צפנים נבואות וידע בתורה, המשך...
(דף 10 מתוך 12)
בסרטון שאותו ניתן לראות כאן מוצגת סדרה של גרפים, המוכיחים לכאורה כי קיים קשר בלתי צפוי בין ערכן הגימטרי של מילים בשפה העברית, ובין פרמטרים מדעיים הקשורים לאותן מילים.
הדבר מוכיח כמובן (כך נרמז לאורך כל הסרטון) כי אלוהים הוא זה שדאג להתאים את המילים העבריות לנתונים המדעיים, שלא היו ידועים כאשר התורה נכתבה.
הנה דוגמא לאחד הגרפים:
הגרפים המוצגים בסרטון מבוססים על ערך מתמטי-סטטיסטי המכונה "מתאם ליניארי". מתאם ליניארי (המסומן באות האנגלית r) מאפשר לבדוק האם ישנו קשר ליניארי בין 2 סוגי נתונים שמדדנו, ואם כן, עד כמה הקשר חזק והדוק.
למשל, בהקשר לגרף שראינו לפני רגע נטען, או נרמז, כי קיים קשר (שלא הגיוני שיווצר באופן מקרי) בין הערך הגימטרי של המילים "ירח", "ארץ", "שמש", ובין קוטרם של אותם גרמי שמיים כפי שנמדד ע"י מדענים.
הנתונים והממצאים בסרטון נמצאו ע"י פרופסור חיים שור (פרופסור לסטטיסטיקה, בעל תארים נוספים בהנדסת תעשייה וניהול, פילוסופיה ופסיכולוגיה) ונערכו ומוצגים ע"י אורן עברון, בתוספת קריינות ומוזיקה דרמטית.
אז מה בפרק?
מי שמתמטיקה פשוטה מפחידה אותו, יכול לדלג על החלק המתמטי (שהדבר הכי מסובך בו זו הוא העלאה בחזקה, והוצאת שורש ריבועי) ולהגיע ישר לחלק שמדבר על הסרטון עצמו ועל הגרפים שמוצגים בו.
באיור מוצגים 3 סוגי מתאמים בין נתונים:
מתאם חיובי:
במתאם זה, ככל שערכי X עולים, כך עולים גם ערכי Y, למשל: ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, כך אנשים קונים יותר גלידות ושלגונים.
במתאם מסוג זה, ככל שהקשר בין הפרמטרים חזק יותר, כך ערכו של מקדם המתאם (המסומן באות האנגלית r) הולך ומתקרב ל 1.
מתאם שלילי:
במתאם זה, ככל שערכי X עולים, כך יורדים ערכי Y, למשל: ככל שיש במדינה יותר אכיפה של החוק, כך אנשים מבצעים פחות פשעים ועבירות.
במתאם מסוג זה, ככל שהקשר בין הפרמטרים חזק יותר, כך ערכו של מקדם המתאם (המסומן באות האנגלית r) הולך ומתקרב למינוס 1.
אין מתאם:
אין קשר בין הערכים בציר X, לערכים בציר Y, למשל: לא נמצא קשר בין מספר האנשים שמתפללים להחלמתו של חולה, ובין סיכויי ההחלמה שלו.
כאשר לא קיים מתאם, או שהמתאם חלש, ערכו של מקדם המתאם (המסומן באות האנגלית r) הולך ומתקרב ל 0.
חשוב להדגיש כי גם כאשר קיים מתאם חזק בין הנתונים, אין הדבר אומר שאחד גרם לשני, או שאחד מהם הוא הסיבה לשני!
למשל, אם מצאנו שקיים מתאם חיובי חזק בין מידת הנעליים של ילד, ובין יכולתו לפתור תרגילים מתמטיים (ככל שמידת הנעל של הילד גדולה יותר, כך הוא מסוגל לפתור בעיות מתמטיות קשות ומסובכות יותר) אין הדבר אומר כי מידת הנעל של הילד קובעת את יכולותיו המתמטיות!
ההסבר למתאם פשוט, ישנו פרמטר משותף (גילו של הילד) שמשפיע הן על מידת הנעליים שלו, והן על יכולותיו המתמטיות.
ככל שהילד גדול יותר, כך (בממוצע) מידת הנעליים שלו גדולה יותר, והוא גם לומד בבית הספר להתמודד עם בעיות מתמטיות מורכבות ומסובכות יותר.
להלן דוגמא מספרית, עם הצבת נתונים בנוסחה:
הסבר:
בטבלה מפורטים נתונים לגבי 8 עצים, הנתונים שנמדדו עבורם הם קוטר העץ (קוטר הגזע) וגובהו. שורת הסיכום בתחתית הטבלה מציגה את הסכום הכולל של כל טור, ואלו הנתונים שאותם מציבים בנוסחה.
התוצאה מראה כי קיים קשר חזק למדי בין קוטר העץ לבין גובהו. כלומר אם נמדוד את קוטרו של עץ חדש, נוכל לנבא בסבירות גבוהה מה יהיה גובהו.
אם רוצים לקבל את עוצמת הקשר באחוזים, ניתן לקחת את הערך שמצאנו בערך מוחלט (כלומר ללא סימן מינוס, אם קיים) להזיז את הנקודה העשרונית שני מקומות ימינה, ולהוסיף את הסימן %.
למשל במקרה הזה, עוצמת הקשר היא: 88.6%.
כלומר ישנו סיכוי של קרוב ל 90% כי קיים קשר (כלומר מתאם) בין עובי הגזע, לבין גובה העץ. באופן מעשי, הדבר אומר שאם נמדוד את קוטר גזעו של עץ חדש שעוד לא בדקנו קודם, נוכל (מתוך הגרף) לנבא ברמת ביטחון של 88.6% מה יהיה גובהו של העץ.
כפי שאפשר לראות בגרף, ניתן להעביר קו ישר (החץ הירוק) שרוב הנקודות מאוד קרובות אליו (לא ניכנס לדרך המתמטית שבה מציירים את הקו ואת השיפוע שלו, אך ניתן לראות בבירור שרוב הנקודות קרובות אליו מאוד).
באיור מוצגת נקודה חדשה (מסומנת באדום) המייצגת מדידה של עץ חדש, וכפי שאפשר לראות, לאחר שמצאנו כי קוטרו של העץ הוא 10 (כנראה ביחידות של אינצ'ים) נוכל לנבא ברמת דיוק של 88.6% שגובהו של העץ הזה יהיה כמעט 45.
מה הסיכוי ש...
לאחר שחישבנו את עוצמת המתאם (כלומר מה הסיכוי שהפרמטרים קשורים זה לזה) נוכל לחשב גם מה הסיכוי שעוצמת מתאם כזו תתקבל באקראי.
ניתן לחשב זאת למשל באמצעות סימולציה שתבצע עשרות אלפי הגרלות של נקודות אקראיות בתחום הרלוונטי, ותבדוק כמה פעמים (כלומר בכמה מההגרלות) הנקודות התיישרו על קו ישר ברמת המתאם שמצאנו קודם, או גבוהה ממנה.
ברוב רובם של הגרפים המוצגים בסרטון, הציר האופקי (ציר X) מייצג את ערכן הגימטרי של המילים המוצגות, והציר האנכי מייצג את הנתון המדעי.
למשל, ערכה הגימטרי של המילה "ירח" הוא 218, משום שערכה הגימטרי של האות י' הוא 10 (כפי שרואים בטבלה), ערכה של האות ר' הוא 200, וערכה של האות ח' הוא 8, כלומר הסכום הכולל של שלושת האותיות הוא 218.
לפני שנדבר על גרפים ספציפיים ועל הכשלים הרבים שהם מכילים, נדבר תחילה על כמה מהבעיות המרכזיות בכל הקונצפט שמוצג בסרטון הזה:
תרגילי לוליינות:
מה שיש לנו כאן זה תרגיל אקרובטיקה ברמה בינלאומית.
כל מה שצריך זה הרבה זמן פנוי, והרבה מאוד סבלנות, ופשוט לשבת ולבדוק עוד ועוד נתונים, עוד ועוד פרמטרים, באיות כזה, ובאיות אחר, מילה כזו, או מילה נרדפת, תצוגה רגילה, תצוגת לוג או תצוגה הופכית...
למצוא כמה מילים שמתיישרות על קו ישר, ואז להכריז בתרועת ניצחון:
"אלוהים הצפין את זה! זה לא יכול להיות מיקרי!"
קטיף דובדבנים:
שם אחר לתופעה זו הוא "קטיף דובדבנים".
בודקים כמות גדולה מאוד של נתונים, ובוררים מתוכם באופן סלקטיבי רק את אלו שנותנים את התוצאה הרצוייה (למשל נקודות שמתיישרות על קו ישר).
כמו בעל מטע דובדבנים שקוטף מהעצים במטע שלו רק את הדובדבנים הכי יפים, הכי גדולים, הכי אדומים והכי מתוקים, שם אותם בסלסלה יפה ואז מציג אותם למבקרים ואומר להם:
"תראו אילו דובדבנים נפלאים יש במטע שלי!"
אבל הוא לא יספר להם על כל הדובדבנים היבשים, הנבולים, הרקובים והבלתי אכילים שאותם הוא לא קטף ולא שם בסלסלה...
כך גם מחפשי הצפנים, הם יציגו לכם רק את "הדובדבנים" הכי יפים והכי מתוקים שהם מצאו, אבל לא יספרו על כל הניסיונות שלהם שכשלו, ועל כל הגרפים שבהם הנקודות לא התיישרו על קו ישר...
זה לא אובייקטיבי.
יש כאן יותר מדי דרגות חופש, ויותר מדי חופש תמרון, וזה לבדו פוסל את כל "הניסוי". גם אם החוקר יתעקש שהוא מאוד השתדל להיות אובייקטיבי.
