הסכנות, המשך...
(דף 6 מתוך 7)
הרבנים והמחזירים בתשובה יספרו לקהל המאזינים שלהם על היחס הטוב של היהדות לנשים, על כך שלפי היהדות אישה היא "בת של מלך"...
אך הם לא יספרו להם על כל השובניזם שישנו בתורה ובהלכה, על אימרות חז"ל, הפסוקים וההלכות שמתייחסים לנשים בצורה משפילה ומבזה, הם לא יזכירו את דברי חז"ל המתייחסים בלעג וזילזול לנשים, ורומסים את כבודן.
הנה כמה דוגמאות מייצגות:
כל גבר יהודי, צריך לברך כל בוקר בתפילת השחר:
(ובנוסח המקורי במקום גוי: "ברוך שלא עשני בוּר")
כלומר אנחנו רואים כאן תבנית ברורה:
ברוך שלא עשני [דבר שלילי כלשהו].
הכוונה היא שהגבר מודה לאלוהים על כך שהוא מחוייב לקיים יותר מצוות מאשר אישה, ולכן יכול להתקרב יותר לבורא!
רוצה להודות לאלוהים על כך שהוא מקיים יותר מצוות?
אין בעיה, שיגיד לאלוהים תודה!
אך מדוע הדבר צריך להיעשות בדרך שלילית?
בדרך של הקטנת האישה והשפלתה?
מדוע הוא לא יכל פשוט לברך:
"תודה אלוהים שחייבת אותי לקיים הרבה מצוות, וכך להתקרב אליך יותר!"
האם זו לא גישה קצת יותר חיובית ומכובדת?
חישבו על שני עובדים במשרד קטן, שהמנהל החליט לקדם את אחד מהם ונתן לו משרד מרווח וממוזג, אוטו צמוד, משכורת גבוהה ותנאים הרבה יותר טובים.
ואז, בכנס שנתי של המפעל בו הם עובדים, העובד שקיבל את הקידום עולה לבמה לשאת דברים לפני כולם, וזה מה שהוא אומר:
"אתם רואים את בוריס שיושב שם? הוא עבד איתי במשרד הקודם, אבל הוא לא היה מספיק מוכשר כמוני ולכן הוא לא קיבל קידום"
"עד עכשיו הוא עובד שם במשרד קטן ומוזנח, בלי מזגן, בלי רכב צמוד, עם משכורת נמוכה ובתנאים הרבה פחות טובים משלי, איזה כיף שאני לא כמוהו!"
האם זה נשמע לכם הגיוני?
האם זה נשמע לכם מכובד?
להקטין ולהשפיל אדם אחר כדי להודות לבוס שלך?
"אישה חמת (שק) מלא צואה, פיה (שלמטה...) מלא דם, והכל מחזרים אחריה"
המטרה היא להפחית את הדחף של גברים לרדוף אחרי נשים ולחזר אחריהן!
אז ככה?
בדרך של השפלת האישה והשוואתה לפסולת אנושית מזוהמת?
האם אלוהים לא יכל למצוא דרך קצת יותר מכובדת והגונה לחנך גברים?
בלי לדרוך על נשים בדרך ולהשפיל אותן?
שק מלא צואה... האם כך מדברים על "בת של מלך" ?
אישה מסריחה מטבעה, ולכן עליה להתבשם.
והתירוץ של ההלכה?
גבר נוצר מעפר, כלומר מאדמה שלעולם אינה מסריחה. ואילו האישה נוצרה מצלע, מבשר שלאחר מספר ימים מתחיל להרקיב ולהסריח...
מעבר לביזוי שיש כאן כלפי נשים, אין אפילו היגיון בתירוץ הזה...
אם צלע שנלקחה מגבר נרקבת ומסריחה כי היא עשוייה מבשר, אז מה לגבי כל הצלעות שיש לגבר? הן לא עשויות מבשר? הן לא מסריחות?
ואפשר לחשוב שגברים לא מתבשמים... אפשר לחשוב שגברים לא מדיפים ריח רע כשהם מזיעים... נו באמת.
