעקמת את קרני האור כלפי מטה, ואדון סקיבה מדגיש זאת שוב ושוב לאורך הסרטון בתור חיזוק כביכול לטענה שלו שהאטמוספירה פועלת כמו עדשה.

ומה בפועל?

בפועל האטמוספירה לא באמת פועלת כמו עדשה, היא אמנם מעקמת את קרני האור כלפי מטה, אך זה לא הופך אותה ל"עדשה".

עדשה היא רכיב אופטי שקוף (לרוב עדשת זכוכית) אשר מרכז את קרני האור לנקודה אחת, או לוקח קרני אור שמגיעות אליו ממקור אור נקודתי, ומפזר אותן, או גורם להן להתיישר בקווים מקבילים.

מר סקיבה תפס שני אנשי מדע (נניח) שלא לגמרי מדייקים בלשונם, וניסה להשתמש בזה בתור "הוכחה" לנכונות ההיפותזה (ההשערה) שלו.

סקיבה מדגיש שוב ושוב את דבריהם, כי קרני האור מתעקמות כלפי מטה, והוא אפילו לא שם לא שהוא יורה לעצמו ברגל ומבקיע לעצמו גול עצמי...

כמו רוב השטוחיסטים הבורים וחסרי הבנה בסיסית בפיזיקה, גם מר סקיבה לא הבין כי כאשר האור מתעקם כלפי מטה, הוא בעצם גורם לעצם לעלות כלפי מעלה... הפוך לגמרי ממה שהוא ניסה להדגים בניסוי.

(מיד נראה כמה איורים יפים שמסבירים מדוע זה קורה)

רוב סקיבה נפטר

רוב סקיבה נפטר בשנת 2021 מנגיף הקורונה. כמו רוב השטוחיסטים, גם סקיבה היה מתנגד חיסונים גדול וחשב שמגפת הקורונה היא שקר של מדענים.

פעם נוספת אנו רואים את התוצאות הטרגיות של אמונה בשטויות. אם מר סקיבה היה מקשיב לרופאים ומתחסן, רוב הסיכויים שהיום הוא עדיין היה איתנו והיה ממשיך להפיץ את דברי ההבל והשטות שלו באינטרנט.

אבל סקיבה החליט להצטרף לזוכי פרס דרווין, והצליח ("פרס דרווין" למי שלא יודע, הוא מונח המתאר אנשים אשר מתו באופן טרגי עקב החלטות ממש מטופשות וגרועות שהם קיבלו. כמו באבולוציה, מי שלא מתאים - נכחד).

נ.ב -

לא יהיה מפליא בכלל אם יתברר כי לפי השטוחיסטים רוב סקיבה "חוסל" ע"י הממסד, האילומינטי והבונים החופשיים בגלל שחשף לעיני העולם את "האמת". כאילו אין עוד אלפים כמוהו שממשיכים להציף את דברי ההבל שלהם באינטרנט, כאילו "חיסול" שלו זה מה שיעצור את מגיפת ההבלים הזו.

זוהי עדשת פרנל, עדשה מהסוג שרוב סקיבה השתמש בה בניסוי שלו.

עדשת פרנל הומצאה ע"י הפיזיקאי הצרפתי אוגוסטן ז'אן פרנל, והיא בעצם עדשה מרכזת רגילה (כמו זכוכית מגדלת) רק הרבה יותר דקה וקלת משקל.

עדשת פרנל מורכבת ממקטעים רבים וצרים הצמודים זה לזה, כאשר השיפוע של כל מקטע זהה לשיפוע של עדשת זכוכית רגילה (באותו הגודל) באותו מיקום.

כלומר העדשה לוקחת בעצם את פני השטח העקמומיים של עדשה מרכזת סטנדרטית, ונפטרת מהזכוכית העודפת (באמצע) שגם כך אין לה שום תפקיד מבחינה אופטית, משום ששבירת האור נעשית רק במעבר בין הזכוכית לאוויר.

היתרונות של עדשת פרנל הם:

משקל הרבה יותר נמוך.

נפח קטן יותר, כלומר פחות חומר, ולכן עלות ייצור זולה יותר.

בשל היותה כה דקה, היא גם מעבירה יותר אור, ולכן כאשר משתמשים בה במיגדלורים למשל, היא מאפשרת להאיר (לספינות בים) למרחקים גדולים יותר, ובתנאי מזג אוויר קשים יותר.

החיסרון המרכזי של עדשת פרנל הוא החיספוס של פני השטח שלה (עקב היותה מורכבת ממקטעים רבים) אשר גורם לתמונה המתקבלת להיות מחוספסת ומעוותת בהשוואה לעדשה רגילה וחלקה.

מה רואים באיור?

אור השמש נשבר כלפי מטה, כאשר הוא פוגע באטמוספירה ועובר משכבות אוויר דלילות לשכבות אוויר צפופות ודחוסות יותר (ככל שמתקרבים לקרקע) מה שגורם לצופה לראות את השמש גבוה יותר מעל האופק מכפי שהיא באמת.

למעשה, כאשר השמש נוגעת בקו האופק, היא כבר נמצאת לגמרי מתחתיו, ואם בשלב זה האטמוספירה פתאום תיעלם, גם השמש תיעלם.

מה רואים באיור?

כאשר קרני אור עוברות משכבת אוויר דלילה, לשכבת אוויר צפופה יותר, הן נשברות כלפי מטה לעבר השכבה הצפופה. זוהי עובדה פיזיקלית ידועה שהודגמה כבר אלפי פעמים במעבדות, חבל להתווכח על כך בכלל.

הדבר המרכזי שגורם לשכבות האוויר קרובות לקרקע להיות צפופות יותר, הוא משקלן של השכבות שנמצאות מעליהן. כל שכבה "מרגישה" את המשקל של השכבות מעליה, אשר לוחצות עליה וגורמות לה להידחס.

כלומר מולקולות האוויר בשכבות התחתונות של האטמוספירה, יהיו דחוסות וצפופות יותר לעומת מולקולות אוויר הנמצאות בשכבות עליונות.

השפעת הטמפרטורה

דבר נוסף שמשפיע (אם כי במידה פחותה) הוא הטמפרטורה, ככל שאוויר קר יותר, כך הוא צפוף יותר. למשל שכבת האוויר שנמצאת מעל משטח מים קרים (כמו למשל אוקיאנוסים, או אגמים) נוטה להיות קרה יותר, זאת משום שהמים מקררים את שכבת האוויר שנמצאת מעליהם, וגורמים לה להיות צפופה ודחוסה יותר.

זווית הפגיעה

גם לזווית הפגיעה של האור במעבר בין שכבת אוויר דלילה לשכבה צפופה יותר, יש השפעה גדולה מאוד על זווית השבירה. ככל שקרן האור עוברת בין השכבות בזווית שטוחה יותר, כך זווית השבירה כלפי מטה תהיה חזקה ומשמעותית יותר.

למשל, קרן אור המגיעה מכוכב אשר נמצא בערך 90 מעלות מעלינו (ממש מעל ראשינו) כמעט לא תשנה זווית, ולכן נראה את הכוכב במיקומו האמיתי (הוא ירעד וינצנץ קצת עקב טורבולנציות, משבי רוח ומערבולות אוויר אשר משנות מעט את דחיסות האוויר בדרך אלינו).

לעומת זאת, קרני אור המגיעות אלינו מכוכבים הנמצאים קרוב לאופק, ישברו בצורה חזקה יותר כלפי מטה, ולכן נראה את אותם כוכבים גבוה יותר מעל קו האופק ביחס למיקום האמיתי שלהם.

מה רואים פה?

האיור מדגים את דחיסות האוויר בהתאם לגובה, באמצעות ערימה של כדורי ספוג או גומי גמישים. ככל שהכדור נמצא למטה יותר, כך הוא דחוס ופחוס יותר, זאת משום שהוא מרגיש את משקלם של כל הכדורים מעליו.

מה שגורם לכדורים להילחץ כלפי מטה, הוא כוח המשיכה של כדור הארץ, אותו כוח שהשטוחיסטים טוענים שאינו קיים. אם באמת לא היה כוח משיכה, אז שום דבר לא היה לוחץ על הכדורים והם היו נשארים בדיוק באותו הגודל.

לחץ אוויר

ערימת הכדורים מייצגת עמודת אוויר, החל מגובה הקרקע ועד לשכבות העליונות של האטמוספירה. כוח המשיכה של כדור הארץ מושך אליו את שכבות האוויר, וככל שהשכבה נמצאת קרוב יותר לקרקע, כך הוא מרגישה את משקלן של כל השכבות הנמצאות מעליה ולכן נהיית דחוסה וצפופה יותר.

לכן לחץ האוויר בגובה נמוך, גבוה יותר מאשר בגבהים.

שוב השטוחיסטים מפגינים בורות וחוסר הבנה של המציאות.

אם חפצים כבדים כמו אבן או כדור נופלים למטה רק בגלל שהם צפופים יותר מהאוויר סביבם ולא בגלל כוח המשיכה, אז למה דווקא למטה?

למה לא שמאלה? ימינה? או כלפי מעלה?

חפצים צריכים ליפול כלפי למעלה!

אם כיוון הנפילה של חפץ היה תלוי רק בהפרשי צפיפות, אז היינו מצפים שחפצים כמו גולה או כדור "יפלו" דווקא כלפי מעלה!

כפי שהוסבר קודם, ככל שיורדים בגובה כך האוויר נהיה צפוף ודחוס יותר. זו עובדה פיזיקלית שנמדדה אינספור פעמים בעזרת מכשירי מדידה.

כלומר האוויר שנמצא מתחת לכדור, צפוף יותר ודחוס יותר מאשר האוויר שמעליו. וכל מי שיודע מעט פיזיקה ומבין איך המציאות עובדת, יודע שדברים נוטים תמיד לנוע מאזור צפוף לאזור פחות צפוף.

שכבת האוויר מתחת לכדור שהיא צפופה ודחוסה יותר, לוחצת על הכדור חזק יותר מאשר הלחץ שמפעילה עליו השכבה שנמצאת מעליו, ולכן היא אמורה לדחוף אותו כלפי מעלה!

בואו נראה הדגמה מוחשית:

הכדור בתמונה נמצא בין שתי שכבות אוויר, מימין ומשמאל, וכמו בעולם הדמיוני של השטוחיסטים אין כוח משיכה, אלא רק הבדלי צפיפות.

האוויר בצידו הימני של הכדור דחוס וצפוף יותר מאשר האוויר בצידו השמאלי. לאן הכדור ינוע? כמו שצויין קודם, כל מי שמבין קצת פיזיקה בסיסית יודע שבמצב כזה הכדור ינוע שמאלה, לכיוון האוויר הדליל יותר והפחות צפוף.

מולקולות האוויר בצד ימין מתנגשות כל הזמן בכדור ודוחפות אותו לכיוון שמאל, גם המולקולות בצד שמאל מתנגשות בכדור ודוחפות אותו לצד ימין, אך בעוצמה פחותה משום שיש מעט יותר מהן.

כלומר הלחץ בצד ימין יגבר על הלחץ שמופעל על הכדור מצד שמאל, ולכן הוא יידחף לכיוון שמאל.

באופן דומה, אם נהפוך את האיור ב 90 מעלות כך ששכבת האוויר הצפופה תהיה ממוקמת מתחת לכדור, ושכבת האוויר הדלילה תהיה מעליו (כפי שקורה במציאות) אז הציפייה היא שהכדור ינוע כלפי מעלה, משום ששכבת האוויר הדחוסה והצפופה מתחתיו תיצור עליו לחץ גדול יותר שידחוף אותו כלפי מעלה:

דוגמת הקהל הצפוף

ולהמחשה נוספת, דמיינו כי נקלעתם למקום הומה אדם, ואתם רוצים לצאת משם כמה שיותר מהר ולנסוע הביתה.

בצד ימין שלכם ישנו קהל צפוף של אנשים אשר עומדים בדוחק, ונמצאים כמעט צמוד אחד לשני, ואילו בצד שמאל שלכם יש גם כן אנשים, אבל פחות צפופים, וישנו רווח של מטר לפחות בין אדם לאדם.

לאיזה כיוון יהיה לכם יותר קל ללכת?

התשובה ברורה, יהיה לכם הרבה יותר קל לפלס את דרככם דרך קהל האנשים הדליל שעומד בצד שמאל שלכם, מאשר לנסות להידחק דרך חומת האנשים הצפופה שעומדת בצד ימין.

ההקבלה, משל ונמשל:

ההקבלה לכדור ולשכבות אוויר אמורה להיות דיי ברורה, אך נסביר בכל זאת עבור השטוחיסטים שאולי במקרה קוראים כאן, כי למרבה הצער הבנה (ובכלל הבנת המציאות) זה לא ממש התחום החזק שלהם:

אתם מדמים בדוגמא זו את הכדור, והקהל בצד ימין ובצד שמאל שלכם מדמה את שתי שכבות האוויר.

הקהל הצפוף והדחוס מדמה את שכבת האוויר הצפופה והלחוצה שנמצאת מתחת לכדור, ואילו הקהל הדליל והפחות צפוף מדמה את השכבת האוויר הדלילה והמרווחת יותר שנמצאת מעליו.

כיוון התנועה שלכם (שמאלה) מדמה את כיוון התנועה של הכדור כלפי מעלה, לעבר שכבת האוויר הדלילה יותר.

מה גורם להפרשי הלחצים בין שכבות האוויר?

שטוחיסטים, האם שאלתם את עצמכם מדוע בכלל יש הפרשי לחצים וצפיפות בין שכבות האוויר הנמוכות (הקרובות לקרקע) לבין שכבות האוויר הגבוהות?

הנה התשובה: הסיבה לכך היא כוח המשיכה, אותו כוח שבטיפשותכם ובורותכם אתם טוענים שהוא לא קיים.

כוח המשיכה של כדור הארץ הוא זה שיוצר את הבדלי הלחצים, הוא זה שמושך את מולקולות האוויר כלפי מטה וגורם להן להידחס ולהילחץ כלפי מטה, כמו בדוגמת מגדל הכדורים הגמישים שראינו קודם.