קווי רווח סמך:
בחלק מהגרפים ניתן לראות קווים מקווקווים משני צידי הקו הישר.
במסמך בשם:
"שאלות ותשובות לפרופסור חיים שור"
אשר זמין באינטרנט, פרופסור שור מסביר מה הם קווים אלו:
"הקוים המקווקוים מציינים מרווחי בר-סמך ברמת בטחון של 95%. בלשון לא מקצועית נציין, כי מרווחים אלו מציינים את תחום הפיזור הצפוי של הנקודות ברמת בטחון של 95%"
"הצורך בקביעת מרווחי בר-סמך נובע, כפי שהוסבר קודם, מהעובדה שתצפיות אמפיריות תמיד קשורות באי ודאות מסוימת, הנובעת מהאקראיות שהיא חלק בלתי נפרד מהטבע. מרווחי בר-סמך מכמתים את "טווח ההשפעה" של אקראיות זאת"
"יצויין, כי אם היינו בוחרים רמת בטחון יותר נמוכה, למשל 90%, הקוים מקווקוים היו מרוחקים עוד יותר מהעקומה המתארת את המודל הסטטיסטי שהותאם לנתונים"
ועכשיו לדוגמאות:
נראה עכשיו כמה דוגמאות מייצגות לגרפים שמוצגים בסרטון.
מיד לאחר מכן, נראה שעם מעט מאמץ וסבלנות, ניתן למצוא גרפים לא פחות מעניינים ומדוייקים, גם עבור מילים באנגלית.
כאמור רוב הגרפים בסרטון מציגים 3-4 נקודות שמתיישרות על קו ישר...
האם זה אמור להרשים אותנו?
לא ממש... דרך כל שתי נקודות בכל מקרה תמיד עובר קו ישר, לכן לאחר שהפרופסור בחר שתי נקודות (מילים) והעביר דרכן קו ישר, כל מה שנותר לו לעשות זה למצוא נקודה בודדת נוספת, או מקסימום שתיים שישבו קרוב לישר...
שימוש בפונקציית לוג:
הגרף עושה שימוש בפונקציית לוג שמעוותת לגמרי את הנתונים, וגורמת להם להתיישר באופן מאולץ מאוד על קו ישר... לאלוהים היה קשה להצפין את הנתונים המדעיים ביחידות הרגילות? אלו שבהן נהוג להשתמש?
בחירת שמות:
מדוע דווקא שמש, ארץ, ירח?
למה לא "מאור קטן" ו"מאור גדול" כפי שמופיעים בספר בראשית?
מדוע לא "חמה" ו"לבנה" שגם כן מופיעים במקרא?
התשובה פשוטה, כי הם לא מתיישרים על קו ישר...
החלפת אות משבשת את הגרף:
יוצר הסרטון טוען כי אם אות באחת המילים תתחלף באות אחרת, הנקודה החדשה שתיווצר תתרחק מאוד מהקו... כמובן שהוא דואג באופן מאוד מניפולטיבי, להחליף דווקא לאותיות שיגרמו לנקודה לזוז מרחק רב ממקומה...
למשל, הוא מראה שהנקודה שמייצגת "שמש" תתרחק מאוד מהקו הישר, אם במקום "שמש" נכתוב "זמש"... כלומר הוא החליף את האות ש' שערכה בגימטריה הוא 300, באות ז' שערכה הגימטרי הוא 7, ובכך הזיז את הנקודה שמייצגת "שמש" ב 293 יחידות שמאלה!
אבל מה לגבי דוגמאות הפוכות?
אם למשל במקום "ארץ" היינו כותבים "ברץ", "גרץ" או "דרץ" הנקודה הייתה מתקרבת עוד יותר לקו הישר!
אם כותבים "רמש" במקום "שמש", אז הנקודה "ארץ" תמצא עוד יותר קרוב לקו החדש שנוצר (בין המילים "ירח" ל "רמש") ומתקבלת התאמה ליניארית של 99.995% במקום 99.898% במקור, כלומר שיפור ניכר בתוצאה!
ואם כותבים "כרץ" במקום "ארץ" (שוב, שינוי של אות אחת) אז כל הנקודות נופלות בול על הקו, והחישוב מראה התאמה של 100.00%!
כמו כן, יוצר ועורך הסרטון "שכח", שאם אחת המילים משתנה (למשל אם המילה "שמש" הופכת ל "זמש") אז בכל מקרה נצטרך לצייר קו חדש (בין המילים "ירח" ל "זמש") ולכן כל ההשוואה שהוא עושה בסרטון, שמתייחסת לקו שכרגע מצוייר על הגרף היא מוטעה וחסרת כל חשיבות!
חייבים קודם לצייר קו חדש בהתאם לנקודות החדשות, ורק אז לבדוק!
גרפים רבים, עבור נתונים שונים:
גרף זה הוא רק אחד מתוך סדרה של גרפים המוצגים בסרטון, המראים כי קיים כביכול קשר חזק בין הגימטריה של שמות גרמי השמיים במערכת השמש, ובין נתונים מדעיים הקשורים לאותם גרמי שמיים.
יוצר הסרטון טוען כי זהו פלא פלאים, שכל כך הרבה נתונים מדעיים הקשורים לאותם גרמי שמיים (מסה, נפח, קוטר וכו') יוצרים נקודות על קו ישר...
לטענתו, לא חייבת להיות קורלציה בין הנתונים המדעיים, ובתור דוגמא הוא מסביר כי יכולים להיות לנו למשל שני כדורים שגודלם זהה, אך אחד מהם עשוי מקלקר ולכן מסתו קטנה, ואילו השני עשוי מטיטניום ולכן מסתו גדולה.
באמת דוגמא יפה, אבל מה לעשות שכאשר מדברים על גרמי השמיים במערכת השמש, כן קיימת התאמה חזקה בין הנתונים?
למשל כשמכניסים את נתוני המסה והנפח של כוכבי הלכת במערכת השמש לנוסחה שראינו קודם, מוצאים כי עוצמת הקשר ביניהם היא כמעט 97%!!
לכן, לא פלא שאם הפרופסור הצליח לסדר את גרמי השמיים בגרף על קו ישר לפי פרמטר מדעי מסויים (למשל לפי נפח) אז הם יתיישרו על קו ישר גם לפי פרמטרים אחדים כמו מסה או קוטר שיש להם קורלציה חזקה לפרמטר זה.
בחירת שמות:
שוב בחירת מילים מאוד סלקטיבית...
אם השתמשת במילים יום ושנה עבור הצגת זמנים, האם אין זה הדבר הכי הגיוני ומתבקש להשתמש באופן דומה במילה "חודש"?
המילה "ירח" מופיעה בתורה פחות מ 20 פעמים במשמעות של "חודש", זאת בעוד שהמילה "חודש" מופיעה יותר מ 200 פעמים!!
אז מדוע בגרף מופיעה דווקא המילה הנדירה יותר?
כאשר שמים את המילה "חֹדש" בגרף ("חודש" בחולם חסר, כפי שכתוב בתורה) הנקודה מתרחקת מאוד מהקו!
עכשיו ברור מדוע הפרופסור לא השתמש במילה הזו.
למה הדבר דומה?
להצגת גרף המייצג את שלושת צבעי היסוד בצורה הבאה:
עגבניה, ירוק, כחול.
ואז לתרץ ש"עגבניה" היא אדומה, ולכן יכולה לייצג את הצבע האדום... וזאת במקום פשוט להשתמש במילים:
אדום, ירוק, כחול.
עוד דוגמא למניפולציות ותרגילי הלהטוטנות שמחזירים בתשובה עושים כדי שהנתונים "יתאימו" למה שהם רוצים להציג.
תדירות:
יום, חודש ושנה בתצוגת תדירות... עוד המצאה שגורמת לנקודות להתיישר באופן מאולץ על קו ישר... ממתי מודדים יום חודש ושנה לפי תדירות לשנייה??
מאיפה ההמצאה הזו?
אקרובטיקה ברמה בינלאומית:
בגרף שולבו יחד 3 תרגילי אקרובטיקה שונים!
ראו כמה תרגילי אקרובטיקה צריך לעשות כדי שהנקודות יתיישרו על קו ישר....
זה לא מדעי, וזה בטח לא אובייקטיבי.
שוב בחירה מאוד סלקטיבית של מילים, שגורמת לנקודות להתיישר באופן מאוד מאולץ על קו ישר...
ממתי מצבי הצבירה של מים הם "קרח", "מים", "קיטור"?
מצבי הצבירה של מים הם: "קרח", "מים" ו "אדים" או "אדי מים"!
המילה "קיטור" מיוחסת בימינו לאדי מים דחוסים בלחץ גבוה שמתפרצים דרך פתח יציאה. בעבר קטרי רכבת הופעלו באמצעות קיטור בלחץ גבוה שהניע את בוכנות המנוע שלהם (ולכן הם נקראו קטרים) וכיום ישנם מכשירי קיטור ביתיים המשמשים לניקוי ספות ומזרונים.
בתנ"ך המילה "קיטור" מופיעה במשמעות של עשן!
למשל, בבראשית פרק י"ט פסוק כ"ח:
"וירא, והנה עולה קיטור הארץ, כקיטור הכבשן".
ורש"י פירש: "קיטור: תימור של עשן".
כמו כן כבשן הוא תנור ששורפים בו דברים, ומה שעולה ממנו זה עשן.
בספר תהילים פרק קי"ט פסוק פ"ג:
"כי הייתי כנאד בקיטור".
ורש"י פירש: "כנאד של עור המתייבש בעשן".
(גם מצודת דוד ומצודת ציון פרשו כי הכוונה לעשן)
גם המילה "קטורת" המופיעה פעמים רבות בתורה (בכתיב חסר: קטֹרת) באה מהמילה קיטור, והרי כולנו יודעים שמקטורת יוצא עשן ולא אדי מים...