כל המרבה שיחה עם האישה, גורם לעצמו רעה, וסופו גיהנום.
נשים דעתן קלה.
אם האב נפטר ולאישה יש אחים, הם היחידים שמקבלים את הירושה, והיא לא מקבלת כלום!
אישה פסולה לעדות בבית משפט, וגם לא יכול להיות שופטת או דיינת.
תכלית האישה להיות שפחה עבור בעלה ("היה לו לאדם הראשון שנטלו ממנו צלע אחת, ונתנו לו שפחה לשמשו").
הרמב"ם קבע:
"כל אישה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה ועושה, אפילו בשוט... כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו, עושה: בועל בכל עת שירצה... ובא עליה כדרכה ושלא כדרכה"
הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף:
"נשים משועבדות לבעלים שלהן - לבשל להם, לכבס להם"
בעלי התוספות:
"רק הגבר מורשה לבדוק שאין חמץ בבית (לפני פסח) מאחר שהאישה עצלנית מטבעה ואי אפשר לסמוך עליה שתדקדק בבדיקה"
בהלכה נקבע:
אם גבר ואישה טובעים בנהר, חובה להציל את הגבר לפני האישה.
אסור לסוך "שמן המשחה" על בשר יהודי, אך לסוך על גוי מותר -
כי דין הגוי כבהמה.
(ציטוט מתוך האתר "דעת אמת")
לפי התנ"ך, ולפי ההלכה היהודית, לכל בני האדם (כולל ליהודים) יש נפש בהמית, אך ליהודים יש בנוסף לכך גם נפש אלוקית, שהופכת אותם למיוחדים, לנעלים ונשגבים יותר על פני כל שאר בני האדם על כדור הארץ.
כל מי שאינו יהודי, הוא מבחינות רבות סוג של בהמה, או מאוד קרוב לזה.
ולפני שיתחילו התירוצים: לא הבנתם, לא לזה הכוונה...
הנה מה שאומר ילד חרדי תמים, שעדיין לא למד את כל המשחקים הפוליטיים של הרבנים והמחזירים בתשובה, שמנסים ליפות ולתרץ את הדברים, הוא אומר בדיוק את מה מלמדים אותם בבית הספר:
"גוי הוא לא אדם, אנחנו לא מחשיבים גוי כמו אדם".
הנה כמה ציטוטים מתוך הספר "המיתולוגיה היהודית" של חגי דגן.
פרק 6, עם סגולה:
בין העם לאלוהיו הוסכם שהגויים אינם ראויים לתורה ולאל,
משום שהם מזוהמים, פגומים, נחותים. הזוהמה - נמנו וגמרו העם ואלוהיו - מקורה בחטא גן העדן ובהזדווגות עם הנחש, אבל רק לישראל ניתנה הזדמנות להיטהר ממנה באמצעות התורה והמצוות והקירבה לאלוהים.
שאר האומות נותרו שקועות בחושך ובטינופת.
ספק גדול אם ניתן בכלל לכנות את הגויים בני אדם, רטנו זקני העם וחכמיו. לא כך ישראל. ישראל, הסביר רבי יהודה הלוי, מהווים דרגה עליונה בסדר הנמצאים בעולם.
יש דומם, מעליו יש צומח, מעליו יש חי, מעליו יש חושב ומדבר, וגבוה מעל כולם שוררים ישראל שנשמתם היא בדרגה נבואית ומחוברת לעולמות עליונים.
לעומת ישראל, התנודדו המקובלים בדבקות, שבשרם בשר קודש ונשמתם חצובה מעולמות עליונים, לגויים אין כלל נשמה, נפשותיהם באות מעולם הטומאה, גופם מעלה צחנה, בשרם בשר חמורים, זירמתם זירמת סוסים, עורם עור נחש ואין הבדל משמעותי בינם לבין בהמות או חיות טמאות.
למקובלים נודע שכל עוד היתה השכינה צפונה בקודש הקודשים, היה אלוהים מתייחד איתה שם והשפע התפשט משם לישראל ורק מהם המשיך להתפשט לאומות העולם...