אם לא היה כוח משיכה שמושך את מולקולות האוויר כלפי מטה, אז לחץ האוויר היה שווה ואחיד בכל מקום, ולא היו הפרשי לחצים בין שכבות האוויר הנמוכות ליד הקרקע ובין שכבות האוויר הגבוהות יותר.

תא ואקום

כפי שהודגם כבר אינספור פעמים, חפצים, כדורים ונוצות נופלים תמיד כלפי מטה גם בתוך תאי ואקום שהם ריקים מאוויר!

הדבר סותר לחלוטין את הטענה שלכם, משום שבתא ואקום אין אוויר ואין הפרשי לחצים, וללא כוח משיכה אין לכדור שום סיבה ליפול למטה והוא היה אמור להמשיך לרחף בחלל התא בלי להעדיף שום כיוון.

ישנם אלפי תאי ואקום בעולם, לכל אוניברסיטה ולכל מכון מחקר שמכבדים את עצמם יש לפחות תא ואקום אחד, שבו נערכים ניסויים ע"י החוקרים במכון ומבוצעות הדגמות עבור הסטודנטים.

האם אתם טוענים שגם הם משקרים?

עשרות אלפי מדענים, דוקטורים ופרופסורים משקרים לכם ומזייפים את התוצאות של ניסויי נפילת גופים וחפצים בתוך תאי הואקום?

אין גבול לפרנויה שלכם?

ניסויים שמדדו את כוח המשיכה

על פי הפיזיקה, כל גוף בעל מסה יוצר כוח משיכה סביבו, ככל שהגוף מאסיבי יותר, כך כוח המשיכה שהוא יוצר חזק יותר.

מדענים (פיזיקאים) ביצעו מספר ניסויים שהראו כי קיים כוח משיכה סביב גופים בעלי מסה, ושאפשר אפילו למדוד אותו.

ניסוי קוונדיש

ניסוי קוונדיש הוא ניסוי ששוחזר כנראה כבר אלפי פעמים במעבדות מחקר ואוניברסיטאות.

בניסוי מחברים שני כדורי מתכת למוט התלוי ממרכזו בעזרת חוט המחובר לתיקרה או למתקן שנמצא מעליו, מניחים שני כדורי מתכת (נוספים) מאסיביים ליד הכדורים על המוט, ורואים איך תוך זמן לא רב המוט מסתובב וכדורי המתכת נצמדים זה לזה עקב כוח המשיכה שהם מפעילים אחד כלפי השני.

כמובן שדאגו לנטרל כל כוח אחר שיכול היה להשפיע כמו מגנטיות או חשמל סטטי (למשל ע"י שימוש בכדורי עופרת שאינם צוברים חשמל סטטי) כך שניתן להיות בטוחים שהכדורים נצמדים זה לזה בגלל כוח המשיכה שקיים ביניהם ולא בגלל סיבה אחרת.

ניסוי המטוטלת ליד ההר

ניסוי נוסף הוא ניסוי (שגם הוא שוחזר כמה פעמים) שבמהלכו מניחים משקולת תלוייה על חוט למרגלות הר גדול, ורואים כיצד היא נמשכת מעט לכיוון ההר, שכאמור בגלל מסתו הגדולה מפעיל עליה כוח משיכה.

(זווית המשיכה לכיוון ההר קטנה מדי מכדי שניתן יהיה להבחין בה בעין, ולכן משתמשים במכשירי מדידה מדוייקים שמצליחים למדוד אותה. כיום הדבר נעשה באמצעות מכשירי מדידה מבוססי לייזר)

(בהמשך יתווספו איורים אשר מדגימים את הניסויים הנ"ל)

סיבוב כוכבי הלכת סביב שמשות

מבחינתכם כולם משקרים, אבל עשרות אלפי טלסקופים שמביטים לחלל רואים בבירור ירחים אשר סובבים סביב כוכב הלכת שלהם, ופלנטות שסובבות סביב השמש שלהם, כוח המשיכה מספק הסבר מצויין לתצצפית הזו.

כוח המשיכה הוא זה שמחזיק את הירחים במסלול סביב כוכב הלכת שלהם, והוא זה שמחזיק את הפלנטות במסלול סביב השמש שלהם.

ההסבר לכך פשוט:

כל הגופים (אוויר, מים, כדורים וגז הליום) נמשכים למטה ע"י כוח הכבידה, אך גופים שמסתם גדולה יותר, נמשכים למטה בעוצמה גדולה יותר.

כוח המשיכה של כדור הארץ מושך למטה גם את מי האוקיאנוס, גם את האוויר וגם את בלון ההליום, אך משום שמסת המים גדולה יותר, הם "מנצחים" את הבלון והאוויר ונצמדים לקרקע לפניהם.

באופן דומה, ולפי אותו עיקרון, מסת האוויר בגובה נמוך גבוהה יותר מהמסה של בלון ההליום, ולכן הוא "מנצח" אותו ונצמד לקרקע (או לפני הים) לפניו.

הבלון יעלה למעלה עד שיגיע לשכבת אוויר דלילה יותר (כלומר פחות צפופה) שהמסה שלה שווה למסה של הבלון (המעטפת, פלוס ההליום שלכוד בפנים) ואז הוא פשוט ירחף בגובה זה ויפסיק לעלות.

בלון יום הולדת סטנדרטי מלא בהליום יכול להגיע לגובה של 10 ק"מ, אך משום שמעטפת הבלון אינה אטומה באופן הרמטי, תוך מספר ימים ההליום ידלוף החוצה והבלון ירד אט אט למטה.

קבוצת בריונים בתור לסרט

כדי להמחיש זאת, דמיינו בחור חלשלוש שעומד בתור לקופה ליד בית קולנוע כדי לקנות כרטיסים לסרט, ופתאום מגיעה למקום קבוצה של בריונים שגם כן רוצים לקנות כרטיסים.

כמובן שהם לא ממש מתחשבים בו, ולא מעניין אותם שהוא הגיע לפניהם.

הבריון הראשון מגיע ודוחף את הבחור החלשלוש לאחור, ואז מגיע הבריון השני וגם הוא דוחף את הבחור המסכן לאחור, וכך הבחור נדחף עוד ועוד לאחור, עד שבסוף הוא מוצא את עצמו בסוף התור כשכל הבריונים נמצאים לפניו, ליד הקופה.

הבחור החלש מדמה את בלון ההליום, וחבורת הבריונים מדמה את מולקולות האוויר המאסיביות יותר שנמשכות בחוזקה כלפי הקרקע (לעבר קופת הכרטיסים) ודוחפות את בלון ההליום המסכן לסוף התור, כלומר כלפי מעלה.

עוצמתי? ביחס למה?

יתוש

יתוש מצליח לעוף למעלה משום שהוא מאוד קל משקל, וכאשר הוא מנופף בכנפיו הוא הודף את האוויר סביבו ויוצר כוח עילוי מספיק גדול שמתגבר על כוח המשיכה ודוחף את היתוש כלפי מעלה.

שן הארי

המצנחים של צמח שן הארי (שנושאים את זרעי הצמח) עפים כלפי מעלה משום שהם מאוד קלי משקל, וכל משב רוח קל יוצר בהם עילוי חזק שדוחף אותם למעלה בכוח גדול יותר מכוח המשיכה של כדור הארץ.

הירח

הירח כן נופל לכדור הארץ, למעשה כל גוף שמקיף את כדור הארץ נמצא כל הזמן במצב של נפילה חופשית, כך גם לווינים ותחנת החלל הבינלאומית.

הסיבה שהוא לא מתקרב אלינו ולא נופל על ראשינו, היא שעקב הקפתו את כדור הארץ נוצר כוח צנטרפוגלי שהודף אותו לכיוון הנגדי, ונוצר איזון בין הכוח הצנטרפוגלי ובין כוח המשיכה של כדור הארץ.

לירח לוקח בערך 27 ימים לבצע הקפה אחת סביב כדור הארץ, והוא נמצא במרחק של 384 אלף ק"מ ממנו. במרחק כזה, כוח המשיכה שכדור הארץ מפעיל על הירח שווה בערך ל 0.03% (שלוש מאיות האחוז) מכוח המשיכה שאנחנו מרגישים כאן על פני הקרקע.

כוח המשיכה המזערי הזה שווה בעוצמתו לכוח הצנטרפוגלי הזעיר שנוצר עקב הקפתו האיטית של הירח סביב כדור הארץ, ולכן הוא ממשיך להקיף אותו במרחק יחסית קבוע ולא נופל על ראשינו.

מי האוקיאנוס

על המים באוקיאנוסים לעומת זאת פועל רק כוח אחר - כוח המשיכה של כדור הארץ שמושך אותם כלפי מטה. לטיפות המים אין כנפיים, או כל אמצעי אחר שיכול לעזור להן להתנגד לכוח המשיכה, ולכן הן נמשכות למטה ונצמדות לקרקע.

(למעשה כן פועל על טיפות המים כוח צנטרפוגלי שדוחף אותן כלפי מעלה, משום שהן נמצאות על כדור גדול - כדור הארץ שכידוע מסתובב סביב צירו. אך הסיבוב של כדור הארץ כה איטי (סיבוב אחד בכל 24 שעות, רבע מעלה בכל דקה) שהכוח הצנטרפוגלי שנוצר כל כך מזערי שהוא לא מצליח להתגבר על כוח המשיכה. לכן טיפות המים שמרכיבות את האוקיאנוס נשארות למטה ולא עפות למעלה)

מדהים כמה תירוצים מטופשים השטוחיסטים ימצאו, העיקר שהם יוכלו להמשיך להתכחש למציאות. זהו? הבנתם שההסבר המטופש שלכם לגבי הבדלי צפיפות לא מחזיק מים, אז החלטתם לנסות הסבר מטופש אחר?

האלקטרומגנטיות של כדור הארץ

השדה המגנטי של כדור הארץ כל כך חלש (בערך 0.00005 טסלה) שמגנט סטנדרטי של מקרר (שעוצמתו 0.01 טסלה) פי 200 יותר חזק ממנו.

אם באמת השדה האלקטרומגנטי של כדור הארץ היה מסוגל להשפיע על חפצים בצורה דרמטית כל כך (ולא רק להזיז מחט של מצפן) כולל כאלו שאינם מתכתיים, אז היינו אמורים לראות שמגנט סטנדרטי פשוט מסוגל לדחוף או להרים בקלות קוביית עץ או כוס זכוכית.

משום שכמו לכל מגנט, גם לכדור הארץ (שהוא מעין "מגנט ענק", אם כי חלש מאוד בעוצמתו) יש קוטב מגנטי דרומי וקוטב מגנטי צפוני, אז גם היינו מצפים שאם בצד אחד של העולם חפצים נופלים למטה, אז בצד השני של העולם חפצים ירחפו באוויר.

שהרי בכל קוטב מחט המצפן מראה כיוון אחר, ואנו יודעים שמגנטים בעלי כיוון הפוך נמשכים זה לזה, ובעלי כיוון זהה נדחים זה מזה.

בניסוי שנערך בשנת 2000, מדענים הראו כי שדה אלקטרומגנטי חזק במיוחד יכול לגרום גם לחפצים שאינם מתכתיים כמו גוף של צפרדע חיה לרחף באוויר (עקב המגנטיות המזערית של האטומים שמרכיבים את גופה).

אך בכדי לגרום לצפרדע לרחף, היה עליכם להפעיל שדה אלקטרומגנטי בעוצמה של 16 טסלה, שזו עוצמה גבוהה פי 320,000 (320 אלף!) יותר מאשר השדה האלקטרומגנטי של כדור הארץ!

אז לא, גם הניסוי הזה לא מוכיח את הטיעון שלכם.

ציפה פועלת על אותם עקרונות שהוסברו קודם, ספינה כבדה צפה על המים בדיוק מאותה סיבה שבגללה בלון הליום "צף" באוויר.

הסיבה היא שמסתה הכוללת של הספינה קטן יותר מאשר המסה של המים שהיא דוחקת הצידה כאשר היא שקועה בהם, ולכן הם "מנצחים אותה", נמשכים לכדור הארץ יותר בחוזקה ונצמדים לקרקעית הים בעוד שהיא צפה מעליהם.

מה שקובע אם הספינה תצוף או תשקע הוא משקל המים שהספינה דוחקת הצידה כאשר היא שקועה בהם.

אם משקל המים שגוף הספינה דוחק הצידה (כאשר הוא שקוע במים) קטן יותר ממשקל הספינה, היא תצוף, ואם משקל המים שגוף הספינה דוחק הצידה גדול יותר ממשקל הספינה, היא תשקע ותטבע.

בואו נראה זאת בצורה מוחשית יותר:

מילאנו מיכל במים עד גדותיו, הנחנו כדור מתכת על פני המים, ועזבנו אותו.

הכדור דחק הצידה כמות מסויימת של מים (שנשפכו למיכל צדדי), משום שמשקל הכדור גדול יותר ממשקל המים שנדחקו הצידה, הוא שוקע.

(המטרה היא רק להדגים את העיקרון, הערכים והמשקלים שניתנו בדוגמא נבחרו לגמרי באקראי והם אינם בהכרח נכונים במציאות)

מילאנו מיכל במים עד גדותיו, הנחנו תיבת מתכת על פני המים, ועזבנו אותה.

תיבת המתכת דחקה הצידה מים שמשקלם הכולל גדול יותר ממשקלה שלה, ולכן היא צפה. שימו לב שמשקל התיבה זהה לחלוטין למשקל הכדור בדוגמא הקודמת, ההבדל היחיד הוא שהתיבת גרמה ליותר מים להישפך הצידה.

עכשיו אתם מבינים כיצד ספינה ששוקלת מאות אלפי טונות כמו נושאת מטוסים ענקית, מצליחה לצוף על פני המים. משקל המים שהספינה דוחקת הצידה גדול יותר ממשקלה שלה, ולכן היא צפה.

משקלם של מים

קוביית מים בגודל 1 מטר מעוקב (כלומר אורך כל צלעותיה 1 מטר) מכילה 1,000 ליטר מים, ושוקלת בדיוק 1 טון (מי ים שהם מלוחים שוקלים מעט יותר).