אז למה לא להשתמש במילה המקובלת לתיאור מצב גזי של מים?
למשל "אד", "אדים" או "אדי מים"?
הרי כבר בסיפור הבריאה בספר בראשית ב' מתואר אד מים שעולה מן האדמה ומשקה את העצים והצמחים, האם לא היה הרבה יותר הגיוני להשתמש במילה זו?
גם בספר איוב המילה "לאידו" מפורשת: "לעננו", שמשמעותו "ענן מים".
אבל מה לעשות שמילים אלו נותנות תוצאה גרועה?
אז כרגיל עושים תרגילי אקרובטיקה, ומחליטים ש"קיטור" זה מצב הצבירה השלישי של מים... מאוד אובייקטיבי, מאוד אמין.
פירוט נתונים מדעיים לגבי יסודות וחומרים שיופיעו בגרפים שנראה מיד.
(צילום מסך מתוך הסרטון)
טבלה נוספת המפרטת נתוני יסודות וחומרים שמופיעים בגרפים.
(צילום מסך מתוך הסרטון)
זהו גרף ראשון מתוך שלושה המציגים את היסודות והחומרים השונים.
לא ברור מדוע החומרים והיסודות פוזרו ל 3 גרפים נפרדים, ובסרטון גם לא טורחים להסביר אפילו בחצי מילה מה הסיבה להפרדה. בדיקה מהירה מראה, כי כאשר מעבירים חלק מהיסודות והחומרים בין הגרפים מתקבלת תוצאה גרועה.
נניח לרגע שהגרף הראשון (זה שמוצג כאן) מתאר יסודות טהורים בלבד, מדוע שאר החומרים לא רוכזו בגרף אחד, אלא פוזרו לשני גרפים נפרדים נוספים?
סליחה, אבל זה מריח כמו עוד תרגיל אקרובטי שנועד לקמבן תוצאות טובות...
עושה רושם שהחומרים פוזרו למספר גרפים נפרדים, באופן כזה שבכל אחד מהם ירוכזו רק מילים שמתיישרות על קו ישר.
אם הגרף הראשון מייצג יסודות טהורים בלבד, אז מדוע היסוד "בדיל" שמופיע כמה וכמה פעמים ברשימת המתכות בתנ"ך אינו מופיע כאן? ומדוע עופרת שגם היא יסוד מתכתי אינה נמצאת כאן אלא רק בגרף השני?
נראה שההסבר לכך דיי ברור... שני היסודות האלו מקלקלים את התוצאה, אז אחד מהם פשוט הושמט, והשני הועבר לגרף אחר.
בדיל ועופרת:
לצורך הבדיקה, הוכנסו תחילה לנוסחה (דרך תוכנת מחשב) ארבעת החומרים שמופיעים בגרף (זהב, כסף, נחשה, פלדת) ואכן התקבלה עוצמת קשר של 99.113% כפי שמופיע בסרטון.
אבל, כאשר מוסיפים את היסוד בדיל (עם משקלו האטומי ההופכי) התוצאה קצת מתקלקלת ויורדת ל 97.860%...
וכאשר מחליפים בדיל בעופרת, עם הנתונים שמופיעים עבור יסוד זה בטבלה 1, התוצאה נהרסת לגמרי ומתקבלת עוצמת קשר של 14.664% בלבד!
נחֹשה:
מדוע נחֹשה ("נחושה" בכתיב חסר) ולא נחושת?
המילה נחושת מופיעה עשרות פעמים בתורה, בעוד שהמילה "נחושה" (בכתיב חסר) מופיעה בתורה פעם אחת בלבד!
האם לא היה הגיוני להשתמש במילה הנפוצה והרווחת יותר?
כמובן שהמילה "נחשת" מקלקלת לגמרי את הגרף, החלפת האות ה' באות ת' ("נחֹשת" במקום "נחֹשה") מזיזה את הנקודה על הגרף כמעט 400 מקומות ימינה על ציר איקס...
משום מה פרופסור שור החליט (כפי שרואים בטבלה 1) ש"נחשה" ("נחוֹשה" בכתיב חסר) היא נחושת טהורה, וכי "נחשת" ("נחוֹשת" בחולם חסר) היא סגסוגת, כלומר עירוב של כמה מתכות יחד, כלומר לא יסוד טהור...
הבעיה היא שבכל המקומות שבהם המילה "נחשה" מופיעה בתנ"ך, גם רש"י וגם שאר המפרשים כותבים במפורש כי הכוונה לנחושת... גם ויקיפדיה ואתרי אינטרנט נוספים שעוסקים בנושא מדגישים שוב ושוב כי "נחשה" היא מילה נרדפת ל"נחשת", וכי אין שום הבדל ביניהן.
אתר אחד בלבד (זוהר-אמר.אורג.יל) טוען, ולא ברור על סמך מה, כי יש הבדל בין המילים "נחֹשת" ו"נחֹשה" במקרא, אבל איזה באסה... הפירוש שלו בדיוק הפוך מזה של פרופסור חיים שור.
באתר מוסבר כי דווקא "נחושת" היא היסוד הטהור, ואילו "נחושה" היא סגסוגת לא טהורה המכונה "ברונזה", או "ארד":
ציטוט מהאתר:
"הנחושת נזכרת במקרא 150 פעמים (כולל שמות כמו: נחושה ונחושתיים) התפתחות טכנולוגית אפשרה לקבל כלי נחושת בעלי חוזק וקושי באמצעות השימוש בסגסוגת הנחושת בתוספת בדיל, במה שמכונה בימינו ארד או ברונזה"
"בלשון המקרא, קיימת הבחנה בין ה"נחושת" ובין הברונזה הקשה הנקראת בשם "נחושה" (ויקרא כ"ו י"ט; ישעיהו מ"ח ד')"
כמו כן, פרופסור שור החליט (כפי שמופיע באחת הטבלאות בסרטון) שהמילה "נחושת" מייצגת בכלל את הסגסוגת המתכתית פליז (שמורכבת מנחושת ואבץ) למרות שפליז מוזכר במקרא 3 פעמים בלבד, בתור "נחושת קלל" ובתור "נחושת מוצהב" (בספרים דניאל, יחזקאל ועזרא) זאת לעומת עשרות פעמים שבהם המילה "נחושת" מופיעה בתורה במשמעות של נחושת טהורה.
בנוסף, ישנם סוגים רבים של פליז (שצבעם משתנה מאדמדם לצהוב, כתלות בכמות האבץ שבסגסוגת) ולכן הקביעה של פרופסור שור לגבי המשקל האטומי של פליז נראית שרירותית לחלוטין.
פלדת:
משום מה פרופסור שור החליט ש"פלדת" היא ברזל (כפי שרואים מהנתונים בטבלה 1) ואם כך, מדוע לא פשוט להשתמש במילה "ברזל" שמופיעה פעמים כה רבות בתנ"ך? למה להשתמש במילה כה נדירה, במקום במילה הנפוצה יותר?
המילה "ברזל" מקלקלת כמובן את הגרף, ומזיזה את הנקודה שמאלה הרחק מהקו הישר... אבל אנחנו רוצים להיות אובייקטיביים, ומדעיים, הלא כן?
נגיד ש"פלדֹת" (פלדוֹת בחולם חסר) היא אכן ברזל, מדוע לא "פלדה"?
פרופסור שור קבע כי "פלדות" זה בלשון יחיד... למרות שאנו יודעים שסיומת "ות" מציינת בעברית לשון רבים, למשל:
דלתות, שולחנות, פלטות, קירות, חלונות.
אבל המילה "פלדה" מעיפה את הנקודה הרחק מהישר... לכן ברור מדוע שור העדיף להשתמש במילה "פלדות", שבה האות ת' (שערכה הגימטרי 400) מזיזה את הנקודה מרחק רב ימינה בדיוק לקו שאותו הוא שירטט.
ומדוע בכלל הפרופסור החליט שהמילה "פלדות" מייצגת ברזל?
המילה "פלדות" מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר נחום פרק ב':
"מגן גבוריהו מאדם, אנשי חיל מתולעים, באש פלדות הרכב, ביום הכינו"
ומה אומרים המפרשים על פסוק זה?
רש"י: "ביום שהוא מוכן לצאת בצבא, מצחצח רכב ברזל שלו. ולא ידעתי מהו פלדות, ואומר אני שהוא מן המצחצחת ברזל יפה. ויש פותרין פלדות לשון לפיד אש בדרך ההיפך".
כלומר רש"י אומר שהוא איננו יודע למה הכוונה במילה פלדות, וכי יש מפרשים (למשל: מצודת דוד, ומצודת ציון) הטוענים שהכוונה היא שהרכב נראה כמו לפיד אש בוער כאשר הוא דוהר על קרקע סלעית וניצוצות של אש יוצאים מגלגליו.
יחד עם זאת, הוא אומר שלדעתו הכוונה היא למשהו (אולי למשל סמרטוט רטוב בתוספת חול רך, המשמשים להברקת מתכת) שמצחצחים בעזרתו את מרכבות הברזל, וגורמים להן להיראות יפות ונוצצות לפני הקרב.
כלומר אפילו המפרשים הגדולים אינם טוענים שהכוונה לברזל.
אבל מי אנחנו שנתווכח עם פרופסור...
(דרך אגב כדאי להזכיר למי ששכח, שעם כל הכבוד, פרופסור חיים שור הוא איננו מומחה לשפה העברית, או ללשון המקרא. לפרופסור שור יש תארים בסטטיסטיקה, הנדסת תעשייה וניהול, פילוסופיה ופסיכולוגיה, שאינם הופכים אותו לבר סמכא בכל הקשור למשמעות של מילים בעברית עתיקה, או בכימיה)
משקל אטומי הופכי:
הנה מגיע עוד תרגיל להטוטנות...