המחבר חגי דגן הוא סופר, חוקר יהדות, מרצה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון בנגב, וראש המחלקה למחשבת ישראל במכללת ספיר.
הנה עוד משהו שמלמדים ילדים חרדים בבית הספר.
על פי היהדות, היהודים נמצאים בדרגה גבוהה יותר מכל שאר העמים.
היהודים הם סוג של ### עליון, נעלה ומשובח יותר.
מזכיר לכם משהו?
לטענת המאמינים אלוהים הוא אל רחום וחנון שכולו טוב, אך בניגוד לתיאור הנ"ל, האל שמתואר בתורה הוא אל אכזר, קנאי וחסר רחמים, שאינו מסוגל לפתור שום בעיה ללא אלימות ושפיכות דמים:
האם זה ספר שממנו עלינו לשאוב את הקוד המוסרי שלנו?
האם סיפורי הזוועה האלה אמורים ללמד אותנו התנהגות טובה ומוסרית?
ציוויים אכזריים על הוצאת אנשים להורג, על כל שטות!
דברי הימים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ג:
"וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִדְרֹ֛שׁ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל יוּמָ֑ת, לְמִן־קָטֹן וְעַד־גָּד֔וֹל, מֵאִ֖ישׁ וְעַד־אִשָּֽׁה"
במדבר פרק ט"ו, פסוק ל"ב:
"וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמִּדְבָּר, וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת... וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה, מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָאִ֑ישׁ, רָג֨וֹם אֹת֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה"
שמות פרק כ"א, פסוק ט"ו:
"וּמַכֵּ֥ה אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת"
שמות פרק כ"א, פסוק ט"ז:
"וְגֹנֵ֨ב אִ֧ישׁ וּמְכָר֛וֹ וְנִמְצָ֥א בְיָד֖וֹ, מ֥וֹת יוּמָֽת"
שמות פרק כ"א, פסוק י"ז:
"וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת"
שמות פרק כ"א, פסוק כ"ט:
"וְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ, וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ א֣וֹ אִשָּׁ֑ה, הַשּׁוֹר֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם־בְּעָלָ֖יו יוּמָֽת"
שמות פרק כ"ב, פסוק י"ח:
"כׇּל־שֹׁכֵ֥ב עִם־בְּהֵמָ֖ה מ֥וֹת יוּמָֽת"
שמות פרק ל"א, פסוק י"ד:
"וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֨יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת, כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ"
שמות פרק ל"א, פסוק ט"ו:
"שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ יֵעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֧ת שַׁבָּת֛וֹן קֹ֖דֶשׁ לַיהוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֧ה מְלָאכָ֛ה בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת"
יהושע פרק א', פסוק י"ח:
"כׇּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת"
שמות פרק ל"ה, פסוק ב':
"שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת"
ויקרא פרק כ', פסוק ב':
"וְאֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִזַּרְע֛וֹ לַמֹּ֖לֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת, עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן"
ויקרא פרק כ', פסוק ט':
"כִּֽי־אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יְקַלֵּ֧ל אֶת־אָבִ֛יו וְאֶת־אִמּ֖וֹ מ֣וֹת יוּמָ֑ת אָבִ֧יו וְאִמּ֛וֹ קִלֵּ֖ל דָּמָ֥יו בּֽוֹ"
ויקרא פרק כ', פסוק י':
"וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִנְאַף֙ אֶת־אֵ֣שֶׁת אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִנְאַ֖ף אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ מֽוֹת־יוּמַ֥ת הַנֹּאֵ֖ף וְהַנֹּאָֽפֶת"
ויקרא פרק כ', פסוק ט"ו:
"וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן שְׁכׇבְתּ֛וֹ בִּבְהֵמָ֖ה מ֣וֹת יוּמָ֑ת וְאֶת־הַבְּהֵמָ֖ה תַּהֲרֹֽגוּ"
ויקרא פרק כ"ד, פסוק ט"ז:
"וְנֹקֵ֤ב שֵׁם־יְהוָה֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת, רָג֥וֹם יִרְגְּמוּ־ב֖וֹ כׇּל־הָעֵדָ֑ה"
ויקרא פרק כ"ד, פסוק י"ז:
"וְאִ֕ישׁ כִּ֥י יַכֶּ֖ה כׇּל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם מ֖וֹת יוּמָֽת"
ויקרא פרק כ"ד, פסוק כ"א:
"וּמַכֵּ֥ה בְהֵמָ֖ה יְשַׁלְּמֶ֑נָּה, וּמַכֵּ֥ה אָדָ֖ם יוּמָֽת"
יקרא פרק כ"ז, פסוק כ"ט:
"כׇּל־חֵ֗רֶם אֲשֶׁ֧ר יׇחֳרַ֛ם מִן־הָאָדָ֖ם לֹ֣א יִפָּדֶ֑ה, מ֖וֹת יוּמָֽת"
דברים פרק י"ז, פסוק ה':
"וְהֽוֹצֵאתָ֣ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַה֡וּא אוֹ֩ אֶת־הָאִשָּׁ֨ה הַהִ֜וא אֲשֶׁ֣ר עָ֠שׂוּ אֶת־הַדָּבָ֨ר הָרָ֤ע הַזֶּה֙ אֶל־שְׁעָרֶ֔יךָ, אֶת־הָאִ֕ישׁ א֖וֹ אֶת־הָאִשָּׁ֑ה וּסְקַלְתָּ֥ם בָּאֲבָנִ֖ים וָמֵֽתוּ"
דברים פרק כ"ב, פסוק כ"א:
"וְהוֹצִ֨יאוּ אֶת הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל־פֶּ֣תַח בֵּית־אָבִ֗יהָ, וּסְקָלוּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּֽי־עָשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ"
דברים פרק כ"א, פסוק י"ח:
"כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ, בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה--אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ... וּרְגָמֻהוּ כָּל-אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים, וָמֵת"
דברים פרק כ"ב, פסוק כ"ד:
"וְהוֹצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּאֲבָנִים֮ וָמֵתוּ֒, אֶת הַֽנַּעֲרָ֗ה עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָעֲקָ֣ה בָעִ֔יר, וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ"
דברים פרק י"ג, פסוק ז':
"כי יסיתך אחיך... לאמור נלכה ונעבדה אלוהים אחרים, לא תחוס עינך עליו, ולא תחמול ולא תכסה עליו, כי הרוג תהרגנו, ידך תהיה בו בראשונה להמיתו, ויד כל העם באחרונה. וסקלתו באבנים ומת"
דברים פרק י"ג, פסוק י"א:
"וּסְקַלְתּ֥וֹ בָאֲבָנִ֖ים וָמֵ֑ת כִּ֣י בִקֵּ֗שׁ לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מֵעַל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים"
יהושע פרק ז', פסוק כ"ה:
"וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ מֶ֣ה עֲכַרְתָּ֔נוּ יַעְכֳּרְךָ֥ יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה, וַיִּרְגְּמ֨וּ אֹת֤וֹ כׇל־יִשְׂרָאֵל֙ אֶ֔בֶן, וַיִּשְׂרְפ֤וּ אֹתָם֙ בָּאֵ֔שׁ וַיִּסְקְל֥וּ אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִֽים"
מלכים א', פרק כ"א, פסוק י':
"והוֹשִׁיבוּ שְׁנַ֨יִם אֲנָשִׁ֥ים בְּנֵֽי־בְלִיַּעַל֮ נֶגְדּוֹ֒ וִיעִדֻ֣הוּ לֵאמֹ֔ר בֵּרַ֥כְתָּ אֱלֹהִ֖ים וָמֶ֑לֶךְ, וְהוֹצִיאֻ֥הוּ וְסִקְלֻ֖הוּ וְיָמֹֽת"
בעשרת הדברות כתוב: "לא תרצח", אך התורה מלאה בצוויי הרג ורצח על כל שטות, בלי שום פרופורציה לחומרת המעשים!