כלומר אם נבנה למשל תיבת מתכת שאורכה 3 מטר, רוחבה 2 מטר וגובהה 1 מטר (מה שאומר שנפחה שווה ערך ל 6 קוביות בגודל 1 מטר מעוקב) כל זמן שמשקלה יהיה קטן מ 6 טון, היא תצוף על המים.

תגידו אתם רציניים ?

אתם משווים כדור טניס שמסתחרר במהירות של עשרות סיבובים בכל שנייה, לכדור הארץ שמבצע סיבוב אחד כל 24 שעות??

בשל מהירות הסיחרור הגבוהה כל כך של כדור הטניס, הכוח הצנטרפוגלי שפועל כל טיפת מים שנמצאת עליו (ומנסה להדוף אותה החוצה) גבוה פי מיליארדים רבים יותר מאשר כוח המשיכה הזעיר שהכדור הפיצפון מפעיל עליה...

לכן היא נכנעת לכוח הצנטרפוגלי ועפה כלפי חוץ.

על כדור הארץ לעומת זאת, שמסתובב הרבה יותר לאט (לוקח לו 24 שעות להשלים סיבוב אחד סביב צירו) כוח המשיכה שכל טיפת מים באוקיאנוס מרגישה שכדור הארץ הענק מפעיל עליה, חזק פי מיליארדים רבים יותר מאשר הכוח הצנטרפוגלי הזעיר שסיבוב כל כך איטי יוצר...

לכן היא נשארת צמודה אליו ולא עפה לחלל.

רחוק יותר מהמרכז ---> כוח צנטרפוגלי חלש יותר

בנוסף, ככל שאובייקט רחוק יותר ממרכז המעגל שאותו הוא מקיף, כך הכוח הצנטרפוגלי שהוא מרגיש יהיה קטן יותר.

כלומר גם אם כדור הארץ היה מסתחרר במהירות גבוהה כל כך כמו כדור הטניס (עשרות סיבובים בכל שניה) עדיין כל טיפת מים באוקיאנוס הייתה מרגישה כוח צנטרפוגלי הרבה יותר חלש ממה שטיפת מים על כדור הטניס מרגישה. זאת משום שכדור הארץ ענק, והיא נמצאת הרבה יותר רחוק ממרכזו, לעומת טיפת מים שנמצאת במרחק של סנטימטרים ספורים ממרכז הכדור...

מסלול מירוצים

כדי להבין מדוע, דמיינו מכונית ספורט הנוסעת על מסלול מירוצים מעגלי שרדיוסו 200 מטרים, במהירות של 340 קמ"ש. הנהג ירגיש כוח צנטרפוגלי חזק מאוד שהודף אותו הצידה.

(בדומה למה שכולנו מרגישים בעת נסיעה מהירה בסיבוב חד בכביש)

עכשיו דמיינו את אותה מכונית, נוסעת שוב באותה המהירות (340 קמ"ש) אך הפעם על מסלול מעגלי ענק שקוטרו כרוחב יבשת אמריקה... מסלול שייקח למכונית בערך יומיים רצופים של נסיעה בכדי לעבור אותו...

האם הנהג ירגיש כוח צנטרפוגלי כלשהו שמעיף אותו הצידה?

התשובה היא לא!

משום שהמכונית כל כך רחוקה ממרכז המעגל, הכוח הצנטרפוגלי שיופעל עליו יהיה כל כך זעיר, שהוא פשוט לא ירגיש בו. מבחינתו הנסיעה על מסלול מעגלי בקוטר גדול כל כך תרגיש כמו נסיעה על כביש ישר לחלוטין!

צפייה בעצמים שנמצאים מעבר לקימור

השטוחיסטים מאוד אוהבים להציג סרטונים ותצלומים שבהם רואים עצמים שאמורים להיות מוסתרים ע"י הקימור של כדור הארץ (כלומר מעבר לאופק) ובכך הם חושבים שהם הפריכו את היותו של העולם כדורי, והוכיחו כביכול שהקרקע שטוחה.

הניסוי בכינרת

משום שאין כל כוונה לעבור ולהפריך כל סרטון מטופש שפורסם באינטרנט, נשתמש בניסוי שבוצע כאן בארץ בתור דוגמא מייצגת.

חבורה של כמה שטוחיסטים, ביצעה ניסוי בכינרת שבו היא הצליחה לראות מראה מנצנצת (שהחזירה את קרני השמש) בגדה הנגדית, ואשר לפי החישובים הייתה אמורה להיות מוסתרת מאחורי 5.67 מטרים של קימור.

הצילום בוצע מגובה של 7 ס"מ מעל פני המים, והמראה שניצנצה בגדה השנייה מוקמה בגובה המים (חלקה התחתון) וגובהה היה בערך 1.2 מטרים.

תחילה נראה כמה תמונות רלוונטיות הקשורות לניסוי, ואז נמשיך בהסברים.

דיאגרמה זו מופיעה בדף המחשבון (האינטרנטי), ומבהירה באופן ויזואלי את משמעותם של הפרמטרים השונים במחשבון גובה הקימור.

החישוב נכון, המסקנות שגויות

השטוחיסטים ביצעו את החישוב באמצעות מחשבון אינטרנטי (ראו את צילומי מסך, כולל הדיאגרמה) שהראה גובה הסתרה של 5.67 מטרים.

החישוב נבדק באמצעות מחשבון אינטרנטי נוסף, וכן באופן בלתי תלוי באמצעות חישוב טריגונומטרי מעט שונה, והתקבלו תוצאות דומות מאוד (גם עבור גבהים אחרים) ולכן ההנחה היא שהחישוב באמת נכון.

אז מה הבעיה?

הבעיה שהחישוב (כפי שמצויין במפורש בדף המחשבון) לא לוקח בחשבון את תופעת השבירה האטמוספירית, ומניח כי קרני האור נעות בקווים ישרים.

כמובן שבמציאות האור כן נשבר וכן משנה את מסלולו.

למה החישוב שהם עשו דומה?

החישוב שלהם דומה לחישוב מסלולו הבליסטי של פגז אשר נורה מתותח, מבלי להתחשב בהתנגדות האוויר שכמובן משפיעה מאוד על המסלול שלו.

לא, לא הוכחתם שהעולם שטוח.

בסך הכל הוכחתם שפיזיקה בסיסית אשר מופיעה בכל ספרי הפיזיקה בעולם - עובדת גם במציאות, ושאולי אתם צריכים לחזור לשיעורי אופטיקה של כיתה ח'-ט', ולהיזכר בחומר הנלמד.

שבירה אטמוספירית היא עובדה, אור מתעקם באטמוספירה, ויכול לאפשר לנו לראות גם עצמים שנמצאים מתחת לקו האופק (עד רמה מסויימת כמובן, לא נוכל לראות בניינים והרים שנמצאים בצידו השני של כדור הארץ).

חישוב טריגונומטרי פשוט (שנראה עוד מעט) מראה כי מספיק שהאור שיצא מהמראה המנצנצת התעקם כלפי מטה בזווית זעירה של עשירית המעלה (0.1 מעלות) כדי להעלות את המראה כ 16.5 מטרים למעלה!

מספיק שהאור יתעקם אפילו רק בחמש מאיות המעלה (0.05 מעלות, שזה חצי של עשירית המעלה) כדי להעלות את המראה ביותר מ 8 מטרים כלפי מעלה כך שניתן יהיה לראות אותה.

ניסוי בתנאים אופטימליים

הניסוי בכינרת (כמו כל הניסויים שבהם שטוחיסטים מראים עצמים שהיו אמורים להיות כביכול מוסתרים ע"י עקמומיות כדור הארץ) התבצע בתנאים אופטימליים, בהם קרני האור מתעקמות בצורה החזקה ביותר כלפי מטה, ובכך מעלות את העצם הנצפה עשרות, ולפעמים גם מאות מטרים כלפי מעלה כך שיתאפשר לראות אותו.

הניסוי התבצע מעל משטח מים קרים, בסוף חודש נובמבר שזו כבר תחילת החורף. סביר מאוד שבשעת הניסוי המים היו קרים יותר מהאוויר, ויצרו מעליהם שכבת אוויר קרירה שהגבירה את שבירת קרני האור כלפי מטה (מה שכאמור גורם לעצם הנצפה לעלות כלפי מעלה).

המראה (שגובהה 1.2 מטרים) הוצבה בגובה פני המים, מה שאומר שקרני אור רבות שהוחזרו ממנה (לכיוון המצלמה) הוחזרו כלפי מטה בזווית מאוד שטוחה שכמעט מקבילה לפני המים, דבר אשר מגביר עוד יותר את זווית השבירה של קרני האור כלפי מטה.

(כפי שהוסבר קודם, ככל שזווית המעבר של קרני האור בין שכבות האוויר שטוחה יותר, כך זווית השבירה כלפי מטה תהיה גדולה יותר)

הדרישה לראות אדם שמסתתר מאחורי בניין בן שתי קומות, היא דרישה לא מציאותית, אשר רק מראה עד כמה אינכם מבינים פיסיקה בסיסית.

בואו נראה איור שמדגים מדוע, ואחר כך נסביר:

זה מה שאתם מבקשים לראות, איש עומד מאחורי בניין בן שתי קומות.

כדי שדבר כזה יקרה, האור יצטרך לבצע שינוי זווית של כמעט 90 מעלות!

אבל מה לעשות שבמציאות אור לא עובד כך? כן, אור בהחלט מתעקם באטמוספירה, אבל באופן הרבה יותר מתון ובזווית הרבה יותר קטנה.

כתלות בתנאי מזג האוויר הספציפיים ברגע התצפית, אור יכול להתעקם ברמה של כמה עשיריות המעלה כלפי מטה, ובתנאים ממש אופטימליים הוא גם יכול להתעקם כמה מעלות שלמות, אבל 90 מעלות זה "קצת" מוגזם.

זה כמו שתבקשו לראות מכונית נוסעת במהירות של 5,200 קמ"ש, וכאשר יגידו לכם שזה בלתי אפשרי, אתם תסיקו מכך שהיא גם לא יכולה לנסוע במהירות של 90 או 80 קמ"ש בכביש הראשי, ושהיא לא יכולה להגיע מחיפה לתל-אביב.

חישוב טריגונומטרי פשוט (שנראה עוד רגע) מראה כי גם שינוי זווית זעיר של כמה חלקי מעלה, יכול להצטבר לאורך כמה קילומטרים לירידה של (קרן האור) עשרות מטרים כלפי מטה.

ירידה המאפשרת לה לעקוב אחר עקמומיות כדור הארץ, ומאפשרת לצופה מרוחק לראות עצמים גם כאשר הם שקועים עשרות (ואפילו מאות) מטרים מתחת לקו האופק, כלומר מוסתרים מאחורי הקימור.

נ.ב -

הבניין בתמונה הוא בן יותר משתי קומות, אך מבחינה עקרונית זה לא משנה דבר משום שגם אם האיש היה עומד מאחורי מקרר לא היינו רואים אותו.

הפרמטרים בחישוב:

אלפא: הזווית (a) בה האור נשבר כלפי מטה במעבר בין שכבות האוויר.

מרחק: המרחק בקילומטרים (או מטרים) בין האובייקט לצופה.

גובה: הגובה המצטבר שקרן האור ירדה למטה, או במילים אחרות, בכמה האובייקט יעלה כלפי מעלה.

החישוב

כפי שאפשר לראות, יש לנו כאן משולש ישר זווית, ולכן טנגנס זווית אלפא שווה ליחס (כלומר החלוקה) בין גובה ירידת הקרן, ובין המרחק בין האובייקט לצופה.

נחלץ את הגובה, שהוא הפרמטר שמעניין אותנו (שינוי נושא נוסחה פשוט) ונקבל שהגובה שווה לטנגנס הזווית, כפול המרחק.

דוגמא ראשונה, הניסוי בכינרת:

נניח שבניסוי שנערך בכינרת, קרני האור שהוחזרו מהמראה פגעו בזווית שטוחה בשכבת האוויר הקרירה והצפופה שנמצאת מעל המים, ונשברו כלפי מטה בזווית זעירה של עשירית המעלה (0.1 מעלות). מאחר והמרחק בין המראה למצלמה בגדה השנייה היה 9,450 מטרים, אז הגובה שקרני האור ירדו למטה הוא:

טנגנס של 0.1 (יוצא 0.001745) כפול 9,450.

והתוצאה: 16.49337 מטרים.

כלומר מספיק שינוי זווית זעיר של עשירית המעלה, כדי להעלות את המראה כלפי מעלה, הרבה מעבר לעקמומיות שאמורה להסתיר אותה. לכן לא פלא בכלל שהשטוחיסטים הצליחו לראות את הניצנוצים של המראה.

דוגמא שנייה, צפייה בעיר ניו-יורק:

נגיד שאנו צופים בעיר בעלת בניינים גבוהים כמו ניו-יורק, ממרחק של 90 קילומטרים (ביום בהיר ניתן לראות למרחקים אפילו יותר גדולים).

בדיקה במחשבון האינטרנטי שהשטוחיסטים השתמשו בו (וגם באופן בלתי תלוי באמצעות אפליקציה פשוטה שחישבה זאת בדרך טריגונומטרית מעט שונה) מראה כי העיר אמורה להיות מוסתרת מאחורי 635 מטרים של קימור (כלומר שקועה כ 635 מטרים מתחת לקו הראייה שלנו).

בניו-יורק ישנם בניינים רבים שגובהם מאות מטרים, והגבוה ביותר ביניהם הוא גורד שחקים בשם "מגדל החירות" המתנשא לגובה של 540 מטרים.

כלומר ממרחק של 90 ק"מ, ובהנחה שאנחנו צופים בעיר מגובה פני הים (גובה 0) כל בנייני העיר אמורים להיות מוסתרים.

עכשיו נחשב: נניח שקרני האור נשברות כלפי מטה בזווית קטנה יחסית של 0.5 מעלות (כחצי מעלה) החישוב מראה כי לאחר 90 ק"מ הן ירדו כ 785 מטרים למטה, מה שאומר שהעיר ניו-יורק "תעלה" כ 785 מטרים כלפי מעלה, ונוכל לראות את כל בנייניה במלואם!

החישוב:

טנגנס של 0.5, כפול 90,000.

והתוצאה: 785.418 מטרים.