מאיפה ההמצאה המוזרה הזו "משקל אטומי הופכי"?
חיפוש באינטרנט לא מוצא שום איזכור למונח "משקל אטומי הופכי", אבל מה לעשות שהערכים שבהם נהוג להשתמש (דהינו "משקל אטומי") לא גורמים לנקודות להתיישר על קו ישר? אז מבצעים תרגילי אקרובטיקה בכדי לגרום להן להתיישר על הקו באופן מלאכותי.
בדומה לפונקציה המתמטית לוג, גם "ערך הופכי" מעוות לחלוטין את פרופורציות המרחק בין הנקודות שמוצגות על הגרף.
(ערך הופכי הוא 1 חלקי הערך. למשל, אם המשקל האטומי הוא 4.00, אז המשקל האטומי ההופכי יהיה 0.25. זאת משום ש 1 לחלק ל 4.00 נותן 0.25)
אם ניקח לדוגמא את הערכים:
8, 7, 6, 5, 4, 3, 2, 1
נראה שהם נמצאים במרחק שווה וזהה אחד מהשני (מרחק השווה ל 1), אך אם נציג אותם לפי "ערך הופכי" (כלומר 1 חלקי הערך) נקבל:
1.0000
0.5000
0.3334
0.2500
0.2000
0.1667
0.1428
0.1250
ועכשיו אלו יהיו המרחקים ביניהם:
0.5000
0.1667
0.0834
0.0500
0.0334
0.0238
0.0178
כפי שאפשר לראות, המרחק בין הערכים שקודם היה שווה וסימטרי, התעוות לגמרי, ופרופורציות המרחקים המקוריות שהיו ביניהם הלכו לאיבוד.
זה מה שערך הופכי עושה למרחקים בין הנקודות.
עופרת ונחושת:
כפי שהוסבר בגרף הקודם, עופרת ונחושת הן בכלל יסודות מתכתיים, ולכן שייכים לגרף הקודם. אך משום שמילים אלו מקלקלות את הגרף ואת התוצאות שלו, ברור מדוע הפרופסור העדיף להעביר אותן לגרף אחר...
וכמו שנהוג אצל מחזירים בתשובה ואצל להטוטני צפנים המנסים להוכיח את קיומו של אלוהים, בטח גם לפרופסור יש תירוצים בדיעבד לגבי מדוע הכי הגיוני לשים את שתי המתכות האלו בגרף נפרד... בסדר.
נתר:
כפי שרואים בטבלה 2, פרופסור שור החליט כי נתר ובֹרית הן מילים נרדפות ליסוד "נתרן", זאת בניגוד לפסוקי תנ"ך ופירושים ברורים של רש"י ושל מפרשים נוספים, שאומרים בצורה חדה וברורה כי מדובר על שני חומרים נפרדים ושונים.
ואם נניח רק לרגע שנתר ובֹרית הם אכן שמות נרדפים ליסוד נתרן, מדוע הם מופיעים בשני גרפים נפרדים? האם זה לא אומר שהחומרים בשני הגרפים האלו היו אמורים להשתלב יחד באותו הגרף?
ומדוע הפרופסור בחר להציג דווקא את המילה "נתר" בגרף הנוכחי, ואילו את המילה "בֹרית" הוא הציב בגרף הבא? נראה ששוב מדובר על משחק אקרובטי שנועד לגרום לנקודות להתיישר בצורה מאולצת על קו ישר...
בדיקה מהירה מראה כי כאשר מנסים להחליף בין המילים (לשים את "בֹרית" בגרף הנוכחי, ואת "נתר" בגרף שאחריו) התוצאה מתקלקלת משמעותית והמילים נופלות רחוק מהקו... עוד דוגמא לבחירה סלקטיבית של מילים כדי להנדס את התוצאה.
נתר ובֹרית לפי המפרשים:
עוד לפני שמדברים בכלל על פירושים, האם לא ברור מקריאת פסוקי התנ"ך עצמם כי מדובר על שני חומרים שונים?
ירמיהו פרק ב', פסוק כ"ב:
"כי אם תכבסי בנתר, ותרבי לך בֹרית - נכתם עונך לפני, נאום אדֹני יהוה".
שניהם מופיעים יחד באותו פסוק, בתור שני חומרים נפרדים, איך אפשר להתבלבל בכלל ולחשוב שמדובר על אותו החומר?
ומה אומרים רש"י ומפרשים נוספים על נתר ובֹרית?
נתר:
"מן אדמה שחפין ושפין בה את הבגדים... מן אדמה רכה ומכבסין בו... מן עפר המנקה את הכתם... מן אדמה רכה כגון אדמה שלנו הנקרא קריד"א, והיו חוקקים אותה ועושין כלים, ואם יפול בו חומץ ממסמסו ונשחת... מן אדמה רכה, עשוי לכבס בו".
בֹרית:
"שם עשב המנקה, וכן וכבורית מכבסים... כבורית של מכבסים שמעביר את כל הכתם... בורית עשב הוא שמעביר את הכתם, בלע"ז שנייר"א, ולשון בורית ידבר המצחצח ומטהר".
כלומר גם רש"י וגם מפרשים נוספים עושים הבחנה ברורה בין נתר ובין בורית, ואומרים שבורית היא עפר, או אדמה רכה שמשפשפים בה את הבגדים, ובורית היא סוג של עשב, ושניהם יחד משמשים לעשיית כביסה לבגדים מלוכלכים.
זה שהמילה "נתר" מזכירה קצת בצליל שלה את המילה נתרן, לא אומר שמדובר על אותו החומר, או על היסוד נתרן.
באחד המילונים (מילון אבניאון) מפרשים כי "נתר" הוא תרכובת נתרן, שהיא אחד ממלחי הנתרן ששימשו בתקופה הקדומה להכנת סבון כביסה, ונותנים שתי דוגמאות לתרכובות כאלו:
שתי תרכובות אלו מכילות אמנם את היסוד נתרן, אך הן אינן נתרן טהור, והמשקל האטומי שלהן הרבה יותר גדול מאשר נתרן... אם משתמשים במשקל האטומי (ההופכי) שלהן בכדי לייצג את המילה "נתר" על הגרף, הנקודה עפה קילומטר מהקו ושוב כל הגרף נהרס...
בֹרית על פי חז"ל, וגם על פי ויקיפדיה ומקורות נוספים באינטרנט, היא עשב/צמח מסוג "צמחי מלחה" ("הלופיטים" - צמחים אשר מצליחים לשרוד ולשגשג באזורים עויינים שבהם האדמה רוויית מלח) ששימשו בתקופה הקדומה בתור סבון כביסה, הרבה פעמים לאחר שעברו תהליך שריפה ועירבוב עם חומרים נוספים.
שני הצמחים המזוהים ביותר עם "בורית" של המקרא הם:
זה ששם הצמח כולל בתוכו את המילים "מלח" ו"בורית", לא אומר שבורית היא מלח, ובטח לא הופך אותו לנתרן שהוא רק רכיב אחד בתרכובת המכונה מלח...
בֹרית:
בעניין בורית כבר עסקנו בגרף הקודם, ואין טעם להרחיב על כך שוב.
סכוכית:
אבל פרופסור שור החליט כי דווקא המילה "סכוכית" היא ההגייה הנכונה... כמה נוח לקבוע זאת כאשר זה מושיב (כביכול) את הנקודה בדיוק על הקו הישר בגרף...
ועוד מעט נראה מדוע רק כביכול...
משקל אטומי של זכוכית:
הפרופסור החליט משום מה שזכוכית היא סיליקה, וגם נתן לה את המשקל האטומי של סיליקה (60.0843, כפי שאפשר לראות בטבלה 2), וזאת למרות שסיליקה מהווה רק רכיב אחד בזכוכית, והיא מורכבת מחומרים נוספים.
ישנם סוגים רבים של זכוכית, וסיליקה מהווה רק 60%-80% ממנה.
בדיקה מהירה מראה כי אם לוקחים בחשבון גם את שאר החומרים שזכוכית מורכבת מהם, המשקל האטומי ההופכי של הזכוכית יוצא הרבה יותר קטן, וגורם לנקודה על הגרף לרדת הרבה יותר למטה ולהתרחק מאוד מהקו הישר...
כאמור לא ניתן בכלל לחשב "משקל אטומי" (רגיל או הופכי) של זכוכית, משום שישנם סוגים רבים של זכוכית, ובכל אחד מהם המשקל האטומי שונה.
מדובר על נתון שרירותי לגמרי שאינו יכול להיות אובייקטיבי.
טעות על גבי טעות:
בדיקה מקרית לחלוטין, גילתה כי המשקל האטומי ההופכי שפרופסור שור נתן לסכוכית כלל אינו נכון!
(כזכור: משקל אטומי הופכי, הוא 1 חלקי המשקל האטומי של החומר)
פרופסור שור החליט כאמור כי זכוכית היא "סיליקה" (דבר שכלל אינו נכון, מאחר וסיליקה היא רק מרכיב אחד בזכוכית) ונתן לה את המשקל האטומי של סיליקה, שהוא 60.0843, כפי שניתן לראות בטבלה 2.
אך שוד ושבר כפי שאומרים, הערך ההופכי של סיליקה הוא בכלל 0.0166, מה שמעיף את הנקודה הרחק מהקו הישר, והורס לגמרי את התוצאה הסופית...
אז מאיפה הגיע הערך השגוי 0.03561 שמופיע בטבלה עבור סכוכית?
בדיקה מהירה גילתה שהפרופסור "קצת" התבלבל בחישוב שלו... ונניח כמובן שהדבר נעשה לגמרי בתום לב.