הסבר

כאשר מביטים על הכוכבים ממדינה הנמצאת בחצי הצפוני של כדור הארץ, רואים כי הם מסתובבים נגד כיוון השעון. ואילו כאשר מביטים עליהם ממדינה הנמצאת בחצי הדרומי, רואים כי הם מסתובבים עם כיוון השעון - כלומר בכיוון הפוך.

הסיבה לכך היא שכדור הארץ סובב סביב צירו כמו סביבון (בכל 24 שעות הוא משלים סיבוב אחד, מה שנקרא בפינו "יממה") ולכן צופים שמביטים בשמי הלילה מהחצי העליון (הצפוני) יראו את הכוכבים סובבים מעליהם בכיוון אחד, ואילו צופים שמביטים עליהם מהחצי התחתון (הדרומי) יראו אותם סובבים בכיוון הנגדי.

נסו זאת בבית

כדי להבין מדוע זה קורה, שבו על כיסא מסתובב, והתחילו להסתובב לאט נגד כיוון השעון תוך כדי שאתם מביטים כלפי מטה. תוכלו לראות שהריצפה (אשר מייצגת את מפת הכוכבים בקוטב הדרומי) מסתובבת עם כיוון השעון.

המשיכו להסתובב לאותו כיוון, אך עכשיו הביטו כלפי מעלה לכיוון התיקרה (התיקרה מייצגת את תמונת הכוכבים בקוטב הצפוני) הפעם תוכלו לראות שהיא מסתובבת בכיוון ההפוך, כלומר נגד כיוון השעון.

(זהירות! אין לבצע את הניסוי בעמידה, הדבר עלול לגרום לאיבוד שיווי משקל, נפילה, חבטה ופציעה, ובעל האתר לא יהיה אחראי לכך)

אוקיי, אז מה זה אומר?

זה אומר שלא ייתכן שאנחנו חיים על עולם שטוח.

בעולם שטוח, כולם - בכל מקום, אמורים לראות את אותם כוכבים, ואם הכוכבים מסתובבים, כולם יראו אותם מסתובבים לאותו כיוון.

לא יתכן שחלק מהאנשים יראו אותם מסתובבים עם כיוון השעון, וחלק יראו אותם מסתובבים נגד כיוון השעון. בעולם שטוח אין בזה שום היגיון.

עוד תצפית פשוטה שמפריכה את קישקוש העולם השטוח.

לא ניתן להשוות מסלול ישר למסלול מעגלי.

במקרה של המטוס אכן כל אחד מהם יראה אותו עובר מעליו בכיוון אחר, אך אם המטוס היה טס מעליהם במעגלים, שניהם היו רואים אותו מסתובב באותו כיוון.

אם שני אנשים נמצאים בסלון, ובתיקרה מעליהם ישנו מאוורר שמסתובב בכיוון מסויים, שניהם יראו אותו מסתובב באותו כיוון ולא משנה היכן הם עומדים!

קבוצות כוכבים שונות לגמרי

דבר נוסף במקרה של המטוס שניהם יראו את אותו מטוס עובר מעליהם... אך במקרה של הכוכבים כל צופה רואה קבוצת כוכבים אחרת לגמרי!

צופה בחצי הצפוני ("העליון") של כדור הארץ רואה קבוצת כוכבים אחת, ואילו צופה בחצי הדרומי רואה קבוצת כוכבים אחרת לגמרי!

אם העולם באמת היה שטוח, כל הצופים ולא משנה היכן הם עומדים, היו רואים את אותה קבוצת כוכבים מסתובבת מעליהם באותו הכיוון בדיוק.

ניסויים והדגמות של שטוחיסטים

בהמשך נראה מספר הדגמות ששטוחיסטים מאוד אוהבים להציג (בעזרת עדשות ומראות למשל) שמראות כי סיבוב של הכוכבים בכיוונים הפוכים הוא כביכול כן אפשרי גם בעולם שטוח. אך הדגמות אלה מלאות בכשלים וחוסר הבנה של המציאות, ועל כך כאמור בהמשך.

התשובה היא שכל הכוכבים המופיעים בתמונה נעים יחד איתנו באותה מהירות סביב מרכז גלקסיית שביל החלב (שבה כולנו נמצאים).

בגלקסיית שביל החלב ישנם מאות מיליארדי כוכבים (שמשות) וכולם מסתובבים יחד סביב מרכז הגלקסיה. בתמונה ממוצעת של שובלי כוכבים מופיעים רק כמה מאות או אלפי כוכבים שנמצאים יחסית קרוב אלינו, בטווח של עד 1,000 שנות אור מאיתנו (שזה בקושי מיליונית מכמות הכוכבים בגלקסיה).

כוכבים אלה נעים יחד איתנו (מערכת השמש שבה אנו נמצאים) באותה מהירות ובאותו כיוון, כגוש אחד, ולכן יחסית אלינו הם כמעט ואינם זזים.

חישבו על מבנה של 4 מטוסי קרב שטסים יחד במהירות של 850 קמ"ש. למרות מהירותם הגבוהה, כל טייס שיסתכל החוצה מהחלון על המטוסים האחרים שנמצאים לידו, יראה אותם עומדים במקום ביחס אליו וכמעט לא זזים.

באותו אופן, גם הכוכבים שמופיעים בתמונה נעים יחד איתנו במבנה ולכן נראה לנו כאילו הם קבועים במקומם, וכמעט אינם זזים.

כנ"ל לגבי כוכב הצפון, גם הוא נמצא בקירבתנו ונע יחד איתנו באותה מהירות סביב מרכז שביל החלב, ולכן הוא נשאר כמעט באותו מיקום כבר אלפי שנים.

גם אם הם נעים מעט ביחס אלינו, תזוזה זו אינה מורגשת בשל המרחקים הגדולים שבהם הם נמצאים מאיתנו (עשרות ומאות שנות אור מכאן).

בטח יצא לכם לראות לפחות כמה פעמים מטוס שטס גבוה בשמיים ומשאיר אחריו שובל לבן (ולא, זה לא ריסוס של כימיכלים). למרות שהוא טס במהירות של מעל ל 900 קמ"ש בממוצע, אם מסתכלים עליו למשך מספר שניות נדמה כאילו הוא עומד במקום ולא זז, וזאת בשל המרחק הגדול שלו מאיתנו.

צילום שובלי כוכבים אורך שעות בודדות בלבד, זמן קצר שלא מאפשר להבחין בתנועה של כוכבים המרוחקים עשרות ומאות שנות אור מאיתנו. התנועה שלהם פשוט מתקזזת ונבלעת בשל המרחק הגדול.

צילום כמו בתמונה מתקבל כאשר מציבים את המצלמה כך שתצלם לכיוון צפון (ציר הסיבוב הצפוני של כדור הארץ) או לכיוון דרום, ומבצעים צילום בחשיפה ארוכה למשך מספר שעות.

לחילופין, ניתן לבצע רצף של צילומים בהפרשים של דקה (למשל) בין צילום לצילום, ולאחר מכן בעזרת תוכנת עריכת תמונות מחברים את כל התמונות לפריים אחד.

משום שכדור הארץ מסתובב סביב עצמו כמו סביבון, צילום של שמי הלילה לכיוון ציר הסיבוב ייצור שובלי כוכבים בצורת מעגל.

אם תגדילו את התמונה (לחיצה עליה) תוכלו לראות כי לא מדובר בעיגולים מושלמים, אלא באוסף של הרבה קשתות. כל קשת היא כוכב שנמרח בצורה מעגלית על גבי התמונה כאשר כדור הארץ הסתובב סביב צירו.

על פי הזווית של הקשתות ניתן לדעת כמה זמן ארך הצילום.

בתמונה הנוכחית כל קשת היא בזווית של 87 מעלות בערך, מה שאומר שהצילום לקח בסביבות 6 שעות (למשל בין 22:00 בלילה ל 4:00 לפנות בוקר). בכל שעה כדור הארץ מבצע סיבוב של 15 מעלות (360 מעלות, חלקי 24 שעות ביממה) לכן 87 מעלות הן שוות ערך ל 5.8 שעות, שזהו זמן הצילום של התמונה.

מה רואים באיור

האיור מראה הקפה אחת של כדור הארץ סביב השמש, כל הקפה נמשכת 365 יום, כלומר תקופה של שנה אחת.

כפי שאפשר לראות, ציר הסיבוב של כדור הארץ נוטה בזווית של 23.5 מעלות ביחס למישור ההקפה שלו סביב השמש. הטייה זו, היא זו שגורמת לכך שיהיו לנו עונות שנה (ולא המרחק מהשמש, כמו שרבים חושבים בטעות).

כפי שניתן לראות, כאשר בחצי הצפוני (העליון) של כדור הארץ יש קיץ, בחצי הדרומי (התחתון) יש חורף, ולהיפך.

כל סיבוב של כדור הארץ סביב צירו, הוא יממה אחת בת 24 שעות.

מדינות בהן השמש לא שוקעת

כפי שניתן לראות בצד שמאל של האיור, כאשר בחצי הכדור הצפוני יש קיץ, כל המדינות שנמצאות ליד ציר הסיבוב הצפוני (העליון) נמצאות כל הזמן באזור מואר, והשמש מאירה אותן ללא הפסקה.

אנשים שחיים במדינות אלו (למשל אלסקה, איסלנד, גרינלנד, שוודיה, פינלנד, נורבגיה) חווים בתקופת הקיץ חודשים ושבועות ארוכים (תלוי במיקום, ועד כמה הוא צפוני) שבהם השמש כלל לא שוקעת!

בתקופה זו (תקופת הקיץ) התושבים רואים את השמש נעה סביבם במעגלים של 360 מעלות, כשהיא נמצאת כל הזמן מעל האופק ואינה שוקעת!

בלתי אפשרי בעולם שטוח

בעולם שטוח, שבו השמש סובבת במעגלים מלמעלה, לא ייתכן מצב בו בחלק מהמדינות יהיו יום ולילה (12 שעות אור, ו 12 שעות חושך) ואילו באותו הזמן במדינות אחרות השמש תאיר במשך שבועות וחודשים בלי לשקוע!

מיליוני אנשים חיים במדינות האלו, הם חווים את התופעה המדוברת כל שנה, וגם מעלים סרטונים לאינטרנט שמתעדים זאת!

האם אתם טוענים שהם כולם שקרנים??

כל תושבי אלסקה, איסלנד, גרינלנד, שוודיה, פינלנד, ונורבגיה, הם שתולים של ממשלת הצללים העולמית ומשתפים פעולה בקונספירציה הזדונית?

תקשיבו אתם פשוט הזויים.

חיפוש של כמה שניות בודדות בגוגל מספק את התשובה לשאלה הזו, אך השטוחיסטים שהם כנראה האנשים העצלנים ביותר עלי אדמות, וכנראה גם ביקום כולו, לא יבצעו כמובן את החיפוש הפשוט הזה.

הם כבר החליטו שכולם משקרים להם, ושכולם מנסים לרמות אותם ולהסתיר מהם את האמת, וזו מבחינתם התשובה הסופית.

הם לא יעשו אפילו מאמץ מינימלי לחפש את התשובות האמיתיות, או לפחות לבדוק מה התשובות שהצד השני נותן לשאלות שלהם.

פיתרון התעלומה

הסיבה שגוגל ארץ' וגוגל מפות מציגים בקוטב הצפוני מים כחולים במקום קרח, היא שבקוטב הצפוני אין יבשה, אלא רק גוש גדול של קרח אשר צף על פני המים.

גוגל ארץ' מציג שני אלמנטים מרכזיים:

יבשות, כלומר קרקע שנמצאת מעל גובה פני הים, כולל קרח שיושב עליה.

אוקיאנוסים, אגמים וכל מה שאינו כלול בסעיף הראשון.

בקוטב הצפוני (אזור החוג הארקטי) אין יבשה, אלא רק גוש ענק של קרח אשר צף על פני האוקיאנוס, ולכן גוגל מציגה שם אוקיאנוס, כי תכלס זה בדיוק מה שזה.

בנוסף, גוש הקרח הזה נמצא כל הזמן בתנועה, ומשנה באופן דינמי את צורתו. גושי קרח גדולים מתנתקים כל הזמן מהגוש הראשי ונסחפים לעומק הים, ובמקומות אחרים קרח חדש נוצר. לכן זה יהיה מטופש להציג את הקרח הזה במפות, משום שכל מפה כזו תהפוך בתוך חודש או שבוע למיושנת.

הקוטב הדרומי

בקוטב הדרומי לעומת זאת יש גוש גדול של יבשה (יבשת אנטארקטיקה) שנמצאת מעל גובה פני הים, ולכן היא כן מוצגת במפה. כולל גוש הקרח הגדול אשר יושב עליה, שבניגוד לקרח צף על פני המים, פחות נוטה לשנות את צורתו.

סיכום

הקוטב הצפוני אינו נחשב יבשה, משום שאין באזור זה יבשה שנמצאת מעל גובה פני הים, ולכן הוא מוצג בגוגל ארץ' בתור אוקיאנוס, בגווני כחול שמייצגים את עומק קרקעית הים באותו אזור.

בונה הוא מכרסם החי בעיקר בצפון אמריקה ואירופה לצד נהרות ומקווי מים, וידוע בכשרונו הגדול לכרות עצים ולבנות מהם סכרים גדולים.

הסכר בנוי מגזעי עץ, בוץ ואבנים, ופתחו נמצא מתחת למים ומוביל לחדר יבש בו הבונה מוגן ובטוח מפני טורפים ומפני שטוחיסטים המנסים לפגוע בו.

לבונה זנב רחב מאוד ושטוח, המשמש אותו לניווט ותמרון בעת שחייה מתחת למים, כמו כן כאשר הוא מזהה טורף או שטוחיסט באזור, הוא נוהג להטיח את זנבו בחוזקה על פני המים על מנת להזהיר את חבריו לקבוצה מפני הסכנה.

לטענת השטוחיסטים, הבונים (החופשיים) שולטים בעולמנו (יחד עם אנשי הלטאה?) ועושים כל שביכולתם בכדי ליצור עבורנו אשלייה מדומה ושיקרית של עולם כדורי, לוויינים ושיגור טילים לחלל בכדי להסתיר את קיומו של אלוהים.