במקום לחשב את הערך האטומי ההופכי של סיליקה, הוא חישב בטעות את הערך ההופכי של סיליקון שמהווה רק 50% מסיליקה... הבילבול נבע כנראה מכך ששני השמות מאוד דומים זה לזה.
המשקל האטומי של סיליקון הוא 28.0855, ואכן 1 לחלק לערך זה נותן 0.03561 שזה בדיוק "המשקל האטומי ההופכי" שהפרופסור נתן בטבלה לסכוכית...
כלומר מיקום הנקודה בגרף שגוי לחלוטין!
החישוב של הפרופסור:
הנה צילום מסך מתוך הספר של פרופסור חיים שור (אשר זמין בצורה דיגיטלית באינטרנט) מתוך דף שבו הוא מראה כיצד הוא חישב את המשקל האטומי של זכוכית (ההערות בעברית אינן מופיעות במקור).
שימו לב למשקל האטומי של סיליקון, הערך ההופכי שלו נותן בדיוק את הערך השגוי שמופיע בטבלה, שלפיו מוקמה הנקודה "סכוכית" על גבי ציר Y:
סיד וגיר:
שני חומרים אלו לא נבדקו, ישנם מספיק כשלים בגרף זה ובגרפים הקודמים, שאין שום טעם להמשיך לחפור בנושא.
בחירת מילים סלקטיבית:
הגרף מדבר על מהירויות! מהירות האור, מהירות הקול... מה קשורה בכלל המילה "דממה" שמדברת על שקט, ועל חוסר רעש קולי?
יוצר הסרטון מתרץ שנכון להשתמש במילה "דממה" משום שהיא באה מהשורש "דמם, דומם" שמתארים חוסר תנועה... אבל למה דווקא חוסר תנועה?
המילה "דומם" מתארת לרוב חפץ שאין בו חיים (למשל שולחן, חלוק נחל, ספסל), או משהו שקט שלא משמיע רחש, והרבה פחות מצב של חוסר תנועה.
גם מטוס הוא "דומם", אבל לרוב נע במהירות שקרובה למהירות הקול, הוא לא ממש נמצא במצב של חוסר תנועה...
ונגיד שאנחנו זורמים עם "דממה" = חוסר תנועה.
מרחב האפשרויות כאן גדול מאוד, וכרגיל, באופן צפוי ומאוד לא אובייקטיבי יוצר הגרפים בוחר להשתמש דווקא במילים שנותנות את התוצאות הטובות.
הצגת נתונים לפי לוג:
שוב שימוש בפונקציית לוג שמעוותת לגמרי את הנתונים...
לפי הגרף, מהירות האור גבוהה פי שלוש וחצי בלבד ממהירות הקול... ומה במציאות? מהירות האור גבוהה פי 870 אלף יותר ממהירות הקול!
הבדל ממש "זניח" הא?
דוגמאות נוספות:
אכן דיוק אלוהי מופלא... כמה עצוב שאלו השטויות שמשכנעות אנשים שאלוהים קיים, ושהוא גם הצפין "נתונים מדעיים" במילים עבריות...
אין, פשוט אין גבול לשטויות.
שוב שימוש בפונקציית לוג... ולא נחזור על ההסבר פעם נוספת.
בחירת מילים סלקטיבית:
יש הרבה מילים שמתארות תופעות הקשורות לאור ולקול, למה דווקא רעם וקשת?
(לגבי "דממה" כבר ניתן הסבר בגרף הקודם, ואין טעם לחזור שוב)
טבלת נתוני כוכבי הלכת, לפי פרופסור חיים שור.
הגרף שנראה מיד מבוסס על טבלה זו.
נראה שהפרופסור עשה סלט רציני עם שמות כוכבי הלכת, בניסיון נואש להתאים אותם לקו ישר... משחק האקרובטיקה המוכר והידוע.
השמות לפי שור ולפי המדע:
עש: לפי פרופסור שור עש הוא כוכב הלכת נפטון ("רהב" בעברית מודרנית) אך מקובל דווקא לייחס אותו לקבוצת הכוכבים "הדובה הגדולה".
עיש: לפי פרופסור שור עש הוא כוכב הלכת אורנוס ("אוראון" בעברית מודרנית) אך לפי תרגום השבעים נראה שמדובר בכוכב הלכת נוגה, וישנם כאלה הייחסים את עיש לכוכבים הנמצאים בצביר הכוכבים "כימה".
כוכב: לפי פרופסור שור עש הוא כוכב הלכת פלוטו, אך לפי ויקיפדיה ומקורות נוספים מדובר בכלל על כוכב הלכת המכונה בעברית "כוכב חמה" ("מרקורי" באנגלית) אשר מוזכר גם בתלמוד הבבלי.
כימה: לפי פרופסור שור זהו כוכב הלכת מרקורי ("כוכב חמה" בעברית מודרנית), אך לפי כל המפרשים וחוקרי המקרא מדובר על קבוצת כוכבים קטנה המכונה "פליאדות".
מצחיק שמחזירים בתשובה נוהגים לתת את צביר הכוכבים כימה בתור דוגמא לחוכמת חז"ל, שידעו כביכול לציין כמה כוכבים יש בצביר הכוכבים הזה ("כמאה כוכבים"), ופתאום בא פרופסור שור וקובע שמדובר בכלל על כוכב לכת... אולי שור והמחזירים בתשובה צריכים קודם לתאם ביניהם גרסאות.
כסיל: לפי פרופסור שור כסיל הוא כוכב הלכת מאדים, אך על פי ויקיפדיה ומקורות נוספים העוסקים בזיהוי כוכבים במקרא, מדובר או על קבוצת כוכבים המכונה "העגלה הקטנה", או על קבוצת כוכבים בולטת בשמיים בשם "אוריון" ("הצייד").
תמן: לפי פרופסור שור מדובר על כוכב הלכת שבתאי, אך לפי חוקרי המקרא שבתאי מופיע במקורות (בספר עמוס) בשם "כיון".
נפטון אורנוס ופלוטו ("עש", "עיש", ו"כוכב" לפי פרופסור שור) התגלו רק בעת החדשה, ולכן לא הגיוני שמזכירים אותם בתנ"ך או בתקופת המקרא, משום שבתקופה המדוברת כלל לא ניתן היה להבחין בהם בעין.
שוב בחירה סלקטיבית של נקודות שמתיישרות על קו ישר, שוב התעלמות אלגנטית והמצאת תירוצים עבור נקודות שנופלות רחוק ומקלקלות את התוצאה...
מה רואים בגרף:
הגרף הוא צילום מסך מתוך הסרטון, פלוס כמה שפצורים (ציון והדגשת ימי הבריאה בתחתית הגרף) לשם הבהרה של הדברים.
כמו כן נוספו לגרף 4 נקודות חדשות שנופלות רחוק מאוד מהקו הישר (הריבועים בצבע אדום וצהוב) והן כמובן לא מופיעות בסרטון... אבל מיד נגיע לזה.
הנקודות המקוריות הן שלושת הנקודות השחורות שיושבות על הקו, והמטרה היא כמובן להראות שישנה כביכול תאימות בין סדר הבריאה וימי הבריאה המתוארים בספר בראשית פרק א', ובין סדר היווצרות הדברים על פי המדע.
הבריאה לפי ספר בראשית:
בואו ניזכר לרגע בסדר הבריאה לפי ספר בראשית:
בריאת האור:
התרגיל הידוע של מחזירים בתשובה, לנסות להתאים בדיעבד דברים שכתובים בתורה לתגליות מדעיות מודרניות... זה לא יעבוד לכם.
הפסוקים לא מדברים על האור של המפץ הגדול, ועל כך הרחבה מיד.
נקודות שהושמטו מהגרף:
כפי שאפשר לראות, סומנו על הגרף 4 נקודות שרובן נופלות רחוק מאוד מהקו הישר... להלן פירוט עבור כל אחת מהן:
על פי סיפור הבריאה המתואר בספר בראשית פרק א', כדור הארץ נוצר כבר ביום הבריאה הראשון!
ביום זה לפי הכתוב, אלוהים ברא:
כל אלו הם אלמנטים הקשורים באופן מובהק לכדור הארץ!
גם בימים השני והשלישי מתוארים אלמנטים אשר בלי שום צל של ספק מדברים על כדור הארץ: יבשה, אוקיאנוסים, דשא ועצי פרי!
גם אם ננסה להיות מאוד נדיבים ונניח שכדור הארץ נברא רק בסופו של היום השלישי, עדיין הנקודה נופלת רחוק מאוד מהקו (גובה הנקודה על ציר Y הוא זמן היווצרות כדור הארץ לפי המדע, בערך לפני כ 4.5 מיליארד שנים, פחות או יותר בזמן שבו נוצרו השמש והירח, לכן שתי הנקודות באותו הגובה).
באחת התגובות לסרטון, מר שור גוער במגיב ששאל לגבי הנושא, ואומר לו שעל פי מיטב הבנתו המילה "הארץ" מתייחסת לכל היקום הפיזי, ואילו המילה "ארץ" מתייחסת לכדור הארץ בלבד...
סליחה, אבל אין שום היגיון בתירוץ הזה. ממתי משמעות של מילה משתנה כל כך רק בגלל שנוספה לה ה' הידיעה?
זה כמו להגיד ש "שולחן", זה שולחן שיש לנו בבית, ואילו "השולחן" מתייחס ליער שממנו נכרת העץ שאותו הנגר הפך לשולחן... נשמע תירוץ דיי מגוחך.
ביום הבריאה השלישי מתואר ש"הארץ" הצמיחה דשא ועצי פרי, וביום הרביעי כתוב שהירח והשמש האירו על הארץ, האם פרופסור שור טוען שהעצים והדשא צמחו "ביקום" ולא על כדור הארץ? האם השמש והירח האירו על "היקום"?
נו באמת.