סה"כ נשמע מאוד הגיוני.

כאשר 3 אנשים מביטים לכיוון דרום בלילה, משלוש יבשות שונות, למשל:

דרום אפריקה

דרום אמריקה

אוסטרליה

שלושתם רואים את אותה קבוצת כוכבים בדיוק!

כפי שאפשר לראות באיור, בעולם שטוח דבר כזה הוא בלתי אפשרי, משום שבעולם שטוח כל אחד מהם מביט לכיוון אחר לגמרי!

גם כאשר שניים מהם מסתכלים בו זמנית על הכוכבים בכיוון דרום משתי יבשות שונות, עדיין הם רואים את אותם כוכבים!

למשל אם שני אנשים, אחד בדרום אפריקה, והשני באורוגוואי צופים באותו הזמן בכוכבים בכיוון דרום (הצופה באורוגוואי ב 22:00 בלילה, והצופה בדרום אפריקה ב 3:00 בלילה) הם רואים את אותם הכוכבים.

הפרש השעות בין אורוגוואי ודרום אפריקה הוא כ 5 שעות, מה שאומר כי ישנו הפרש של כ 75 מעלות בזווית הצפייה שלהם (כל שעה הבדל שווה 15 מעלות בזווית, משום שכדור הארץ משלים סיבוב אחד של 360 מעלות סביב עצמו (=יממה אחת) כל 24 שעות, ו 360 מעלות חלקי 24 שווה 15 מעלות).

בעולם שטוח אין בכך שום היגיון

בעולם כדורי הדבר הגיוני לחלוטין, כי כפי שרואים באיור, שלושתם מביטים בדיוק לאותו הכיוון. אך בעולם שטוח הם מביטים לכיוונים שונים לחלוטין, ולכן אין שום היגיון בכך שהם רואים את אותם כוכבים.

אם השמש באמת הייתה כל כך קרובה אלינו כפי שנראה מזווית הפיזור של הקרניים, אז היא הייתה אמורה להימצא ממש מעל העננים, מקסימום כמה מאות מטרים מעליהם, וכל מטוס שהיה עולה מעל העננים היה אמור לראות אותה מולו, ואף היה יכול להתקרב ולהגיע ממש עד אליה!

השטוחיסטים מאוד אוהבים לדחוף את המילה "פרספקטיבה" לכל מקום, גם כאשר אין שום קשר לנושא, וגם כאשר היא לא באמת מספקת את ההסבר האמיתי לתופעה, כמו במקרה של שקיעת השמש מתחת לאופק.

אך במקרה הזה, פרספקטיבה היא באמת ההסבר האמיתי לתופעה.

פרספקטיבה

הסיבה שאנו רואים את קרני השמש "מתפזרות" לכל הכיוונים, היא בדיוק אותה סיבה שבגללה אנו רואים שני פסי רכבת נפגשים במרחק, ו"מתפזרים" לשני הכיוונים ככל שהם מתקרבים אלינו - קוראים לזה פרספקטיבה.

האינטואיציה מטעה אותנו וגורמת לנו לחשוב שכאן מדובר כביכול על "תופעה אחרת", משום שבניגוד לפסי רכבת, בדרך כלל איננו רגילים לראות את התופעה הזו מנקודת תצפית כזו.

אך הדגמה פשוטה, למשל באמצעות בניינים גבוהים ומקבילים, תוכיח לנו כי מדובר על אותה התופעה בדיוק.

בשתי התמונות סומנו בהדגשה קווי המתאר והדפנות של שני גורדי שחקים גבוהים בארה"ב.

הבניינים כמובן ישרים, ומקבילים זה לזה, אך שימו לב כיצד בדיוק כמו בדוגמא של קרני השמש, גם כאן קווי המתאר הישרים והמקבילים יוצרים תחושה מטעה כי עוד רגע הם נפגשים זה עם זה.

על מנת להדגים את העניין בצורה ברורה יותר, לקחנו את קווי המתאר של הבניינים מהתמונה השנייה, ו"הלבשנו אותם" על תמונות של ים ואגם ביום מעונן.

שימו לב עד כמה "הקרניים" המלאכותיות דומות לקרני השמש שרואים בתמונות שהשטוחיסטים מציגים... גם כאן הן מתפזרות בזווית רחבה לכל הכיוונים, ונראה כי עוד רגע הן נפגשות זו עם זו בחלק העליון...

אך כפי שראינו, הן מייצגות מבנים ישרים ומקבילים לגמרי זה לזה.

בדומה לפסי רכבת, קרני אור שנמצאות קרוב אלינו ייראו לנו כאילו הן רחוקות זו מזו, ואילו קרני אור שרחוקות מאיתנו ייראו לנו כאילו הן קרובות זו לזו.

הגוף שלנו לא מרגיש מהירות קבועה

פעם נוספת השטוחיסטים הבורים לא טורחים לבדוק את הנושא, יוצאים בהצהרות מטופשות ועושים מעצמם צחוק.

לגוף שלנו אין שום יכולת להרגיש מהירות קבועה, ולא משנה עד כמה היא גבוהה. אין לגוף שלנו איברי חישה שמאפשרים לנו להרגיש מהירות שאינה משתנה.

הגוף שלנו יכול להרגיש רק שינוי במהירות, למשל תאוצה, תאוטה או שינוי כיוון (כמו כאשר אנחנו נוסעים בסיבוב חד בכביש, ומרגישים כיצד הכוח הצנטרפוגלי הודף את הגוף שלנו הצידה).

טיסה במטוס

כשאתם יושבים לכם בנחת במטוס בדרך לחו"ל, שותים את הקפה שלכם ואוכלים, וטסים במהירות אשר קרובה ל 900 קמ"ש, האם אתם באמת מרגישים את המהירות הגבוהה שבה אתם טסים?

נכון, יש קצת ויברציות ורעשים של המזגן במטוס ושל המנועים בחוץ, אבל מעבר לזה, כשהחלון סגור ואתם לא יכולים להביט החוצה, האם אתם מרגישים שאתם נעים במהירות של 900 קמ"ש?

אם תשמטו מהיד את הצעצוע של הילד, האם הוא יעוף אחורה במהירות של 900 קמ"ש ויידבק לחלק האחורי של המטוס? אם תעמדו במעבר בין שורות המושבים ותקפצו במקום, האם תעופו אחורה?

התשובה היא לא (אך לא מומלץ לנסות, כי לכו תדעו...) ולכן הטיעון שלכם מעיד על בורות ועל חוסר הבנה מוחלט של המציאות ושל ביולוגיית גוף האדם.

בעולם שטוח בו השמש חגה מעל הקרקע במעגלים ורק הולכת ומתרחקת מאיתנו בשעת השקיעה, היא לעולם - אבל לעולם לא תשקע מתחת לאופק.

ובטח ובטח שהאופק אף פעם לא יסתיר אותה.

כאשר נביט על השמש בעולם שטוח כאשר היא קרובה לאופק, ואז נעלה במהירות למקום גבוה יותר ונצפה בה שוב, זה מה שאנחנו מצפים לראות:

השמש תרד כלפי מטה.

האופק יעלה (ביחס לשמש) כלפי מעלה.

במציאות, השמש בהחלט כן שוקעת מתחת לאופק, ומוסתרת מאחוריו.

כאשר מביטים בשמש כאשר היא כבר שקעה חלקית, או רגע לאחר שהיא נעלמה לגמרי מתחת לאופק, ואז עולים במהירות למקום גבוה וצופים בה שוב, זה מה שאנחנו רואים:

השמש עולה כלפי מעלה.

האופק יורד (ביחס לשמש) כלפי מטה.

בדיוק ההיפך ממה שהיינו מצפים לראות בעולם שטוח !!

בידקו בעצמכם

אתם השטוחיסטים הרי אף פעם לא מאמינים לתמונות וסרטונים שמראים לכם, כי כולם הרי תמיד "משקרים" לכם ומנסים לעבוד עליכם.

אז בדקו זאת בעצמכם.

הנה שתי דרכים פשוטות, שבאמצעותן תוכלו לבדוק זאת:

בעזרת רחפן:

כמעט לכל ילד היום יש רחפן בבית, אז זו כנראה הדרך הפשוטה והקלה ביותר לבדוק זאת. התמקמו בחוף הים בערך חצי שעה לפני שעת השקיעה, ביום בהיר ללא עננות וערפל, והכינו את הרחפן.

חכו עד שהשמש תתחיל לשקוע מתחת לאופק, וכאשר אתם רואים שעוד כמה רגעים היא כבר כמעט נעלמת, הרימו את הרחפן לגובה של בערך חצי מטר מעל הקרקע, כוונו את המצלמה שלו ישירות לשמש, וחכו עד שבתמונת הוידאו של מצלמת הרחפן היא תיעלם לגמרי מתחת לאופק.

ברגע שבו היא נעלמת, הרימו מיד את הרחפן לגובה הכי גבוה שתוכלו, תוך כדי שהמצלמה שלו ממשיכה להביט כל הזמן לעבר השמש.

כפי שתראו, השמש תתרומם שוב מעל האופק, ואם תחכו עוד מספר רגעים תוכלו לראות אותה שוקעת פעם נוספת.

בעזרת חבר:

מצאו בניין כמה שיותר גבוה ליד חוף הים (חשוב מאוד שהבניין יהיה גבוה) כזה שניתן לראות ממנו ללא הפרעות את האופק, גם מגובה הקרקע וגם מאחת הקומות הגבוהות שלו.

בערך חצי שעה לפני השקיעה, בקשו מחבר שלכם לעלות עם הסמרטפון שלו לקומה גבוהה בבניין (אפילו לגג אם אפשר) ולהתכונן. היו בקשר טלפוני, וחכו עד שהשמש תתחיל לשקוע מתחת לאופק.

ברגע שבו הצופה למטה רואה שהשמש נעלמה מתחת לאופק, יש לשאול מיד את החבר בקומה העליונה מה הוא רואה (ואם הוא יכול גם לצלם תוך כדי השיחה את מה שהוא רואה, עוד יותר טוב).

אם הבניין מספיק גבוה, מובטח שהוא עדיין יראה את השמש קצת מעל האופק.

כלומר בזמן שהברנש למטה כבר לא רואה את השמש, החבר למעלה עדיין רואה אותה מעל האופק. משמע, כאשר עולים בגובה, גם השמש עולה.

חלק שני, בדיקה בבית:

בכדי להבין מדוע יש הבדל בין תצפית כזו בעולם שטוח, לבין תצפית כזו בעולם האמיתי, בואו נערוך ניסוי פשוט בבית:

הדמייה של עולם שטוח

קחו חפץ כלשהו, למשל כוס שתייה, קופסת שימורים או גליל של נייר טואלט, והניחו בערך במרכזו של שולחן (המיקום מדמה את קו המשווה).

דמיינו שחלקו העליון של החפץ הוא השמש (למשקיענים - הדביקו בעזרת חתיכת סלוטייפ ציור קטן של שמש על חלקו העליון של החפץ) והתכופפו עד שחלקו העליון של החפץ יהיה קרוב לקו האופקי של קצה השולחן.

מצב זה מדמה את זמן השקיעה.

עכשיו, התחילו להתרומם באיטיות תוך כדי שאתם ממשיכים להביט כל הזמן לעבר "השמש" (חלקו העליון של החפץ).

מה אתם רואים?

1. "השמש" יורדת כלפי מטה.

2. קצה השולחן (שמדמה את האופק) עולה כלפי מעלה.

הדמייה של עולם אמיתי

חיזרו על הניסוי פעם נוספת, אך הפעם הניחו את החפץ שמדמה את השמש במרחק של 2 מטרים בערך מאחורי השולחן.

(למשל הצמידו אותו בעזרת סלוטייפ למשענת של כיסא)

עכשיו התכופפו, עד שתגיעו למצב בו "השמש" שלכם מוסתרת חלקית, או אפילו לגמרי ע"י קצה השולחן, ואז התחילו להתרומם באיטיות כלפי מעלה.

מה אתם רואים?

1. "השמש" עולה כלפי מעלה, מעל "האופק".

2. קצה השולחן (שמדמה את האופק) יורד כלפי מטה.

הבהרה חשובה:

הניסוי לא מוכיח שהעולם כדור, אך הוא כן מוכיח כי לא ייתכן שהשמש נעה במעגלים מעל קרקע שטוחה כפי שטוענים אנשי העולם השטוח.

תצפית פשוטה זו סותרת זאת לחלוטין.

בהמשך ישיר למה שראינו קודם, בואו נראה דוגמא לתצפית כזו על השמש בזמן השקיעה, משני גבהים שונים - בעזרת רחפן.

כאן הרחפן מרחף בגובה נמוך, ומביט לעבר השמש השוקעת.

רגע לאחר שהשמש שקעה, הרחפן עדיין מצלם מגובה נמוך.

הרחפן עולה לגובה, ופתאום כמו קסם שוב השמש מופיעה מעל האופק!

השמש מוסתרת מאחורי האופק, דבר שהוא בלתי אפשרי בעולם שטוח.

בזמן העלייה רואים כי השמש עולה, והאופק יורד. תצפית זו היא בלתי אפשרית בעולם שטוח בו השמש חגה מעל הקרקע.

התמונות נלקחו מתוך הסרטון הזה.

התמונות עברו הגברת בהירות וחידוד קל בכדי שיהיה נוח יותר להבחין בפרטים.

הסרטון עצמו חשוך יותר משום שהצלם הפחית למינימום את זמן החשיפה של צמצם המצלמה, זאת במטרה להפחית ככל האפשר את בוהק השמש (סינוור) ועל מנת שיהיה ניתן לראות את השמש בגודלה האמיתי.

באופן טבעי, הקטנת זמן החשיפה מחשיך את התמונה, אך כך צלם מקצועי צריך לצלם תמונה כזו. רק כך נקבל צילום חד ואובייקטיבי של השמש בלי ההילה המסנוורת סביבה (לחילופין, ניתן היה להשתמש במסנן שמש).

את אותו סרטון לאחר הגברת הבהירות אפשר לראות כאן. להפעלת הוידאו יש ללחוץ על התמונה בחלקו העליון של הדף, מתחת לכותרת "Sunset and Drone".