ביום הבריאה השלישי מתואר כי אלוהים הצמיח צמחייה ועצי פרי. גם אם ננסה להיות סופר נדיבים, ונגיד שצמחים ועצי פרי נוצרו לפי המדע כבר לפני כ 800 מיליון שנה (עוד לפני המפץ הקמבריוני, שעד אליו היו על כדור הארץ רק יצורים מקרוסקופיים ואולי כמה אצות חד תאיות) גם אז הנקודה נופלת רחוק מאוד מהקו, כפי שאפשר לראות בגרף.
פרופסור שור מציין דרך אגב שנקודת המוצא שלו בהכנת הגרף, הייתה שכל אירוע שמצויין בסיפור הבריאה מתייחס לסופו של כל יום, פרט לבריאת האדם שהתרחשה לטענתו (על פי התורה שבעל פה) בשעות אחר הצהריים והלילה.
לא נשמע הגיוני. למה שאלוהים יחכה יום שלם, עד שעות הלילה המאוחרות, ורק אז יתחיל לברוא? אבל בסדר נזרום עם השטות הזאת...
ביום הבריאה הרביעי מתואר כי אלוהים ברא את הירח, השמש והכוכבים. כוכבים הם שמשות, אתם יודעים הנקודות הבהירות האלה שאנחנו רואים בשמי הלילה... על פי המדע, הכוכבים הראשונים נוצרו כבר כ 200-300 מיליון שנים לאחר המפץ הגדול!
גם אם ננסה שוב להיות מאוד נדיבים ונניח (כפי שרואים בגרף) כי הכוכבים נוצרו רק כ 2 מיליארד שנים לאחר המפץ הגדול, עדיין הנקודה נופלת רחוק מאוד מהקו!
כאשר אחד המגיבים העיר לו על כך, פרופסור גער בו וענה לו שהוא צריך "לטרוח ללמוד" את הנושא לפני שהוא מעיר הערות... פרופסור שור כתב בתגובתו שהוא יודע מה זה שמש וירח, אבל "כוכבים" זו מילה סתמית שמשמעותה אינה ברורה, ומוסיף גם שכוכבים נוצרים כל הזמן...
כמה נוח "לא להבין" את משמעותה של מילה כל כך ברורה בעברית כאשר היא מקלקלת לפרופסור את הגרף היפה שלו...
כל ילד בגנון שתשאלו אותו מה הם כוכבים, יצביע לשמיים ויגיד לכם שאלו נקודות האור המנצנצות שאנו רואים בשמי הלילה. אבל לפרופסור שור "לא ברור" למה הכוונה, מאוד מעניין.
ומה הקשר שכוכבים נוצרים כל הזמן? גם בני אדם נוצרים (ומתים) כל הזמן, מדוע זה לא הפריע לו לצייר בגרף את נקודת הבריאה של האדם הראשון?
ביום הבריאה החמישי מתואר כי אלוהים ברא את בעלי החיים הימיים, את התנינים הגדולים, ואת העופות.
גם אם ננסה פעם נוספת להיות מאוד נדיבים, וננסה לגרום לנקודה להתקרב לקו הישר ע"י שנניח (כפי שפרופסור שור טוען) שהם נבראו רק בלילה, בסופו של אותו יום, וגם אם נניח שהם נוצרו כבר לפני 800 מיליון שנה שזה (עוד לפני המפץ הקמבריוני, תקופה שבה עדיין שום דג, שום תנין ושום ציפור עוד לא היו קיימים) עדיין הנקודה נופלת מחוץ לישר ומחוץ לקווי רווח הסמך המקווקווים!
נשאלת השאלה מדוע פרופסור שור השמיט מהגרף את הנקודות הנ"ל, פרט לכך שהן מקלקלות מאוד את התוצאה הסופית?
שימו לב שזו שיטה שעוברת כחוט השני לאורך כל הצפנים שמחזירים בתשובה אוהבים להציג לקהל שלהם... מציגים בצורה מאוד סלקטיבית רק את מה שתואם לצופן המדומיין שלהם, ומתעלמים ממה שלא תואם.
(ואם מישהו שואל שאלות, מתחילים להגיע התירוצים...)
מטרת הטיעונים שמוצגים כאן היא כמובן לתרץ מדוע נקודת בריאת האור המתוארת בספר בראשית, מוצגת בגרף כשייכת לרגע המפץ הגדול.
אך כמובן שמדובר בהבל מוחלט, שמבוסס הן על סילוף גמור של מה שטוען המדע, והן על פרשנות שגויה לחלוטין של הפסוקים הכתובים בספר בראשית.
לפי המדע:
סיפור הבריאה:
בחייכם, תפסיקו לחרטט!
השיטה של לקחת פסוקים בתורה, לעקם ולסלף אותם, ולתת להם משמעות שונה לחלוטין ממה שכתוב בהם, רק כדי שהם יתאימו בדיעבד לממצאים מדעיים עדכניים, לא עובדת עלינו ולא מקובלת.
הפסוקים בספר בראשית מתארים בפירוש את בריאת כדור הארץ, ואת האור שהאיר עליו, הם בשום אופן לא מתארים את האור של המפץ הגדול!
לאורך כל הסרטון נטען ונרמז שוב ושוב, כי הגרפים המוצגים מוכיחים חד משמעית כי התורה ניתנה לנו ע"י כוח עליון (אלוהים) ושבשפה העברית שהיא שפת הקודש, מוצפנים כביכול נתונים מדעיים שלא היו ידועים כאשר השפה העברית נוצרה.
אם כך, איזו הפרכה טובה יותר יכולה להיות לקישקוש הזה, מאשר להראות כי ניתן למצוא גרפים דומים מאוד גם בשפות אחרות, למשל באנגלית?
נראה מיד כמה דוגמאות לגרפים דומים שנמצאו עבור מילים באנגלית, כמובן שנשחק את אותם משחקים שנעשה בהם שימוש בגרפים שמוצגים בסרטון...
נציג את הנתונים המדעיים פעם כפי שמקובל, פעם לפי לוג, ופעם לפי ערך הופכי, נשתמש במילים חלופיות כמו "ירח" במקום "חודש", וכמובן שלא נספר על כל הנתונים האחרים שבדקנו שלא גרמו לנקודות להתיישר על קו ישר...
הטבלה מציגה את הערך הגימטרי של אותיות האלפבית באנגלית.
הגימטריה מבוססת על אותה שיטת גימטריה שנעשה בה שימוש בשפה העברית, והגרפים שנראה עוד רגע מבוססים על גימטריה זו.
הגרף מראה התאמה כמעט מושלמת, בין ערכן הגימטרי של שמות המתכות (זהב, כסף ונחושת) ובין חום האידוי שלהן כפי שמופיע בדפי ויקיפדיה באנגלית.
המתכות המוצגות הן שלושת היסודות המתכתיים הראשונים שהאדם גילה, והראשונות שהוא למד כיצד להפיק וכיצד להשתמש בהן.
(מיקום הנקודות בציר X, הוא ערכה הגימטרי של המילה באנגלית)
בגרף ניתן לראות התאמה מעולה בין שמות שלושת מצבי הצבירה של המים, ובין הטמפרטורה של כל מצב צבירה.
המים קופאים בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס, נמצאים במצב צבירה נוזלי בטמפרטורה של בין 0 ל 100 מעלות (עבור הגרף נלקחה טמפרטורת האמצע כלומר 50 מעלות) ורותחים והופכים לאדי מים בטמפרטורה של 100 מעלות צלזיוס.
בחלק מהאתרים המונח "אדי מים" מופיע גם כ:
"Water vapour"
או כ:
"Water vapor"
גם הם נותנים אחוזי התאמה לא רעים בכלל של 99.884% (עבור "Water vapour") ו 99.788% (עבור "Water vapor").
אך משום שאנו משחקים לפי אותם כללי משחק שהמחזירים בתשובה משחקים בהם, אז גם אנחנו נציג כמובן רק את התוצאה הטובה ביותר שקיבלנו, ונתעלם באלגנטיות מהתוצאות הפחות טובות.
הגרף מראה כי קיימת התאמה נהדרת בין הגימטריה של כל צבע יסוד, ובין הרגישות המקסימלית של העין לאורך הגל של צבע יסוד זה.
הנה עוד כמה התאמות יפות שנמצאו, הפעם בלי הצגת הגרפים משום שהדף גם כך כבר עמוס מדי והדבר מאט את זמן הטעינה.
שקט, רעש, קשת:
"Silence", "Noise", "Rainbow" בהשוואה למהירות ביחידות מטר לשנייה:
0.0
343.26
299792458
עוצמת התאמה: 99.927%.
מוצק, נוזל, גז:
(מצבי הצבירה של מים)
"Solid", "Liquid", "Vapor" בהשוואה לטמפרטורה:
50
100
עוצמת התאמה: 99.848%.
יום, שבוע, ירח:
"Day", "Week", "Moon" בהשוואה למספר ימים:
(ירח מייצג חודש, בדיוק כפי שמוצג בסרטון)
1.00
7.00
29.53059
עוצמת התאמה: 98.797%.
קפוא, רועש, קשת:
("האיש עמד קפוא במקומו", כלומר לא זז, עמד ללא תנועה)
"Frozen", "Noisy", "Rainbow" בהשוואה למהירות לפי ערך לוג:
0.0
5.84
19.52
(אותם ערכי מהירות שמוצגים בסרטון)
עוצמת התאמה: 99.996%.
סיכום קצר:
כל הדוגמאות שהוצגו כאן עבור מילים באנגלית, נמצאו תוך פחות מיומיים עבודה, אז נסו רק לדמיין אילו מציאות אפשר למצוא כאשר מקדישים לשטות הזו חודשים ארוכים, וכנראה אף שנים...
ניתן היה לחפש ולמצוא דוגמאות יפות גם עבור 4 נקודות ויותר, אך הדבר היה מצריך זמן רב מדי שהיה בא על חשבון נושאים אחרים.
האתר גם כך עמוס מספיק, ולא ניתן להפוך כל קישקוש וכל טענה הזוייה של מחזיר בתשובה לפרויקט מחקר שנמשך שבועות וחודשים.
הקלות שבה נמצאו תוך זמן קצר כל כך הרבה ממצאים באנגלית עבור 3 נקודות, מאפשרת לקבוע במידה גבוהה מאוד של ביטחון שמי שיתאמץ מספיק, ימצא דוגמאות יפות גם עבור 4 נקודות ויותר.
כאמור במסגרת אתר זה, אין שום כוונה להמשיך לעסוק בנושא זה.
מיצינו.
הסימולציה ביצעה עשרות אלפי הגרלות, ומהתוצאות התברר שהסיכוי לקבל נקודות על קו ישר הוא בערך חצי אחוז...
ההחלפה של האותיות גם בוצעה בצורה חכמה, על פי האחוז האמיתי של כל אות בתורה. למשל לאות שמופיעה הרבה פעמים בתורה (אותיות אהו"י למשל, או האותיות ל' ו ר') היה סיכוי גבוה יותר לעלות בהגרלה (סיכוי ששווה לכמות ההופעות שלה בתורה, ביחס לאותיות אחרות).
ישנם מקרים שבהם ניתן לומר שהחישוב נכון, אך המסקנה שהסיקו ממנו שגוייה, אך במקרה הזה אפילו החישוב עצמו שגוי מהיסוד!
הסימולציה חישבה מה הסיכוי ש 3-4 נקודות אקראיות יתיישרו על קו ישר (או יהיו מאוד קרובות אליו) והסיכוי לכך הוא באמת קטן, ומתקרב ל 1% (כלומר בממוצע, בערך פעם ב 100 הגרלות הנקודות יתיישרו על קו ישר).
אך החישוב לא לוקח בחשבון את המצב האמיתי בפועל, שבו ישנן המון אלטרנטיביות שניתן לבחור מתוכן, למשל:
מילים נרדפות
מילים נרדפות ("שמש", "חמה", "המאור הגדול"), מילים בעלות משמעות דומה (למשל "ירח" = "חודש") או סוגי איות אחרים.
סימולצייה מחשב שנראה בהמשך (שניתנת גם להורדה) מראה כי כאשר לכל נקודה על הגרף ישנן נקודות אלטרנטיביות, סיכויי ההצלחה (כלומר התיישרות של הנקודות על אותו קו ישר) עולים בצורה דרמטית!
ערכים הניתנים לפרשנות
ישנם מצבים רבים שבהם הערך הפיזיקלי (למשל תדירות של צבע, או המשקל האטומי של חומר מסויים כמו למשל זכוכית) אינו חד משמעי וניתן לפרשנות, כלומר ניתן להזיז אותו למיקומים שונים, בהתאם לרצונו ופרשנותו האישית של מי שמכין את הגרף.
שיטות תצוגה מרובות
ניתן להציג את הנקודות לפי תצוגה מסוג מסויים (למשל לפי היחידות המקובלות של הנתון הפיזיקלי שמוצג בגרף) ואם זה לא עובד, אז מנסים תצוגה אחרת (למשל לפי לוג, לפי ערך הופכי, או כל המצאה אחרת שתיתן את התוצאה הרצוייה).
נושאים רבים לבחירה
החישוב גם לא לוקח בחשבון את העובדה שבאופן מעשי ישנם אינספור נתונים שניתן לבדוק ולהציג כ 3-4 נקודות על גבי גרף, למשל:
מרחב תמרון ענק
מרחב התמרון כאן פשוט ענק (גם בציר האופקי וגם בציר האנכי) ומכפיל במאות אחוזים את סיכויי ההצלחה, והתיישרות של הנקודות על קו ישר.
הגרפים של פרופ' חיים שור מזכירים מאוד את ניסוי רשימת הרבנים המפורסם. גם שם לכל רב היו כמה שמות אלטרנטיביים, שניתן היה לבחור מתוכם את השם שהכי קרוב לתאריך הלידה/פטירה שלו, וכך להגיע לתוצאה שנראית מדהימה.
ניסוי שמתיימר להיות ניסוי מדעי, חייב להיות הדוק, אסור שיהיה בו מקום לפרשנות, או אפשרות לשחק עם הפרמטרים ולכוון אותם לתוצאה הרצוייה.
למה הדבר דומה?
חישבו על משחק מחשב דמיוני, שבו המחשב מפזר מוקשים במיקום אקראי על גבי לוח משחק (מזכיר קצת את "שולה מוקשים" המפורסם של מייקרוסופט, רק שכאן המוקשים גלויים ומיקומם ידוע).
בנוסף, המחשב מציב במיקום אקראי סדרה של נקודות מעבר המסומנות ברצף של מספרים בסדר עולה, ומטרת המשחק היא לעבור ביניהן בקווים ישרים לפי הסדר (מנקודה 1, לנקודה 2, לנקודה 3...) וזאת מבלי לפגוע באף מוקש בדרך.
כפי שאפשר לראות (ולהבין גם באופן הגיוני) הסיכוי להיתקל במוקש ולהיפסל הוא סיכוי דיי גבוה, משום שאין כאן שום חופש תמרון, וישנו מסלול אחד ויחיד שדרכו ניתן לעבור, אין אלטרנטיבות.
עכשיו, נשנה קצת את חוקי המשחק, ונבקש מהמחשב להגריל בנוסף לנקודות שהוגרלו קודם, גם שתי נקודות חלופיות נוספות עבור כל נקודת מעבר.
כלומר עכשיו יהיו לנו שלוש נקודות המסומנות כ 1, שלוש נקודות המסומנות כ 2, וכן הלאה...
כפי שאפשר להבין, סיכויי ההצלחה עכשיו הם כבר הרבה יותר גבוהים... משום שאם מסלול אחד חסום, נוכל להשתמש במסלול חלופי אחר (שעובר דרך נקודות מעבר אחרות) ולחצות את שדה המוקשים בהצלחה בלי להיתקל באף מוקש.
הנה דוגמא לכמה מסלולים חלופיים שניתן להשתמש בהם עכשיו, בכדי לחצות את שדה המוקשים בהצלחה מבלי להיפסל:
משחק המוקשים כמשל:
חישבו על שחקן במשחק המוקשים שראינו, שמעלה סרטון לאינטרנט, שבו הוא מראה כיצד הוא עובר בהצלחה רבה שדות מוקשים בזה אחר זה מבלי להיפסל, ואז מציג את עצמו כאיזה "עילוי", ממש אלוף האלופים...
כמובן שהוא דאג להעלים לפני כן מצילומי המסך את כל נקודות המעבר החלופיות שעמדו לרשותו בזמן המשחק, והשאיר בתמונה רק את הנקודות שאיפשרו לו מעבר בטוח דרך שדה המוקשים...
הוא גם לא יספר לצופים על כל שדות המוקשים שבהם הוא נכשל ולא הצליח למצוא מעבר בטוח, ויראה רק את שדות המוקשים שאותם הוא הצליח לעבור בהצלחה.
חזרה לגרפים של חיים שור:
דבר דומה מאוד קורה גם עם הגרפים של פרופ' חיים שור. לצופים הנדהמים ופעורי הפה מוצגות רק הנקודות שהתיישרו על קו ישר, ממש פלא פלאים...
אך לא מוצגות לפניהם כל המילים הנרדפות שניתן היה להשתמש בהן (שלא נתנו תוצאה טובה), מילים חלופיות בעלות משמעות דומה, אותן המילים אך באיות שונה, נתונים מדעיים אחרים שנבדקו ולא נתנו תוצאה טובה, ודרכי תצוגה אחרות כמו לוג, ערך הופכי, ערך רגיל ועוד, שבהן הנקודות לא התיישרו על קו ישר...
מה שנקרא בחירה סלקטיבית, והצגה סלקטיבית (לכאורה).
מרחב המשחק כאן הוא פשוט ענק, ועם קצת סבלנות, והרבה מאוד ניחושים וניסיונות ניתן למצוא מספיק מילים שיתנו תוצאה של "וואו זה מדהים!".
ואז להציג זאת כאילו היה מעורב כאן איזה "תכנון תבוני"...
שיטות תצוגה מרובות:
עצם העובדה, שנעשה שימוש בשיטות תצוגה שונות עבור הצגת הגרפים, מראה שזה כנראה בדיוק מה שהתרחש כאן... מדוע חלק מהערכים המדעיים (על ציר Y) מוצגים ביחידות האמיתיות שלהם, חלק לפי ערך לוג, וחלק לפי ערך הופכי? מדוע חודש יום ושנה מוצגים לפי תדירות לשנייה?
אם הכל כשר, מדוע לא להציג את הערכים המדעיים באופן שבו נהוג לכתוב אותם ולהשתמש בהם? ואם כבר החלטתם להציג אותם בדרך שונה, למשל לפי לוג, או לפי ערך הופכי, מדוע לא לשמור על עיקביות ואחידות?
למה לא להציג את כל הגרפים לפי ערך לוג? או לפי ערך הופכי? מדוע כל רגע קופצים מסוג תצוגה אחד לאחר? זה לבדו מראה כי נעשתה כאן בחירה סלקטיבית, ואיסוף בפינצטה רק של הנתונים שנתנו תוצאה מרשימה...
טעויות ושגיאות בסרטון:
הנה דוגמא לטעויות שמופיעות בסרטון והתגלו בבדיקה אקראית, בין אם הדבר נעשה במכוון במטרה להטעות, ובין אם מדובר בטעויות שנעשו בתום לב.