סרטונים נוספים אפשר לראות כאן.

כאן.

וגם כאן.

מבט צד, תצפית משלושה גבהים שונים על אובייקט המוסתר מאחורי הקימור.

נקודת הפגיעה של הקו המקווקו במגדל, זה הגובה שבו נראה את קו האופק.

בואו נראה מה הצופה יראה בזמן העלייה לגובה.

גובה 1

תצפית מגובה נמוך, חלקו התחתון של האובייקט מוסתר ע"י הקימור.

דבר זה הוא בלתי אפשרי בעולם שטוח. בעולם שטוח הקרקע לעולם לא תסתיר אובייקט שנמצא מעליה, ולא משנה כמה רחוק הוא נמצא מאיתנו!

כאשר נתחיל לעלות בגובה, יתרחשו שני שלבים בזה אחרי זה:

שלב ראשון

מעבר מגובה 1 לגובה 2.

כאשר נתחיל לעלות בגובה, נראה כי האופק הולך ויורד כלפי מטה, עד שנגיע לגובה 2 שבו האובייקט כבר גלוי לגמרי ולא מוסתר ע"י הקימור.

האופק שיורד הוא הקרקע שנמצאת לפני האובייקט ומסתירה אותו, ככל שנעלה בגובה כך נראה יותר ויותר מחלקו התחתון של האובייקט שקודם היה מוסתר.

תצפית זו היא בלתי אפשרית בעולם שטוח! בעולם שטוח לעולם, אבל לעולם לא יהיה מצב בו האופק יורד (ביחס לאובייקט) בזמן שאנו עולים בגובה!

שלב שני

מעבר מגובה 2 לגובה 3.

כאשר נמשיך לעלות בגובה, המצב יתהפך, עכשיו האופק יעלה כלפי מעלה.

האופק שעולה כלפי מעלה הוא הקרקע שנמצאת מאחורי האובייקט, ככל שנעלה בגובה כך גם היא תלך ותעלה כלפי מעלה. דבר דומה יתרחש גם בעולם שטוח, גם שם האופק ילך ויעלה ככל שנעלה בגובה.

מבט צד, תצפית משלושה גבהים שונים על אובייקט שאינו מוסתר מאחורי קרקע שטוחה, ולעולם גם לא יכול להיות מוסתר מאחוריה.

בואו נראה מה הצופה יראה בזמן העלייה לגובה.

בעולם שטוח הקרקע תמיד תעלה כלפי מעלה (יחסית לאובייקט שנמצא עליה) ככל שנעלה בגובה, היא לעולם לא תרד למטה, ולעולם לא תסתיר את האובייקט!

בהמשך לאיורים (המאוד מושקעים) שראינו קודם, בואו נראה כיצד זה נראה במציאות, בעת צפייה בספינות רחוקות מגבהים שונים.

תצפית מגובה נמוך, חלק נכבד מאוד מגוף הספינה מוסתר מתחת לאופק.

נ.ב -

האזורים המטושטשים שנראים כמו ערפל לבן הם חלקים בספינה בעלי שיפוע מתון, אשר יחד עם הגובה הנמוך (שגורם לשבירת אור מירבית, משום ששם האוויר הכי דחוס, בעיקר בקרבת מים קרים) גורמים לטישטוש ועירפול של התמונה.

הדבר מזכיר במידה רבה מטוסי חמקן כדוגמת ה F-117 הבנויים ממשטחים בעלי זוויות הגורמות לקרני מכ"ם שפוגעות בהם להתפזר (במקום לחזור ישירות) ובכך יוצרים תמונת מכ"ם מטושטשת ומעורפלת שמקשה לזהות אותם.

אותה ספינה מנקודת תצפית גבוהה יותר, עכשיו ניתן לראות חלק נכבד יותר מגוף הספינה שקודם היה מוסתר ע"י קו האופק.

כלומר ברגע שעלינו לגובה, האופק ירד וחשף חלק נמוך יותר מגוף הספינה, תצפית כזו אפשרית אך ורק בעולם כדורי, והיא בלתי אפשרית בעולם שטוח.

בעולם שטוח (כפי שראינו באיורים) עלייה לגובה תמיד תגרום לאופק לעלות כלפי מעלה ביחס לאובייקטים שנמצאים עליו (או מעליו). עלייה לגובה בעולם שטוח אף פעם לא תגרום לאופק לרדת כלפי מטה ביחס לאובייקטים.

(הקו המקווקו מסמן את החלק שקודם היה מוסתר מאחורי הקימור)

אותה ספינה מקרוב, לצורך השוואה.

(ספינת תדלוק של הצי האמריקאי)

כאן ניתן לראות את שתי נקודות התצפית, הגבוהה והנמוכה.

נקודת מבט מהאזור הגבוה, ללא זום.

את הוידאו המלא והתצפית משני הגבהים ניתן לראות כאן.

שוב, הדגמה של אותה תופעה מסרטון אחר.

תצפית מגובה 17 מטרים, רק חלקו העליון של גשר הפיקוד נמצא מעל האופק.

(הקו המקווקו נועד להדגיש את קו האופק)

תצפית על אותה ספינה מגובה 23 מטרים.

עכשיו ניתן לראות כבר את כל גשר הפיקוד, אך עדיין גוף הספינה מוסתר.

תצפית על אותה ספינה מגובה 39 מטרים.

כעת ניתן לראות את כל גוף הספינה שקודם היה שקוע מתחת לאופק.

שוב, תצפית זו של עלייה לגובה וירידת האופק (ביחס לאובייקט שנמצא עליו) אפשרית אך ורק בעולם כדורי, אין לה שום הסבר בעולם שטוח.

שטוחיסטים, אתם הרי לא מאמינים לאף אחד, לטענתכם כל הסרטונים באינטרנט מזוייפים... וכולם שייכים לאילומינטי ולבונים החופשיים...

אז בידקו זאת בעצמכם, ריכשו טלסקופ - המחירים אינם בשמיים, ובצעו תצפית דומה באופן עצמאי משני גבהים שונים.

אם יש אפשרות לבצע את התצפית בעזרת חבר עם טלסקופ נוסף במקביל, זהו המצב האידיאלי. אחד מכם יצלם את הספינה מגובה נמוך, החבר יצלם את אותה ספינה באותו הזמן מגובה גבוה (למשל מקומה גבוהה בבניין) ולאחר מכן בצעו השוואה בין התמונות וראו היכן הספינה פחות שקועה מתחת לאופק.

אם בתצפית הנמוכה הספינה שקועה מתחת לאופק, ובתצפית הגבוהה חלק נכבד יותר ממנה מעל האופק, הדבר מפריך לחלוטין את מודל העולם השטוח.

כפי שהוסבר קודם.

הסבר לתופעה

ההסבר לתופעה הוא פשוט, כמות האור שמוחזרת אלינו מהירח היא ממש זניחה, וספק אם אפשר בכלל למדוד את ההשפעה שלה, או את החימום שהיא יוצרת כאשר אור הירח פוגע בחפצים ואובייקטים על הקרקע.

הפרשי הטמפרטורות שאתם מודדים, נגרמים מכך שבמשך היום הקרקע סופגת את קרינת השמש ומתחממת, ובלילה אחרי שהשמש שקעה, הקרקע מתחילה לפלוט את החום הזה שוב לאוויר.

במקום מוצל, למשל מתחת לסככת בטון, או מתחת למכונית, יותר קשה לחום שנפלט מהקרקע להתפזר לאוויר כי יש שם משהו שחוסם אותו, לכן הוא מצטבר שם וגורם לטמפרטורה באזור המוצל לעלות.

זו הסיבה שבגללה במקום פתוח שחשוף לאוויר, תמדדו טמפרטורה נמוכה יותר מאשר במקום מוצל שצבר את החום שנפלט מהאדמה.

ניסוי ביקורת

כרגיל אצל השטוחיסטים, שלא מבינים טיפת מדע או איך מבצעים ניסוי מדעי, לא עלה בדעתם לבצע ניסוי ביקורת, ולבדוק איך התוצאות ישתנו בלילה ללא ירח.

איזה מזל שישנם אנשים שכן מבינים קצת מדע, וכן שמעו על ניסוי ביקורת, ואותם אנשים ביצעו את הניסוי הנ"ל ופירסמו את התוצאות באינטרנט.

התוצאות מראות כי אותם הפרשי טמפרטורה בדיוק מתקבלים גם בלילה חשוך ללא ירח, מה שמוכיח שלמדידות האלו אין שום קשר לאור הירח!

רפלקטורים על הירח

האסטרונאוטים שנחתו על הירח במסגרת משימות אפולו (אפולו 11 עד אפולו 17) השאירו עליו רפלקטורים מיוחדים (מחזירי אור) אשר מחזירים אור שפוגע בהם, בדיוק לכיוון שממנו הוא הגיע.

מאז שהרפלקטורים הוצבו שם, מעבדות מחקר מכל רחבי העולם שיגרו לעברם קרני לייזר, והראו כי בערך 2.5 שניות לאחר הירי פולס הלייזר חוזר מהירח, ונקלט בהצלחה ע"י חיישנים רגישים במיוחד שמותקנים באותן מעבדות.

הזמן שלוקח לפולס הלייזר לחזור (2.5 שניות לערך) תואם בדיוק למרחק שבו אנו יודעים שהירח נמצא (כ 384 אלף קילומטרים מאיתנו) וכן תואם למהירות האור שהיא בסביבות ה 300 אלף קילומטרים לשנייה.

ויותר מזה, הלייזר חוזר רק כאשר מכוונים אותו לנקודה הספציפית על הירח שבה נחתו חלליות אפולו, כלומר היכן שהוצבו הרפלקטורים.

אם מכוונים את הלייזר לאזור אחר על אדמת הירח, לא מתקבל בכלל החזר, או שההחזר כל כך חלש שכמעט בלתי אפשרי לזהות אותו (קרקע הירח מחזירה אור וקרני ליזר, אך בצורה הרבה פחות אפקטיבית מאשר מראה או רפלקטור).

הירח הוא גוף פיזי, ולא הקרנה

ניסויים אלו מוכיחים לא רק שהירח הוא אובייקט פיזי אמיתי שמחזיר קרני לייזר שפוגעות בו, ואינו סתם "הקרנה" שמוצגת על הכיפה ה"בלתי עבירה" שהשטוחיסטים הבורים טוענים שסוגרת אותנו מלמעלה.

הם גם מוכיחים כי הירח נמצא במרחק של 384 אלף קילומטרים מאיתנו, ולא בגובה של כמה אלפי קילומטרים כמו שטוענים השטוחיסטים.

אם הירח היה כל כך קרוב הלייזר היה חוזר ממנו תוך כמה מאיות השנייה.

משקרים לנו! משקרים לנו!

מה עכשיו יהיה התירוץ שלכם? מעבדות מחקר בכל רחבי העולם משקרות לכם גם בקשר לניסוי הזה? יש מישהו בעולם שלא משקר לכם?

חבורה של פרנואידים.

שוב השטוחיסטים מפגינים את הבורות שלהם, ועד כמה הם לא מוכנים (או לא מסוגלים) לבדוק דברים כמו שצריך לפני שהם יוצאים בהצהרות מטופשות ועושים מעצמם צחוק.

ועוד איך שיכול להיות לזה הסבר אחר, וההסבר הוא שמדובר באפקט מוכר וידוע של תקלת תקשורת בזמן שימוש בדחיסת וידאו.

משום שתחנת החלל משדרת כמות גדולה של אינפורמציה לכדור הארץ, כמו למשל וידאו ברזולוציה גבוהה, סוכנות החלל האמריקאית משתמשת עבור השידור באלגוריתם דחיסת וידאו שמאפשר לחסוך בכמות הנתונים שמשודרים.

אלגוריתם דחיסת וידאו

הנה הסבר ממש בסיסי לגבי אופן הפעולה של האלגוריתם:

לאחר שהפריים הראשון שודר במלואו, עבור הפריימים הבאים תחנת החלל משדרת אך ורק את החלקים שזזו והשתנו, כלומר רק את הפיקסלים שצבעם השתנה ביחס לפריים הקודם.

התחנה הקולטת על כדור הארץ, יודעת שאם היא לא קיבלה נתונים חדשים לגבי פיקסלים בפריים, עליה להציגם כפי שהם היו בפריים הקודם.

כלומר בדוגמא שהובאה ע"י השטוחיסטים, הפריימים שמשודרים מתחנת החלל כוללים רק את האסטרונאוטים שבאופן טבעי זזים כל הזמן, פלוס כמה חלקים נוספים ברקע שזזים גם כן (סומנו בצהוב בתמונה השנייה).

הפיקסלים שאינם זזים ברקע, לא ישודרו לתחנה הקרקעית.

אלמנט נוסף שאלגוריתם הדחיסה מפעיל, הוא ניסיון לחזות היכן חלקים אשר נמצאים בתנועה יהיו בפריים הבא.

האלגוריתם בוחן את האלמנטים שנמצאים בתנועה בין הפריימים, ועל פי כיוון ומהירות תזוזתם מנסה לנבא היכן הם יהיו ממוקמים בפריים הבא.

אם הפיקסל עמד בתחזית, וצבעו תואם למה שהאלגוריתם ניבא, אז הפיקסל לא ישודר, משום שהתחנה הקולטת על כדור הארץ מפעילה אלגוריתם דומה, ויודעת להשלים באופן אוטומטי חלקים נעים בתמונה.

לסיכום, עבור כל פריים, תחנת החלל משדרת רק את החלקים שנמצאים בתנועה (למשל האסטרונאוטים) וגם עבור החלקים שבתנועה, היא תשדר רק את הפיקסלים שהיא לא הצליחה לחזות בצורה מדוייקת את צבעם.

ברגע שמבינים את זה, הרבה יותר קל להבין את מה שרואים בוידאו.

רק החלקים הנעים היטשטשו

כשצופים בסרטון המלא, רואים שכל החלקים שנהפכו מטושטשים, הם חלקים שזזו ונעו מצד לצד במהלך הראיון.