דוגמא ראשונה:
בדקה 18:05 בסרטון, נטען כי באמצעות סימולציה ממוחשבת, התגלה שהסיכוי לקבל את 3 הנקודות שמוצגות בגרף (ירח, ארץ, שמש) על קו ישר הוא 0.2%, כלומר לדבריהם 99.8% שזה לא מקרי!
אולם בדיקה של בעל אתר זה, שנעשתה בעזרת סימולציית מחשב פשוטה שביצעה מיליוני הגרלות של 3 נקודות אקראיות על גבי מלבן שזהה בגודלו לגרף שמוצג בסרטון, הראתה כי הסיכוי לקבל 3 נקודות שמתיישרות על קו ישר ברמת מובהקות של 99.9% (רמת המובהקות שמוצגת בסרטון עבור "ירח", "ארץ", "שמש") הוא לא 0.2%, אלא 0.287, שזה אומר סיכוי של 2.87%.
כמעט 3% סיכויי הצלחה!
אז הסיכוי שזה לא מקרי הוא 97.13%, קצת פחות מרשים...
כלומר בממוצע, על כל 100 הגרלות אקראיות שנבצע, נקבל 3 הגרלות שבהן שלושת הנקודות מתיישרות על קו ישר ברמת מובהקות של 99.9%.
רק להשוואה, אם טענת הסרטון באמת הייתה נכונה, בממוצע הנקודות היו מתיישרות על קו ישר רק פעמים בכל 1000 הגרלות... הבדל ממש "זניח".
הוספת נקודות חלופיות:
כאשר מוסיפים לכל נקודה עוד 2 נקודות חלופיות, הסיכוי להתיישרות של שלושת הנקודות על קו ישר (ברמת מובהקות של 99.9%) קופץ למעל 50%... וזה מצב שמייצג בצורה טובה ומציאותית יותר את הגרפים שמוצגים בסרטון.
משום שכמעט תמיד יהיו מילים חלופיות שניתן להשתמש בהן, ותמיד יהיו תירוצים יצירתיים שיסבירו בדיעבד מדוע דווקא זו הבחירה הכי נכונה.
כלומר בהתחשב בכך שלכל מילה (לכל נקודה על הגרף) יש לרוב חלופות ומילים אלטרנטיביות, אז הסיכוי לקבל 3 נקודות על קו ישר ברמת מובהקות של 99.9% הוא סיכוי של מעל 50%... עדיין זה נראה לכם נס משמיים?
הגרלה של מילים אקראיות:
על מנת למנוע טענות על כך שהסימולציה אינה תואמת לגמרי לזו של הפרופסור, הוכנה סימולציה נוספת שבה הוגרלו מילים אקראיות בעברית בנות 3-5 אותיות (אורך ממוצע של מילה בעברית) והנתונים המדעיים (קוטר עבור: ירח, ארץ, שמש) נשארו כפי שהם, בדיוק כפי שהם מוצגים בסרטון.
אותיות האלפבית הוגרלו בצורה חכמה, על פי אחוז הופעתה האמיתי של כל אות בתורה. אם למשל האות א' מופיעה בכ 8.8774% מהטקסט (של חמשת חומשי תורה) אז גם בסימולציה יש לאות זו סיכוי דומה לעלות בכל הגרלה.
בסימולציה זו הסיכוי להתיישרות של הנקודות על קו ישר ירד מעט ל 2.70%, וכאשר נוספו שתי מילים אלטרנטיביות לכל מילה, סיכויי ההצלחה השתנו מ 50% (התוצאה שהתקבלה בסימולציה הקודמת) לסיכוי של 44.50%.
יש בכך היגיון, משום שבניגוד להגרלה אקראית לגמרי, כאשר מוגרלות מילים בעברית, נוצרת אי-אחידות בשל משקלן השונה של האותיות. למשל ארבעת האותיות האחרונות (ק', ר', ש', ת') יכולות לשנות את הערך הגימטרי של מילה בכמה מאות... ולהקפיץ אותה למיקום שונה לגמרי על ציר ה X בגרף.
ולמרות שהסיכוי להצלחה ירד במעט, הוא עדיין גבוה משמעותית ממה שמוצג בסרטון, וגבוה בכמה סדרי גודל כאשר מוסיפים נקודות אלטרנטיביות.
בדיקה ויזואלית:
בשלב הבדיקה, בכדי לוודא שהתוצאות של הסימולציה באמת נכונות, הנקודות שהוגרלו צויירו גם על גבי תמונה שהוצבה על הפאנל, ונעשה וידוי ויזואלי שאכן בכל פעם שהתוכנה ספרה הצלחה הנקודות באמת הסתדרו ויזואלית על קו ישר.
שוב מופיע כאן הנתון השגוי (מסומן באדום) לפיו הסיכוי לסידור אקראי כזה של שלושת הנקודות הוא 2 עשיריות האחוז (כלומר פחות מאחוז) בעוד שסימולציית מחשב פשוטה מראה שהנתון הזה שגוי לגמרי, וכי הסיכוי שהנקודות יסתדרו כך באקראי הוא בסביבות ה 2.85%, שזה פי 10 ויותר ממה שמוצג.
טעות נוספת:
בדיקה שנעשתה במחשב ע"י הכנסת הקאורדינטות של 3 הנקודות שמוצגות בסרטון לתוכנה (באמצעות צילום מסך, ובדיקת מיקומה של כל נקודה יחסית לראשית הצירים) מראה כי הנתון 99.38% אכן דיי מדוייק.
אבל, וזה אבל גדול מאוד...
הסימולציה (שביצעה מאות אלפי הגרלות של 3 נקודות אקראיות) מראה כי הסיכוי לקבל התאמה כזו הוא לא 0.769% (הנתון שמוצג בסרטון) אלא 0.0714, שזה אומר סיכוי של 7.14% !!
(מזיזים את הנקודה העשרונית שני מקומות ימינה לקבלת האחוזים)
הבדל ממש "זניח" בין מה שמוצג בסרטון (סיכוי של פחות מאחוז כביכול) לבין הסיכוי בפועל שהוא מעל ל 7%... כלומר על כל 100 הגרלות שנבצע, נקבל בממוצע 7 גרפים שבהם שלושת הנקודות מתיישרות על קו ישר אחד ברמת מובהקות של 99.38%...
ואם מוסיפים לכל נקודה עוד 2 נקודות אלטרנטיביות (מה שמקביל למילים נרדפות, או מילים חלופיות שמתאימות לנושא שמוצג בגרף) הסיכוי להתיישרות של שלושת הנקודות על קו ישר ברמת מובהקות זו קופץ למעל 80%...
הגרלה של מילים אקראיות:
כמו קודם, גם הפעם בוצעה סימולציה נוספת שבה הוגרלו מילים אקראיות בנות 3-5 אותיות (הנתונים המדעיים בציר Y עבור דממה, קול, אור, נשארו כפי שהם).
בסימולציה זו (יש שיתקנו ויאמרו "הדמייה") נמצא כי הסיכוי להתיישרות של הנקודות על קו ישר ברמת המובהקות שצויינה קודם, ירדה ל 6.2%, וכאשר נוספו נקודות אלטרנטיביות (שתי "מילים נרדפות" אקראיות עבור כל אחת משלושת הנקודות) הסיכוי להתיישרות על קו ישר השתנה ל 68.5%.
כפי שכבר צויין קודם, למרות שהסיכוי ירד במעט, הוא עדיין גדול בכמה סדרי גודל ממה שמוצג בסרטון המטעה.
מדוע השוני?
האם מדובר בניסיון הטעייה מכוון?
אי אפשר לקבוע אם הדבר נעשה במכוון במטרה להטעות, או שמדובר בטעות שנעשתה בתום לב. אך מצופה מיוצר הסרטון ומהפרופסור הנכבד (שציין כי הוא בדק את הדברים שמוצגים בסרטון, ומצא שהם לשביעות רצונו ותואמים לממצאים ולהנחיות שלו) שיהיו קצת יותר קפדניים...
בכל מקרה, השורה התחתונה היא שנתונים שמוצגים בסרטון שגויים ומטעים.
משהו על אובייקטיביות:
דבר נוסף שכדאי לציין כהערת שוליים, זו העובדה שגם יוצר הסרטון, וגם פרופסור חיים שור הם אנשים מאמינים (והדבר משתמע בצורה חד משמעית מדבריהם בכתב, וגם מהסרטונים שלהם) ולכן ברור שיש להם אינטרס מובהק להצדיק את אמונתם... כך שלא נראה שיש כאן באמת בדיקה אובייקטיביות של הדברים.
(יוצר הסרטון, מר אורן עברון הוא גם מכחיש אבולוציה, וטוען שזוהי אמונה פנאטית שלפי חסידיה הדומם יכול להפוך לחי... זה טוב!)
הורדת האפליקציה:
למעוניינים, ניתן להוריד כאן את הסימולציה שבאמצעותה נמצאו סיכויי ההצלחה להתיישרות של 3 נקודות על קו ישר, ברמת מובהקות שהמשתמש בוחר.
מצורף גם הקוד, אם מישהו מעוניין להרחיב את הבדיקה עבור 4 או 5 נקודות, או להפוך את המשחק שתואר קודם למשחק מחשב אמיתי עם שלבים וניקוד... (נא לתת קרדיט לבעל האתר, ולשתף אותו ברווחים).
בתמונה ניתן לראות שני צילומי מסך מהרצת הסימולציה, שימו לב כמה סיכויי ההצלחה עולים כאשר מוסיפים נקודות אלטרנטיביות למשחק...
כמו כן ניתן לראות קטע קוד קצר מהתוכנה (הסימולציה) זוהי הפונקציה המרכזית המחשבת את רמת המתאם בין הנקודות.
הקוד הוא יישום תוכנתי של הנוסחה שראינו בתחילת הדף.