למשל האסטרונאוטים עצמם, מעטפות הנייר בצד שמאל של התמונה (שזזו עקב משבי רוח של מערכת מיזוג האוויר בתחנה), הכבלים בצד שמאל, והמסגרת האפורה בצד ימין שהאסטרונאוט הצעיר נשען עליה וגורם לה להתנועע.

חלקים מרוחים בתמונה

עכשיו גם יותר ברור מדוע חלקים בתמונה נמרחים פתאום לכיוון מסויים, האלגוריתם בתחנת הקרקע זיהה שחלקים אלו נמצאים בתנועה, וניסה לחזות היכן הם יהיו בפריימים הבאים.

המריחה שרואים היא התנועה הצפוייה של אותם חלקים, כפי שהאלגוריתם על כדור הארץ ניבא שאמורה להיות. משום שלא התקבלו נתונים חדשים מתחנת החלל עבור פיקסלים אלו (כאמור בגלל תקלה בשידור) האלגוריתם הניח שהתחזית שלו נכונה, ולכן המשיך להראות את תנועתם הצפוייה בפריים, מה שגרם להם להימרח.

הבורג המפורסם "שנפל" בתחנת החלל... תחילה נראה את הצילומים:

שוב השטוחיסטים תפסו את סוכנות החלל האמריקאית בשקר...

באחד הסרטונים הפופולרים שהשטוחיסטים מאוד אוהבים להציג, רואים את אחד האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית מנסה לפתוח בורג של אחד הפאנלים, והבורג נופל לריצפה...

שומעים את רעש הנפילה, ומיד האסטרונאוט מביט למטה כדי לבדוק להיכן הבורג נפל... בתחנת החלל כידוע אין כוח משיכה, ולכן אם הבורג נפל למטה זה מוכיח חד משמעית שהצילום מפוברק וצולם באולפן של הוליווד...

אז זהו שלא, שום בורג לא נפל.

כשבוחנים את הסרטון המלא, רואים בבירור שלא נפל שום בורג.

רעש "הנפילה" כביכול מגיע מהתופסן שקצת חורק, וייתכן שגם מהפנל עצמו שקודם היה מהודק בחוזקה למחיצה, ואז השתחרר קצת מהלחץ.

בהמשך נשמעים רעשים דומים מאוד גם כאשר הוא פותח את שאר התופסנים, אז כנראה שנפלו להם הרבה ברגים שם... הם כאלה שלומיאלים.

כשצופים בקטע המלא, מבינים שהסיבה שבגללה הוא מביט למטה, היא לא על מנת לחפש את "הבורג" שנפל כביכול, אלא בכדי לראות היכן הוא יכול להניח את רגליו כדי שיוכל להתקרב לפאנל ולפתוח בצורה נוחה יותר את הברגים שתופסים את חלקו התחתון.

תחנת החלל הבינלאומית היא מאוד צפופה, והאסטרונאוטים שמפעילים אותה לא יכולים להתנהל בצורה מגושמת ולדרוך חופשי על ציוד שנמצא שם.

גם כשמריצים את הסרטון במהירות איטית, וגם כאשר מריצים אותו פריים פריים (ניתן לעשות זאת בעזרת המקשים '<' ו '>' במקלדת לאחר שעושים Pause לסרטון) לא מבחינים בשום בורג שנופל, באף פריים.

לאחר שהבורג "נפל" כביכול (ולאחר שהוא שיחרר את שאר הברגים) רואים שהוא עדיין לא מצליח לפתוח את הפנאל, ונאבק במשך שניות ארוכות בעיקר עם "הבורג שנפל", עד שהפאנל סוף סוף משתחרר ממקומו...

אם הבורג כבר לא נמצא שם, מדוע הפאנל עדיין תפוס ולא יוצא החוצה?

גם אם באמת היה שם בורג "שעף למטה" (ואין שום סימן לכך שזה קרה) למה להניח אוטומטית שזה קרה בגלל כוח המשיכה? אולי התופסנים שסוגרים את הפאנל הם תופסנים קפיציים (יש הרבה תופסנים מסוג כזה) ואחד מהם השתחרר ממקומו, והחלק הקפיצי שבו העיף אותו הצידה?

האם זה לא הסבר הגיוני יותר? למה לרוץ ישר להסבר הקונספירטיבי, ולהניח שכולם משקרים לנו כאשר ישנם הסברים הרבה יותר הגיוניים?

קצת היגיון (דבר שמשום מה חסר מאוד לשטוחיסטים) אתם הרי טוענים שכל קטעי הוידאו מהחלל ומתחנת החלל ערוכים ומפוברקים, ושהם צולמו בעזרת שחקנים על כדור הארץ, סליחה, כלומר על הארץ השטוחה.

אם הסרטון באמת היה "מבויים", נראה לכם שהם היו משאירים קטע כזה בעריכה?? אם בזמן הצילומים "המפוברקים" כביכול, היה נופל להם בורג על הריצפה, לא נראה לכם שהם היו מוחקים זאת מיד ומצלמים את כל הסצאנה מחדש? למה שהם ישדרו זאת ויכניסו לעצמם גול עצמי?

חוסר הגינות, או סתם טיפשות?

בקטע שאותו השטוחיסטים נוהגים להציג, מופיע רק החלק שבו "הבורג נופל" כביכול לריצפה, ואז הסרטון נקטע. לא מוצג ההמשך, שבו רואים שהאיש הסתכל למטה רק כדי לראות היכן אפשר לדרוך, ולא כדי לחפש שום בורג שנפל...

אז יש לנו כאן שתי אפשרויות:

או שיש פה חוסר הגינות והטעייה מכוונת מצד השטוחיסטים, שידעו שלא נפל שום בורג לריצפה, אך דאגו לחתוך את הסרטון בצורה מניפולטיבית ומטעה כך שייראה כאילו נפל שם בורג.

או שמישהו רצה פשוט לצחוק קצת על השטוחיסטים (כאילו שהם לא עושים זאת בעצמם ללא עזרה) חתך את הקטע הנ"ל מתוך הסרטון בתור בדיחה, פירסם, ורצה לראות אם השטוחיסטים יבלעו את הפיתיון...

עוד סרטון שהשטוחיסטים מאוד אוהבים, קלף "נופל" בתחנת החלל...

בסרטון רואים את אחד האסטרונאוטים בתחנת החלל שומט מידו קלף, ומיד הקלף נופל כלפי מטה. האסטרונאוט מסביר כי גם בחלל יש לפעמים "כיסי גרביטציה" (כיסי כבידה) שגורמים לחפצים ליפול למטה.

אז מה קורה פה?

שוב שטוחיסטים, הבדיחה היא על חשבונכם... האיש שמדגים זאת הוא קוסם חובב בשם ריצ'רד גריוט שהשתתף באחת המשימות בתחנת החלל הבינלאומית.

מה שהוא הדגים זה בסך הכל טריק קוסמים פשוט, הוא נתן לקלף דחיפה קלה בעזרת האצבע שמוסתרת מאחורי הקלף, וגרם לו לעוף כלפי מטה.

חישבו על כך, אם באמת היה מדובר ב"כיס גרביטציה" אז גם הפטיש היה נופל כלפי למטה, גם הוא עצמו היה נופל למטה, וגם השרשרת על צווארו שמרחפת במהלך הסרטון לכל הכיוונים הייתה נופלת למטה.

מה זו, גרביטציה סלקיטיבית שפועלת רק על קלפים?

כבידה בתחנת החלל

רבים חושבים בטעות שהאסטרונאוטים בתחנת החלל מרחפים, משום שהתחנה נמצאת הרחק מכדור הארץ ולכן לא פועל עליה כוח משיכה.

אך האמת היא שבתחנת החלל פועל כוח משיכה (גרביטציה) בעוצמה כמעט זהה לזו שאנחנו מרגישים כאן על כדור הארץ (89% מעוצמת המשיכה שאנחנו מרגישים, אם רוצים לדייק).

הסיבה לכך שהאסטרונאוטים מרחפים בתחנה, היא שהתחנה נעה במסלול מעגלי סביב כדור הארץ (בגובה דיי נמוך של כ 400 ק"מ, ומשלימה סיבוב כל שעה וחצי) ולכן מופעל עליה ועל כל מי שבתוכה כוח צנטרפוגלי, שהודף אותם בדיוק לכיוון ההפוך, הרחק מכדור הארץ.

משום ששני הכוחות האלו שווים והפוכים זה לזה (כוח המשיכה של כדור הארץ שמנסה למשוך את התחנה כלפיו, והכוח הצנטרפוגלי שהודף את התחנה בכיוון ההפוך, הרחק מכדור הארץ) הם מבטלים זה את זה (סכומם הכולל הוא אפס) ולכן מי שנמצא בתחנה לא מרגיש כבידה.

זה בדיוק מה שמרגיש אדם הנמצא בתוך מעלית שהכבל שלה התנתק, והיא נופלת למטה בנפילה חופשית (זה דרך אגב אחד הניסויים המחשבתיים הכי המפורסמים של אלברט איינשטיין, ניסוי מחשבתי מעניין שבעזרתו הוא הצליח להגות את תאוריית הכבידה שלו ואת תורת הייחסות הכללית).

גם האסטרונאוטים בתחנה נמצאים כל הזמן בנפילה חופשית, אך משום שכדור הארץ עגול, הקרקע כל הזמן "בורחת להם" והם לא מגיעים אליה.

השיגורים המזוייפים של הטיל האירופאי... תחילה הצילומים:

פעם נוספת השטוחיסטים הצליחו לתפוס אותם בשקר...

אכן, לפחות ב 10 שיגורים שונים מוצג בדיוק אותו הוידאו, ואכן רואים בבירור כי תבנית העננים מימין ומשמאל זהה לחלוטין למה ששודר בשיגורים קודמים.

אז האם מדובר בזיוף?

התשובה היא לא.

אם השטוחיסטים היו טורחים להקשיב למה שנאמר ברקע בזמן השיגור (וכל הסרטונים זמינים ביוטיוב) הם היו שומעים שכמעט בכל השיגורים שבהם מוצג הוידאו הנ"ל, נאמר במפורש שאלו צילומים מאחד השיגורים הקודמים.

בדיקה מהירה העלתה כי בשיגורים הראשונים התגלו רעידות חזקות ובלתי רצויות בטיל, ולכן בוצעו בו שינויים מבניים על מנת להפחית את הרעידות.

כנראה שכחלק מאותם שינויים, המצלמה שמביטה למטה הוסרה (לא ברור אם בגללה נוצרו הרעידות), פרט ליחסי ציבור אין בה שום צורך. יש לטיל מספיק חיישנים שמספקים לאנשי הבקרה מידע לגבי האם ההפרדה של שני חצאי כיסוי המגן (את אחד מהם רואים בצילום) התבצעה בהצלחה או לא.

אף אחד לא ניסה לשקר לכם, הציגו את שלב ההפרדה כפי שצולם באחד השיגורים הראשונים, רק על מנת להציג לקהל הרחב שצופה בשיגור משהו קצת יותר מעניין ופיקנטי מאשר סתם הדמייה של מחשב (שגם היא מוצגת).

כן, שוב הצלחתם "לתפוס אותם" בשקר... גאונים.

אז ככה, התמונה אכן עברה עריכה של פוטושופ, אבל לא רק שנאס"א לא מכחישים זאת, הם אפילו כותבים זאת בצורה ברורה באתר הרשמי שלהם ובכל אתרי המשנה הנוספים שקשורים אליהם.

הסיבה שבגללה התמונה עברה עריכה, היא שהיא מורכבת מפסייפס של עשרות תמונות נפרדות של כדור הארץ שצולמו במשך מספר חודשים ע"י כמה לוויינים.

משום שלוויינים אלה מקיפים את כדור הארץ במסלול נמוך יחסית, לא הייתה באפשרותם לצלם אותו בשלמותו בתמונה אחת, ולכן הם נאלצו לצלם תמונות רבות ונפרדות שלו שכל אחת מהן כללה אזור אחר.

(נסו לצלם את בניין המגורים שלכם בשלמותו ממרחק של מטר וחצי...)

משום שהתמונות צולמו בהפרש זמן של שעות, ימים ושבועות בין אחת לשנייה, ומשום שבאופן טבעי עננים זזים ממקום למקום, אז תמונה שצולמה באזור מסויים, לא התאימה לתמונה אחרת של אזור חופף אשר צולם שלושה ימים קודם לכן.

לכן, לא הייתה לנאס"א ברירה אלא לבצע עריכת פוטושופ לתמונה בכדי "להחליק" את קווי התפר בין התמונות, וזה כלל בין היתר שיכפול של עננים.

לתמונה אין שום ערך מדעי, והיא נועדה בעיקר עבור הציבור הרחב. בלי עריכת הפוטושופ הייתה מתקבלת תמונה מכוערת של טלאים על גבי טלאים, ואף אחד לא היה רוצה להשתמש בה או לשים אותה כרקע למסך שלו.

הגולה הכחולה:

התמונה המקורית שגם היא כונתה "הגולה הכחולה" (ולא קשה להבין למה) צולמה בדצמבר 1972 על ידי צוות החללית אפולו 17 (החללית המאויישת האחרונה שנחתה על הירח) ממרחק של 29,000 קילומטרים מכדור הארץ.

בתמונה זו, כן רואים את כדור הארץ בשלמותו, אך ברזולוציה הרבה יותר נמוכה. גם בגלל המרחק הרב, וגם בגלל ציוד הצילום שעדיין היה דיי פרימיטיבי יחסית לציוד שהיה להם בשנת 2002, השנה שבה צולמה "התמונה המזוייפת".

עכברי חלל

ה"עכברים" האלו קיימים רק בדימיון שלכם, שטוחיסטים.

"העכברים" שרואים בסרטון מתרוצצים להם על המסילה של הטיל בכל השיגורים של ספייס-איקס (החברה של אילון מאסק), אתם באמת חושבים שהאנשים שצילמו זאת עד כדי כך עיוורים שהם פיספסו דבר שכזה?

יש להם תקציבים אדירים של טריליוני דולרים ומטרת על "לשקר לכולם" לגבי צורתו של כדור הארץ והשיגורים לחלל, אך בזמן הצילומים והעריכה הם לא שמו לב לעכברים לבנים שרצים להם שם מול העיניים?

"העכברים" הם חנקן נוזלי קפוא

ה"עכברים" שנדמה לכם שאתם רואים שם, הם פיסות קפואות של חנקן נוזלי אשר משמש את מערכות הבקרה של הטיל לביצוע תיקוני מסלול עדינים.

החנקן נפלט דרך נחירי פליטה קטנים המותקנים בטיל, ועקב תנאי הוואקום והקיפאון העמוק שישנם בחלל, הוא קופא והופך לפיסות קצף קלות משקל שחלקן נופל על המסילה של הטיל שרואים בצילום.

פיסות הקצף זזות לאורך המסילה מפני שפועלים עליהן מספר כוחות במקביל:

הרעידות והוויברציות החזקות של הטיל בזמן השיגור.

התאוצה של הטיל כלפי מעלה כאשר המנוע הרקטי שלו פועל.

כוח המשיכה של כדור הארץ.

כל אלו, גורמים לפיסות הקצף הקלילות לנוע לאורך המסילה, ועם הרבה דימיון מפותח ובעיקר בורות וטיפשות, אפשר לחשוב כי מדובר ב"עכברים".

משפחת עכברים בחלל

הנה עוד כמה "עכברים", בשיגור של החללית במשימה בה השתתף טייס הקרב לשעבר איתן סטיבה (האסטרונאוט הישראלי השני בחלל).

בניגוד לסרטון המטושטש שהשטוחיסטים מציגים, כאן אפשר לראות את "העכברים" ברזולוציה קצת יותר גבוהה:

ציפורי חלל

רגע, לא סיפרתם לנו כל הזמן שהצילומים מפוברקים? ושהם מצולמים באולפנים של הוליווד? אז מה ציפור עושה בתוך האולפן?

רק במוח המעוות של שטוחיסט בור פיסת הפסולת העקומה הזו היא "ציפור".

הסבר

מה שרואים בוידאו זו לא ציפור, אלא פיסת פסולת שהתנתקה מהטיל בשלב השיגור. שיגור טיל לחלל הוא לא תהליך נקי, במהלך השיגור והפרדת שלבי הטיל זה מזה מתפזרת באוויר לא מעט פסולת שצונחת לאט למטה, גם המשגר עצמו בשלב הבערה מפזר לא מעט שאריות וחומרים מתכלים מחלקו הפנימי של המנוע הרקטי.

כפי שאפשר לראות בצילום, לאחר שהמשגר של ספייס-איקס התנתק מהחלק העליון (שממשיך בדרכו) הוא מפעיל את המנוע הרקטי שלו ומאיץ חזרה לכיוון אתר הנחיתה שנמצא קרוב מאוד למקום השיגור.

משום שמהירותו גבוהה, והוא חוזר פחות או יותר על אותו מסלול שהוא עשה בשלב השיגור, הוא עוקף בדרכו חלק מהפסולת שהשתחררה כמה דקות או כמה רגעים קודם לכן, ואלו הן "הציפורים" שרואים מדי פעם כשהמשגר חוזר לנחיתה.

כמו כן הפסולת שהשתחררה בשלב השיגור היא יחסית קלת משקל, ובגובה 58 קילומטרים האטמוספירה כבר מספיק צפופה כדי להאט את מהירות הנפילה של הפסולת הזו, מה שמאפשר למשגר שהוא הרבה יותר כבד (ולכן פחות מואט באטמוספירה) לעקוף אותה בדרכו למטה.

סיכום

בשלב שמוצג בסרטון, המשגר נופל במהירות למטה לקראת נחיתה (על מנת שיהיה אפשר למחזר אותו לטיסות נוספות) רואים זאת לפי כנפוני בקרת הנחיתה הקטנים שפרוסים למטה, וכן לפי מד הגובה שמראה גובה שהולך ויורד.

המשגר, בגלל משקלו הרב והן בשל הפעלת המנועים, צונח כלפי מטה (לפני הפעלת מנועי ההאטה) במהירות גבוהה שפחות מושפעת מהתנגדות האוויר, ולכן "עוקף" בדרכו לאתר הנחיתה כמה מפיסות הפסולת שהתנתקו מהטיל זמן קצר קודם לכן בשלב השיגור וההמראה.

הבעיה עם שטוחיסטים, שהם כל כך להוטים להראות שהם צודקים עם טענות ההבל שלהם, שגם פיסת פסולת מעוותת נראית להם כמו "ציפור", ופיסות לבנות של חנקן קפוא נראות להם כמו "עכברים" בחלל.

אין שכל אין דאגות.

שוב השטוחיסטים מדמיינים דברים בהתאם לקונספירציות המטופשות שלהם. מי אמר לכם שאלו בועות אוויר? האם בדקתם את ההרכב הכימי שלהן וגיליתם שאלו "בועות אוויר" ולא משהו אחר?

באופן מאוד מפתיע "בועות האוויר" שרואים בצילומים מהחלל, דומות באופן מחשיד מאוד לחלקיקי אבק...

בתמונה חלקיקי אבק שעוברים סמוך לעדשת המצלמה (על רקע שחור על מנת להדגיש אותם) נראה קצת דומה ל"בועות האוויר" בחלל לא?

גם בחלל יש אבק

סביבת החלל היא לא סביבה סטרילית, למרות שבתוך תחנת החלל ישנה מערכת טיהור שמסננת את האוויר ומנסה להשאיר אותו כמה שיותר נקי, כמו כל מערכת מורכבת שבני האדם יצרו ובנו היא לא פועלת ביעילות של 100%, ומפספסת אחוז מסויים של חלקיקי אבק וליכלוך.

גם האסטרונאוטים כמו כל בני האדם, משירים מגופם כל הזמן תאי עור מתים, וגם הם מרחפים בתחנה כל זמן שמערכת המיזוג לא שואבת ומסננת אותם.

כאשר האסטרונאוטים יוצאים החוצה להליכת חלל, חלק מהאבק והליכלוך שמרחף בחלל התא נפלט החוצה, וכאשר הוא עובר ליד עדשת המצלמה, וכאשר ישנה תאורה מתאימה של אור מהזווית הנכונה (למשל אור השמש, או אור שמוחזר מכדור הארץ, או מתחנת החלל עצמה) אז המצלמה קולטת את החלקיקים האלו והם מופיעים בתמונה כגרגרים קטנים ובהירים.

בנוסף, פעמים רבות האסטרונאוטים מבצעים מחוץ לתחנה עבודות תחזוקה שכוללות בין השאר פעולות מכניות כמו ליטוש והשחזה, או פתיחה וסגירה של פאנלים בדופן התחנה, גם פעולות אלו יוצרות אבק שמתפזר לכל הכיוונים וחלקו עובר ליד עדשת המצלמה.

למה?

למה צריך ללכת תמיד לכיוון הקיצוני של קונספירציות ו"כולם משקרים לנו", כאשר יש לדברים הסבר הרבה יותר פשוט והגיוני?

תשובה

חלקה החיצוני של החללית (המוגן ע"י מגני חום) התחמם אמנם לטמפרטורה גבוהה של אלפי מעלות, אך זה לא אומר שכל חלקיה הפנימיים נחשפו מיד לחום הזה.

החללית התפרקה באופן הדרגתי, תחילה באזור נקודת הכשל (בחלקה הקדמי של הכנף השמאלית) ולאחר מכן חלקים נוספים ממנה החלו להתפרק. כבר באזור קליפורניה תושבים דיווחו על חלקים שנופלים מהמעבורת, ושרידיה נמצאו מפוזרים לאורך קילומטרים רבים.

ברגע שתא החללית הפנימי החל להתפרק - ונפער בו חור, חפצים קטנים שהיו בפנים החלו להישאב החוצה ונפלו למטה עוד לפני שהם הספיקו להיחשף לחום ולטמפרטורות הגבוהות.

(ראינו מקרים דומים בחדשות, בהם דווח על מטוסי נוסעים שבשל תקלה נפער בהם חור, או אחת הדלתות נפתחה בזמן הטיסה, ומיד דברים החלו להישאב החוצה כולל במקרים נדירים גם נוסעים שלא היו חגורים)

משום שהיומן קל משקל, הוא נפל במהירות נמוכה יחסית ושרד (ישנם מקרים מתועדים של מכשירי אייפון שנפלו מגובה מספר קילומטרים - ולא רק שהם שרדו, הם גם המשיכו לפעול לאחר מכן. אז בטח שיומן יכול לשרוד נפילה כזו).

הנזק העיקרי ליומן לא היה משריפה או מחום, אלא דווקא מרטיבות שהייתה באזור בו הוא נפל אשר טישטשה חלק גדול מהדיו, ויצרה גם כתמי עובש. אך לאחר מאמצים רבים (עליהם אפשר לקרוא כאן) צוות השיחזור הצליח לשחזר חלק מהדפים, ואלו מוצגים לציבור הרחב במוזיאון.

CGI

קודם נסביר, CGI הוא קיצור של Computer Graphic Image, או בעברית פשוטה תמונה שנוצרה בעזרת מחשב.

"אפילו נאס"א מודים בזה"

נכון, אפילו נאס"א מודים שהם מייצרים חלק מהתמונות בעזרת מחשב, שאלתם את עצמכם מדוע הם מודים בזה?

אם המטרה שלהם היא לשקר לנו ולגרום לנו לחשוב שהתמונות אמיתיות, למה שהם ירו לעצמם ברגל ויספרו לנו שהתמונות נוצרו בעזרת מחשב?

זה לא נראה לכם קצת מטופש ומנוגד לאינטרסים שלהם?

אז למה נאס"א משתמשת בעיבוד תמונה?

נאס"א היא סוכנות לחקר מדעי של החלל, היא לא שולחת חלליות ולוויינים בעלות של טריליוני דולרים לחלל רק במטרה לבדר אתכם ולספק לכם תמונות יפות שתוכלו לשים כרקע למסך המחשב שלכם.

הלוויינים וטלסקופי החלל של נאס"א מכילים ציוד משוכלל שמצלם את כדור הארץ וכן גלקסיות וכוכבים רחוקים בעזרת עשרות סוגים של מצלמות וחיישנים.

חלקם מצלמים באור נראה, חלקם מצלמים בתחום האינפרא אדום ותחומים נוספים שהעין האנושית לא רואה, חלק מבצעים מיפוי וסריקה של הקרקע בעזרת הדי מכ"ם, מיפוי אטמוספירי באמצעות ספקטרום בליעה של צבעים ועוד.

בכדי לקבל תמונה עשירה בפרטים, שניתן יהיה להשתמש בה באופן מדעי, או עבור הפקת מידע מועיל למשל עבור חקלאים, עבור חזאי מזג אוויר ועבור חוקרי אקלים, אז לפעמים מדעני נאס"א משלבים נתונים מכמה חיישנים ומצלמות, ו"מתיכים" אותם יחד לכדי תמונה אחת שלמה שניתן לראות בה את כל הפרטים.

כמו כן, כאשר החיישן, המכ"ם או המצלמה מצלמים בתחום שאינו נראה לעין אנושית, אין להם ברירה אלא להמיר את האותות שהתקבלו לתמונה ויזואלית (בצבעים או בשחור לבן) בכדי שניתן יהיה לראות אותה ולהשתמש בה.

לפעמים חייבים לחבר כמה תמונות

בנוסף, כמו שהוסבר קודם לגבי "התמונה המזוייפת" של כדור הארץ (הגולה הכחולה), הרבה פעמים לוויינים שטסים יחסית קרוב לפני השטח, אינם יכולים לצלם בפריים אחד (בתמונה אחת) את כל כדור הארץ, ואפילו לא רבע ממנו.

לכן, כדי לקבל תמונה שלמה חייבים לחבר יחד את כל התמונות זו לזו, ולבצע תיקונים באזורי החפיפה ובקווי התפר בין התמונות, בכדי שתתקבל תמונה חלקה ושימושית ולא תמונה מלאת טלאים.

משום שהעננים זזים כל הזמן, ובערך שני שליש מכדור הארץ מכוסה כל הזמן ע"י עננים, אז אם רוצים לקבל למשל תמונה מלאה של הקרקע בלי עננים שמסתירים אותה, אז חייבים לצלם תמונות רבות, במשך מספר ימים או שבועות לפחות, ואז לקחת מכל תמונה את החלקים שלא הוסתרו ע"י עננים, ולחבר אותם יחד כמו פאזל לתמונה אחת שלמה בלי עננים.

תמונות שהן באמת "פייק"

לפעמים, כשאין אפשרות לבצע צילום אמיתי של הסיטואציה, אז נאס"א משחררת הדמייה או צילום אילוסטרציה. למשל אם זו חללית שנמצאת הרחק מכדור הארץ, ואין בסמוך אליה אף חללית אחרת שיכולה לצלם אותה מהצד, אז משחררים צילום הדמייה של אותה חללית, שנוצר במחשב.

אך בכל מקרה כזה, נאמר ונכתב בצורה מפורשת כי זו רק הדמייה.

אף אחד לא מנסה להטעות אתכם.

לא מנסים לשקר לכם

אז כפי שאתם רואים, שימוש בעיבוד תמונה במחשב הוא לגיטימי לגמרי, ולא מעיד בשום צורה על כך שמישהו מנסה "לעבוד עליכם" או לשקר לכם.

בסך הכל מנסים להפיק את המקסימום מהנתונים שהתקבלו.

כל תמונה שאתם מצלמים עוברת עיבוד תמונה

לידיעתכם, כל תמונה שאתם מצלמים בעזרת הטלפון הנייד שלכם או בעזרת מצלמה עוברת תהליך כלשהו של עיבוד תמונה לפני שהיא נשמרת!

כאשר אתם מצלמים תמונה בעזרת הסמרטפון שלכם, היא עוברת תהליך מורכב של עיבוד תמונה דיגיטלי (היום לא מעט בעזרת בינה מלאכותית) שמטרתו לשפר את איכות התמונה, להפחית אפקטים של טישטוש וסינוור, ולחדד את התוצאה.

אם כל תמונה שעברה עיבוד תמונה היא מבחינתכם "תמונה מזוייפת" אז כמעט כל התמונות שיש לכם בבית (תמונות משפחתיות, תמונות של חברים, תמונות סלפי, תמונות שצילמתם בטיולים) הן תמונות מזוייפות!